גורש: "המועדונים צריכים לגדל שוערים"
רגע לפני שיפתח בשער הנבחרת נגד אלבניה הערב (21:45, סמי עופר) למרות שאיבד את מקומו בהרכב באר-שבע ("חוויה משפילה"), השוער דיבר בפתיחות בראיון ל"ידיעות אחרונות": "מי שטוב צריך לשחק, ולא משנה בן כמה הוא ומה המעמד שלו בקבוצה"
רק לפני שנתיים שרד דודו גורש בקושי עם הפועל עכו בליגת העל, אלא שמאז הוא הספיק לקחת שתי אליפויות עם הפועל באר-שבע ולהפוך לשוער הבכיר של נבחרת ישראל.
הוא איבד את מקומו בהרכב באר-שבע במשך שלושה חודשים וחזר אליו רק לשני מחזורים לקראת סיום העונה, אבל אלישע לוי ממשיך לתת בו אמון והערב. השוער בן ה-37 יפתח שוב בשער הנבחרת במשחק נגד אלבניה.
על הספסל יישב עומרי גלזר הצעיר ממכבי חיפה, מה שהוביל לביקורת כלפי המאמן הלאומי, מדוע לא לתת לו לשחק במטרה לבנות אותו לקראת הקמפיין הבא. לגורש יש על כך תשובה: "מי שצריך לבנות ולגדל שוערים הם המועדונים. לנבחרת מגיעים השוערים בכושר הטוב ביותר מבחינת המאמן הלאומי, כאלו שהוא הכי מאמין בהם, ואני שמח שאני מקבל אצלו את הקרדיט".
העונה היית שוער שני.
"שיחקתי כל העונה, כולל במשחקי נבחרת ובליגה האירופית, וב-80 אחוז ממשחקי הליגה. נכון שזה מייצר סוג של ביקורת, אבל בראייה של עונה שלמה ברור שמגיע לי להיות בנבחרת".
נגד מולדובה נראיתם רע במיוחד.
"מאמין שמול אלבניה זו תהיה אופרה שונה, בכל זאת מדובר במשחק רשמי. לפעמים זה דווקא טוב שיש משחקים כאלה, אתה יכול להפיק לקחים ולהעלות את הרמה".
ניצחתם באלבניה 0:3, אתם נבחרת טובה יותר?
"שתי הנבחרות שוות ברמתן. אלבניה הגיעה ליורו האחרון, יש לה שחקנים בליגות הטובות באירופה והיא חייבת לנצח הערב. היא כנראה תבוא לשחק מבוקר ולצאת למתפרצות, אנחנו צריכים להיות חכמים ולהתמודד עם זה. לא יהיה משחק פשוט, זו נבחרת פיזית וטובה. חייבים לנצח ולהבטיח מקום שלישי, יש לזה חשיבות להגרלת היורו. במקרה הגרוע נוציא תיקו".
אתה מרגיש שיש פחות טירוף סביב הנבחרת?
"קשה לי לענות על זה, כי לא הייתי בהרבה קמפיינים ואני לא יכול להשוות. בוא נראה מה יהיה הערב, אם האצטדיון יהיה מלא – העם איתנו".
מה אתה חושב על תופעת ההשתמטות מהנבחרת?
"אני אישית הייתי מוכן להחליף כל פגרה או חופשה חלומית במשחק נבחרת. אני לא מכיר את כל המקרים, אבל שחקני באר-שבע לא ברחו, הם באמת נפצעו. לגבי קבוצות אחרות, אני לא יודע. מבחינתי הנבחרת מעל הכל".
