ההחמצות הגדולות של הכדורגל הישראלי
הפציעות שעצרו את ברק יצחקי, ההתרסקות של ראובן עובד והכישרונות שהגיעו עד לריאל מדריד ובורוסיה דורטמונד. לכבוד חג הפסח אנחנו מתעכבים על אלה שהחמיצו קריירה מופלאה ועל אחד שסיים אותה בכלא. כתבה ראשונה בסדרה
"וירטואוז גדול יותר ממראדונה" | רוני קלדרון
מאיפה מתחילים? מההזמנה לאייאקס של יוהאן קרויף או מההסגרה של ארה"ב על הברחת סמים? מהבריחה מהכלא בארץ או מהמאסר השני בברזיל? נתחיל מהסוף - כי הוא עדיין לא ידוע. כבר יותר משני עשורים שלא ברור מה עלה בגורלו של אחד הכדורגלנים המוכשרים בתולדותינו. שמועות על רצח בניו ג'רזי מעולם לא אומתו וייתכן שעד היום הוא חי בברזיל.
קלדרון עלה לקבוצה הבוגרת של הפועל ת"א בגיל 17 ונכלל מיד בנבחרת העונה של 1969, שהסתיימה באליפות אדומה. שנה לאחר מכן הוא נכנס להסגר כדי להצטרף לאייאקס הגדולה, אבל בעיות עם הצבא והמסגרת הנוקשה הובילו לחזרה מהירה לארץ. מאז הוא העביר את הקריירה הקצרה בעיקר בהשעיות ובכלא צבאי עד שבגיל 30 נעצר בלוס אנג'לס באשמה שעמד בראש כנופיה להברחת הרואין.
הוא הוסגר לישראל ונידון לשבע שנות מאסר אבל כבר אחרי שלוש שנים, באחת מחופשותיו מהכלא, נמלט ליוון ומשם לברזיל. גם שם קלדרון התסבך עם החוק ונתפס על הברחת מאות קילוגרמים של קוקאין. אחרי שמונה שנות מאסר מתוך ה-32 שנגזרו עליו הוא נמלט פעם נוספת מהכלא, ומאז עקבותיו נעלמו.
אמרו עליו: "הוא היה וירטואוז גדול יותר ממראדונה ואני מניח שהרבה אנשים שראו אותו משחק יסכימו איתי". (אריה בז'רנו, שוער הפועל ת"א לשעבר")
הוא אמר: "קצין, בפעם הבאה שאתה עובר ליד קלדרון, תצדיע". (לסגן אלוף עמוס ירקוני)
נקראו לדגל | עמוס סאסי ושלומי דהאן
שני השחקנים שגדלו במכבי נתניה קיבלו את ההצעה היוקרתית להצטרף לאקדמיה של בורוסיה דורטמונד בסוף שנות ה-90. דהאן וסאסי הצטיינו בקבוצות הנוער של האימפריה הגרמנית, אבל בגיל 18 הם נדרשו לחזור לארץ ולהתגייס לצה"ל, אחרת לא יוכלו לשחק בנבחרת ישראל.
מה שהיה טוב לבורוסיה דורטמונד, לא הספיק כנראה למכבי חיפה, שקיבלה אותם בהשאלה והם מיעטו לשחק. לאחר מכן הם חזרו למכבי נתניה בהשאלה עד לסיום השירות הצבאי. גם שם הם סבלו מבעיות ביורוקרטיות והתקשו לממש את הפוטנציאל שטמון בהם. סאסי אף חזר לקבוצת המילואים של דורטמונד אבל הקריירה מעולם לא עלתה על המסלול הנכון.
אמרו עליהם: "מדובר בהשאלה עד תום שירותם הצבאי. אני לא צופה בעיות בדיון המשפטי". (מרסלו כהן, לשעבר מנהל מכבי נתניה)
הוא אמר: "תרבות הכדורגל בארץ שואפת למינוס 3,000". (עמוס סאסי)
חיכו לו בפינה | ראובן עובד
ניצן שירזי ז"ל טיפח בקבוצת הנוער של מכבי ת"א את אחד הכישרונות הגדולים שידענו. אבל התקופות אצל שירזי, במכבי ת"א ובבני יהודה מאוחר יותר, היו גם היחידות בין 15 קבוצותיו שבהן עובד פרח. הקשר הבעייתי נדד ממקום למקום ונע בין חוסר חיבור לסבל של ממש.
