"לראות את הפועל יורדת זה הפחד של כולנו"

פירוק, החלפת בעלים, מאמנים, שחקנים והפחתת תשע נקודות הם רק חלק מהטלטלות שעבר המועדון העונה. האוהדים האדומים הם הדבר היחיד שנשאר יציב, ולמעשה גם הנכס היחיד שנותר בוולפסון.

אלו שליוו אותה למסעות קצפת באירופה, חגגו גביעים ואליפויות, יגיעו מחרתיים למה שעלול להיות משחק הפרידה מהליגה הבכירה, כאשר אפילו תיקו עשוי שלא להספיק לקראת מחזור הנעילה. כינסנו כמה מהם באתר הבנייה בלומפילד כדי לשחרר לחצים לקראת הקרב בשבת.

אוהדי הפועל ת"א. לא ישנו כבר הרבה זמן כמו שצריך(צילום: ראובן שוורץ)

"מאז ההפסד לאשדוד לא ישנתי. אני רואה את הסחורה שיש לנו ומחכה לנס. אני גמור", מספר מאיר פוטרמן, בן 64 מבת-ים, לפני שגילי שרף, בן 36 מראשל"צ, מוסיף: "הימים לא עוברים, הכל נעצר".

ניר בוארון, בן 32 מבת-ים, ספקן לקראת שבת: "יש לי תחושה לא טובה לקראת המשחק הזה, תחושה שאנחנו הולכים להפסיד". חברו, מאיר ציטיאט בן 64 מראשל"צ, שהגיע עם בנו עופר ובתו מאיה, מגדיר את המשחק מול אשקלון כ"הכי חשוב מאז האליפות בטדי. חוויתי ירידת ליגה, והילדים שלי היו צמודים אליי בלאומית, ואני מאמין שזה מה שעומד לקרות גם הפעם".

עופר, בן 34, לא מאמין בסגל הקיים. "כל הזמן מנסים להשוות את שבת למעמדים אחרים", הוא אומר, "יש את שער האליפות בטדי, את הרצון להיכנס למקום חדש כמו ליגת האלופות בזלצבורג, אבל כל זה הקצפת. אשקלון זה מעמד מסוג אחר, שלצערנו כבר היינו בו. במשחק הירידה ההוא היה לך על מי לסמוך, פה לא".

תמוז בהפסד לאשדוד. "אין על מי לסמוך"(צילום: אבי רוקח)

ויש גם את הצד האופטימי בשמינייה. "יש לחץ, אבל אני מאמין שננצח", אומר עמי אבטה, בן 36 מבת-ים. בועז שובל, בן 46 מרמת-גן, לא משדר לחץ: "מה שצריך לקרות - יקרה. זה כמו חבר שסוחב מחלה סופנית ולך אין שליטה על זה". אסף אלוויה, בן 36 מרמת-גן, מסכם: "זה יכול להיות אחד המשחקים המאושרים בחיינו, או אחד העצובים. יש פחד".

דרבי, או חדרה ומרמורק

"זה לא סוף העולם אם נרד, גם אי אפשר להגיד שלא מגיע לנו לרדת", אומר ציטיאט ג'וניור, וזוכה לגיבוי מאביו: "אולי עדיף לרדת. אי אפשר לתקן בשנה אחת טעויות של עשר שנים". את השאר הירידה דווקא מרתיעה. "מפחיד תופת. לראות את הפועל בליגה השנייה זו האימה של כולנו", אומר שרף לפני שבוארון מחזק את דבריו: "זה יהיה אסון. לא חושב שירידה תיתן לנו בנייה מחדש". "פחד אלוהים לחשוב על נסיעות למרמורק ביום שישי בצהריים", אומר שובל, "כל ההבדל בין השנה הבאה בחדרה לאפשרות לעקוץ בדרבי זה גול אחד נגד אשקלון". פוטרמן הוותיק מעדיף להדחיק: "השנה אני אוכל מרורים, כמו שלא אכלתי כל החיים. יש לנו סגל שלא היה עולה מהליגה השנייה לליגת העל, אבל מצד שני אשקלון היא לא ריאל או ברצלונה".

האדומים מגיעים למשחק הקריטי על אף הפחתת תשע הנקודות, ואולי זה דווקא התסריט הכי אופטימי שלהם. תלוי את מי שואלים. "זה מה שעצוב, אנחנו אימפריה שמפחדת מאשקלון", אומר שובל בכנות. "הקבוצה לא מייצרת מצבים - 90 דקות בלי לבעוט למסגרת". אבטה האופטימי דווקא בטוח: "זו הסיטואציה הכי טובה להפועל". ציטיאט האב כבר "קיפל": "אנחנו ירדנו ליגה אחרי ההפסד 2:1 לבני-יהודה", בעוד שבנו עופר רק מודה לאל: "תודה שיש הפועל, כבר ישבתי עם אבא שלי ואחי בארומה ובכינו כמה שעות לפני שהודיעו על פירוק". שרף מסכם את הדיון בכנות: "היום אני מפחד מאשקלון. מהפועל ת"א נשאר השם והקהל הגדול שלה".

