פרשת שיר צדק - כל הקלפים נחשפים
למה בלם הפועל ב"ש לא דיווח לאופ"א שנטל "אקסטרים שוק" בזמן אמת, מדוע התזונאית של הקבוצה כלל לא יכולה הייתה לדעת על החומר האסור ומה הסיבה שבית הדין העביר ביקורת על הקבוצה? הפרוטוקולים החדשים שפורסמו ע"י התאחדות הכדורגל האירופית מספקים את כל התשובות
אתמול פרסמה אופ"א את הפרוטוקולים שלה בנוגע למקרה וכעת אפשר לדעת בצורה הרבה יותר מפורטת כיצד קרה שצדק, אחד השחקנים הבכירים והמוערכים בארץ, הפך לכדורגלן הישראלי הראשון שמושעה על-ידי אופ"א בעבירה של סימום.
34 עמודים מתארים את פרטי המקרה, הפעולות שנקטו צדק והמועדון לפניו ואחריו וגם החוקים הרלוונטים של אופ"א והרשות העולמית למניעת סימום בספורט - WADA. כדי להבין את השתלשלות האירועים על פי פסק הדין, יש לחזור אחורה עד ל-23.2.2017, לערב בו הודחה הפועל ב"ש בשלב 32 הגדולות של הליגה האירופית, לאחר הפסד בשני משחקים לבשיקטאש הטורקית.
בתום המשחק באיסטנבול, נקרא צדק על-ידי נציגי אופ"א לבצע בדיקה שנועדה לוודא שהוא לא השתמש בחומר אסור. כחלק מהבדיקה הוא נדרש למלא את שמות כל התוספים שהוא נטל באותו היום. את הרשימה מילא רופא הקבוצה (ד"ר ליאור זלר) וצדק חתם עליה בשמו. אחד התוספים עליהם דיווחו צדק וזלר הוא תוסף מזון שנקרא: "אקסטרים שוק". לאחר מספר ימים התברר שצדק עבר את הבדיקה בהצלחה ולא התגלה בשתן שום חומר אסור.
כעבור חצי שנה פחות יום, ב-22.8.17, שוב הודחה ב"ש ממפעל אירופי, הפעם מליגת האלופות, רגע לפני הכניסה לשלב הבתים לאחר הפסד למאריבור הסלובנית. בתום המשחק שנערך בסלובניה, באופן רנדומאלי לחלוטין, שוב נקרא צדק לבצע בדיקת שתן. הפעם מי שהיה עמו הוא רופא אחר של הקבוצה (ד"ר תומר ממן), שכמו שישה חודשים קודם לכן, מילא את רשימת התוספים שצדק נטל לפני המשחקים והשחקן חתם על הרשימה.
חודש בדיוק לאחר מכן הודיעה אופ"א להפועל ב"ש שצדק נכשל בבדיקה שעבר בסלובניה, זאת מכיוון שנמצאו בשתן שרידים של החומר האסור אוקטופמין. יום לאחר מכן פתח צדק ושיחק 90 דקות ב-1:1 של קבוצתו נגד הפועל חיפה באצטדיון סמי עופר. לא ברור אם אנשי המועדון טרחו לדווח לו לפני המשחק או רק לאחריו על הדרמה שמתחוללת בעניינו, אך בכל מקרה היה זה משחקו האחרון של צדק העונה.
יומיים לאחר מכן העביר צדק לאופ"א את תגובתו הראשונית לעניין בכתב ובה טען שהוא נטל שני תוספים בלבד משני גופים שונים: סיבים מצמח קונז'אק שמיועדים לסייע בתהליך של הרזיה, אותם קיבל מהפועל ב"ש וכן תמצית המבוססת על צמח הגוארננה שידוע כממריץ ומחזק את הגוף, אותו קיבל מאנשי נבחרת ישראל, שההתכנסות האחרונה שלה הייתה חודשיים קודם לכן. שני המוצרים הם טבעיים ואינם אסורים לשימוש על-ידי ספורטאים מקצוענים.
לאחר המשחק נגד הפועל חיפה החליטו צדק והמועדון שהוא לא ייטול חלק במשחקים. רק למעלה משבועיים לאחר מכן החלו נציגי השחקן להעביר לאנשי אופ"א בקשה למספר הבהרות בנוגע להשעיה של שחקן מרצון. במועדון רצו לדעת האם בתקופה של השעיה מרצון יכול השחקן להתאמן עם חבריו לקבוצה, להשתמש במתקני המועדון ולשכור אנשי צוות מהמועדון שיאמנו אותו באופן אישי. לאחר מספר תכתובות בעניין וחתימה של צדק על טופס מתאים, הודיעה אופ"א למועדון ולשחקן שתקופת ההשעיה שלו מרצון תחל מה-19.10.17, כמעט חודש מאז שהוא הפסיק את פעילותו בפועל. בכל אותה תקופה נאסר עליו להתאמן במסגרת הקבוצה ולהשתמש במתקני המועדון, אך הותר לו לממן אנשי צוות מהמועדון שיאמנו אותו באופן פרטי.