"תחושות לא נעימות"
עד פברואר היה גורש השוער הבכיר של האלופה. הוא עוד הספיק לשחק מול בשיקטאש בשלב הנוק-אאוט של הליגה האירופית, אבל מאז משחק הליגה בבית מול כפר-סבא, הוא מצא עצמו משקיף מהספסל על גיא חיימוב שתפס את מקומו. "אני מרגיש בכושר מצוין", אומר גורש. "נכון שלא שיחקתי בבאר-שבע, אבל שמרתי על רמת אימונים גבוהה ואפילו הוספתי יחידות אימון. שיחקתי בשני המשחקים האחרונים של העונה ובמשחק הידידות מול מולדובה, כך שאין אצלי חלודה או משהו כזה".
הייתה ביקורת על אלישע, שבחר לפתוח איתך בזמן שחיימוב אפילו לא קיבל זימון.
"אלישע לוי עוקב אחרי הכל, וגם אם לא שיחקתי תקופה בבאר-שבע הוא הזמין אותי ובכך הראה שהוא מאמין בי באמונה מלאה. בנבחרת חשוב לזמן את הסגל הכי טוב בכל רגע נתון. מי שטוב צריך לשחק, ולא משנה בן כמה הוא ומה המעמד שלו בקבוצה".
למזלך, אופיר מרציאנו היה חלש נגד ספרד.
"זה לא מה ששיחק תפקיד במי ישחק הלילה נגד אלבניה, אלא היכולת במשחקים הקודמים בנבחרת".
אבל בכל זאת, אתה שוער שני של קבוצה.
"לא הייתי מגדיר את עצמי ככה. לי ולחיימוב יש אותו סטטוס במועדון. ברק בכר תמיד אמר לנו שהוא יכול לשחק עם כל אחד מאיתנו, אין אצלו שוער ראשון או שני. יש מפעלים רבים ותקופות של חלוקת עומסים בין שוערים, אני לא רואה עצמי כשוער השני של באר-שבע. הקבוצה הייתה בסיום העונה במומנטום, ואי אפשר היה לעשות חילופי שוערים. בשנה הבאה נתחיל עונה חדשה ואני מאמין שאחזור למעמד שלי".
מה היחסים בינך לבין חיימוב?
"בסדר גמור. לא חברים מחוץ לכדורגל, אבל מכבדים אחד את השני. מבחינת המערכת זה טוב, מעלה את רמת האימון. היריבות המקצועית גורמת לברק כאבי ראש, אבל זה עוזר לנבחרת כי אני מגיע טוב יותר. תיארתי לעצמי שברק ישתמש בגיא, הוא אמר ששנינו צריכים להיות זמינים. שנינו ידענו לאן אנחנו הולכים, היה ברור שזה לא פורמט רגיל של שוער בכיר ומתחתיו שוער צעיר שמתפתח".
ואיך אתה חי עם זה?
"לא פשוט, זו השנה הראשונה שאני לא שוער בכיר קבוע. מתמודדים עם זה".
למה ירדת לספסל?
"לא יודע בדיוק מה היה. ברק לא שיתף אותי ולא אמר לי בדיוק למה, מעריך שזה היה תהליך של תקופה ולא נבע ממשחק אחד. זה היה מפתיע מאוד, כי ציפיתי לשחק. הגעתי לאצטדיון בידיעה שאני משחק, אבל ברק שינה את זה ברגע האחרון. היה לי קשה לעבור את החוויה הזו, זה מעולם לא קרה לי. לקחתי את התסכול, הכאב והעצבים לאימונים, לנסות להיות טוב יותר, כי עברתי חוויה משפילה".
עד כדי כך?
"זו הפעם הראשונה שזה קרה לי. פתאום יצאתי למגרש והיו לי תחושות לא נעימות. לא ידעתי איך לאכול ולקבל את זה. לא סיטואציה קלה".
חשבת להרים ידיים ולעבור לקבוצה אחרת?
"אפילו לא לשנייה אחת. אני נמצא בקבוצה הכי טובה בכדורגל הישראלי, ויש לי חיבור עם הקהל והעיר. הארכתי את החוזה בידיעה שאחזור לשער ושהכל תלוי רק בי".
לפנייה לכתב/ת 