ראובן עובד התקשה לתפקד במקום שלא מחבק אותו וכל הגורמים מסביב רק חגגו על השערוריות והמעידות שלו. מהתקשורת החטטנית, דרך המאמנים הקשוחים ועד הקהל חסר הסבלנות. ראובן עובד היה צריך שקט וכשזה לא הגיע, התוצאה הייתה רעש גדול. פיצוץ המעבר לפנרבחצ'ה, סכסוך עם מכבי ת"א, החמצת פנדל בגמר הגביע והשיא - מעצר בחשד לסחר בסמים. עוד לפני המשפט עובד היה בעיני הציבור אשם מהרגע הראשון, מחוק, בדיוק כמו בדרכו בכדורגל.
אמרו עליו: "אני לא זוכר שראיתי שחקן ישראלי שיודע לטפל בכדור כמוהו". (אלי דריקס)
הוא אמר: "כמו שהתייחסו אליי בארץ, הייתי מוכן לצאת אפילו לליגה החמישית באוסטריה".
ד"ש לראול | ניר מנצור
השם הצעיר ביותר ברשימה ואולי גם הכי פחות נוצץ. כישרונות גדולים בדרך כלל מתברכים בטכניקה ושליטה בכדור יוצאת דופן. הסיפור של מנצור שונה ומעמדת המגן השמאלי במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, הוא הצליח להרשים את אנשי ריאל מדריד שצירפו אותו לאקדמיה. מי ששיחק לפני פחות מעשור עם דני קרבחאל, אלברו מוראטה ולוקאס ואסקס, הידרדר עד לליגה ב' בישראל וכיום הוא בבית"ר נורדיה ירושלים.
אחרי שלוש שנים במדריד, המגן הישראלי המבטיח התקשה לראות את הקפיצה לקבוצה הבוגרת יוצאת לפועל. כמו גיא אסולין בברצלונה (הרחבה עליו בפעם אחרת) הוא התפתה לעבור לקבוצה אחרת ונחת בפנאתינייקוס. גם שם העתיד לא הזהיר לו פנים והקריירה שלו הלכה ודעכה.
אמרו עליו: "ניר מנצור הוא הבטחה גדולה" (מיצ'ל גונסאלס, שחקן עבר של ריאל מדריד)
הוא אמר: "עוד לא יצא לי להיפגש עם ראול ורוביניו, רק ראיתי את דיארה ואת המאמן שוסטר".
גאון בלי רצועות | ברק יצחקי
ברק יצחקי (בן 32) הוא כנראה השם המוצלח ביותר ברשימה. לקטלג שחקן שזכה בשלוש אליפויות ושני גביעים בתור כישרון מבוזבז יהיה קצת מוגזם, אבל אי אפשר להתעלם מטעם ההחמצה. הכישרון של יצחקי נדיר במחוזות הכדורגל הישראלי וקשה שלא לתהות לאן היה מגיע אלמלא הפציעות וחוסר המזל בקריירה.
התקופה האחרונה, שבה יצחקי פורח מחדש, רק מעצימה את המחשבה 'לאן היה יכול להגיע אילו...'. הוא הגיע לבית"ר ירושלים מאשקלון עוד לפני גיל 20 ובטדי מיד התאהבו בנגיעות הקסומות בכדור. השידוך עם גנק לא צלח ולמרות מספרת אחת זכורה, הגעגועים החזירו אותו לארץ במהרה. מאז בכל פעם שיצחקי עולה על המסלול הנכון מגיעה פציעה נוראית שקוטעת הכל.
אמרו עליו: "יצחקי לא מספיק חזק מנטלית על מנת להתגורר לבד בבלגיה, הוא לחוץ בית". (ויל ריינדרס, מנכ"ל גנק)
הוא אמר: "ירדתי לחדר ההלבשה והתחלתי לבכות כמו תינוק. הבנתי שזו הצולבת. אני לא מאמין שאצטרך לעבור שוב את הסיוט הזה".
לפנייה לכתב/ת 