"סגל שלא היה עולה מהליגה השנייה"(צילום: ראובן כהן)

"גיא לוזון ברח. הוא פחדן"

בשבת הם יישבו ביציעי המושבה ויראו יותר מדי שחקנים באדום שלא היו מקבלים צ'אנס כזה בעבר. "אני מתחבר רק לדגני", מספר בוארון, בעוד שאבטה מוסיף את הפייבוריטים שלו: "גם גוטליב ומשומר, אפילו אלטמן וטוטו". ציטיאט דווקא תוקף: "לא סומך על השחקנים שלנו. אלו שחקנים שרוצים ולא יכולים". שובל מנסה להיזכר בשחקני העבר שראה וקובע: "זו הקבוצה הכי חלשה שהכרתי בהפועל, אפילו יותר מזו שב-1989 ירדה ליגה".

מרבית החבורה שהפגשנו הייתה בשלהי ילדותה כשהפועל ירדה ליגה. שני הבוגרים תפסו פיקוד מאז. "מחזור אחד לפני הסיום הפסדנו בכפ"ס וזו הייתה החותמת", נזכר פוטרמן, "מחרתיים אפילו תיקו לא יעזור". ציטיאט הוותיק מוסיף: "היינו בכל המשחקים בלאומית, הקהל שלנו יגדל בליגה השנייה".

הם לא סומכים על השחקנים, אבל הביקורת שלהם כלפי המאמן מנחם קורצקי חריפה מאוד. "בלעדיו היינו נשארים בליגה כבר מזמן", בטוח ציטיאט הבן, "היו נקודות שהיה צריך רק להתכופף ולקחת. עם מאמן אחר היינו היום כבר בים". אלוויה עונה: "והוא עדיין יותר ראוי מגיא לוזון הפחדן שברח". שרף מסכם את סוגיית המאמן וקובע: "גם אם נשארים וגם אם לאו, הוא חייב ללכת".

קורצקי. סופג מתח ביקורות(צילום: אבי רוקח)

מול כל העולם

הם חשים שכל אוהדי הכדורגל בישראל רוצים שהפועל תרד. "תמיד רצו שהפועל תיכשל, אבל זה אמור לחזק אותנו. כל עוד אנחנו מעניינים, זה טוב", אומר אלוויה, ומקבל את הסכמת פוטרמן: "ברור לי שכל המדינה רוצה שנרד, אבל אני מבסוט. כולם הרי שונאים אותנו, בגלל זה אני שרוף על הקבוצה הזו". שרף רוצה להוכיח שאין דבר שיכול להפיל את הפועל שלו: "איזה כיף ששונאים אותנו, על אפם ועל חמתם נישאר. גם את קבוצת הכדורסל חשבו שמחקו, וממעמקי ליגה ג' הגענו לחגיגות בנוקיה, על הראש של שמעון מזרחי". שובל מספק תובנה משלו: "בסתר ליבם בעלי הקבוצות מתפללים שנישאר, כי לנו יש עשרים אחוז מהתקציבים שלהם".

ציטיאט האב סבור: "הפועל זה כישלון ניהולי, אבל לא מגיע לאשקלון להישאר בגלל זה". בנו עופר מוסיף: "זה לגיטימי שישנאו, רק אצלנו במדינה לא מבינים מהי יריבות. מי שחלילה רוצה שקבוצה ישראלית שמשחקת באירופה תיכשל, נחשב לבוגד". אבטה משוכנע: "נשיר בשמחה בסיום את ההמנון שלנו: 'כל העולם כולו שונא את הפועל, ורק אני אוהב'".

למרות הכל, האוהדים מגיעים בהמוניהם(צילום: אבי רוקח)

אז כמה ייגמר? החבר'ה מהמרים: "1:1. בחיים לא ננצח בשבת, השחקנים שלנו עשו במכנסיים באשדוד", מהמר ציטיאט הבן. האב, לעומתו, משוכנע: "אוהדי הפועל נולדו לסבול. אולי זה יקרה בדקה ה-94, אחרת תיקו וירדנו". פוטרמן כבר חולם על ההישארות: "נפרק אותם 0:1". בוארון יודע שקל זה לא יהיה ואומר בזהירות: "0:1, בתקווה גדולה". אבטה היה היחיד שהימר על ניצחון בהפרש של שני שערים: "מקווה שקורצקי יעלה עם מערך התקפי וננצח 0:2". אלוויה, שרף ושובל לא הימרו מטעמי "מנחוס".

לאחר הראיון המשותף הלך כל אחד לעיסוקיו, בתקווה שבפעם הבאה שייפגשו, בשבת במושבה, הם כבר יוכלו לנשום לרווחה.