ב-27.11.17, קצת יותר מחודשיים לאחר המשחק במאריבור, דיווח צדק על תוסף נוסף שנטל. מדובר בתוסף בשם "אקסטרים שוק רד". אותו מוצר עליו הצהיר בבדיקה מול בשיקטאש, שתוצאתה לא הצביעה על שימוש בחומר אסור כלשהו. העובדה שרק באותה עת נזכר צדק לדווח על "האקסטרים שוק". את הסתירה בין הגרסאות הסביר צדק בכך שהוא לוקח מוצר זה באופן שגרתי לפני כל משחק ורק כעת הוא מצהיר עליו מכיוון שחשב שמדובר במשקה אנרגיה ולא בכזה שעשוי להימצא בו חומר אסור.
צדק גם הצהיר על קו ההגנה שלו: מקור הימצאותו של החומר האסור אוקטופמין נבע מהשימוש ב"אקסטרים שוק". כהוכחה לכך, טען צדק שבעצת היועצים המשפטיים שלו ושל המועדון נשלחו הבקבוקים שהיו במועדון לבדיקות בשלוש מעבדות שונות: בבית החולים שיבא שבתל השומר, למעבדה בשווייץ ולאחת נוספת בארצות הברית, אליה לא נשלחו הבקבוקים עצמם אלא תכולתם. לטענת המועדון זה נעשה בשל ההגבלות שקיימות בארצות הברית להכנסת חומרים למדינה. לפי הבדיקות עולה שנמצאה נוכחות של החומר האסור אוקטופמין, זאת אף על פי שבתווית המוצר לא צוין החומר. בנוסף, הביאו צדק והקבוצה הוכחות שהחברה שמשווקת את המוצר - "אנסי" האמריקאית - משווקת שני מוצרים בעלי אותו שם בדיוק, אך עם מרכיבים שונים: אחד לשוק הישראלי, ללא אוקטופמין ואחד לשוק האמריקאי, עם נוכחות של אוקטופמין (כשעל התווית הוא מצויין בשמו האחר: אוקופולאן).
הוצג גם דו"ח של מומחה בתחום, ד"ר לורן ריבייר, שאישר שכמות החומר אוקטופמין שנמצאה בבדיקת השתן של צדק תואמת את הכמות שהם משערים שהייתה בבקבוק "אקסטרים שוק" שצדק שתה לפני המשחק.
כמו כן, פרקליטיו של צדק והשחקן ניסו לפתח קו הגנה נוסף שעשוי לרמוז על אפשרות נוספת שבגינה יכלו המוצרים מהשוק האמריקאי להגיע אל הפועל ב"ש. הקבוצה וצדק הצהירו: "באמצע ספטמבר 2017, מספר אנשים הקשורים ביבואנית הישראלית של מוצרי 'אנסי' (בניהן 'אקסטרים שוק') נעצרו בנוגע להברחת תוספי מזון לישראל ללא קבלת האישורים המתאימים ממשרד הבריאות". בהמשך בדיון עצמו קו הגנה זה נזנח לחלוטין.
"צדק מודע לסכנות של השימוש בחומרים אסורים, לכן הוא מגביל את השימוש בהם למוצרי בריאות ודיאטה", נכתב בהצהרה בה נטען שהוא עצמו גם קורא את התווית על המוצרים אותם הוא צורך ובמידת הצורך פונה לייעוץ עם המומחים של המועדון. כאן מגיע חלקם של שני "גיבורים" נוספים של הפרשה, שעל מעורבותם נחשף לראשונה ב-ynet כבר באוקטובר 2017. מדובר בתזונאית המועדון, רקפת אריאלי ובמיכאל ברוש, אחד ממאמני הכושר של הקבוצה. כמו כן חשפנו בזמנו שאת כל התוספים של המועדון מספקת החנות "אקס בודי" שממוקמת בשכונת נווה זאב בבאר-שבע והיא אחת מנותנות החסות על המועדון. החנות מוצגת על-ידי הפועל באר-שבע כבעלת מוניטין רב וכמודעת להגבלות השימוש בחומרים אסורים לספורטאים.
אמנם לדיון המשמעתי בשווייץ, שנערך ב-7.12.17, צדק הגיע בליווי סמנכ"ל המועדון, עו"ד עידו בר נתן וכן בעורך דין מקומי שניהל את ההגנה, אך במהלך הדיון נערכו שיחות ועידה באמצעות וידאו עם אריאלי וברוש.
אריאלי, שמוצגת כמי שמאשרת את השימוש בכל תוספי התזונה במועדון היא בעלת תואר ראשון ושני בתזונה מהאוניברסיטה העברית ובעלת דיפלומה בתזונת ספורט של הוועד האולימפי הבינלאומי. מסתבר שהתזונאית פעלה עבור צדק על-פי הכללים המצופים מספורטאי לפני שאישרה את השימוש ב"אקסטרים שוק". היא ביצעה חיפוש באינטרנט על "אקסטרים שוק" שאישר שאין בו חומרים אסורים. היא בדקה את המוצר באופן עצמאי, כשלפני חמש שנים נשלח המוצר לאוניברסיטה גרמנית ידועה בקלן, אשר אישרה כי לא היו חומרים אסורים באבקה שלו. היא הבינה שגם משרד הבריאות הישראלי מסדיר את יבוא תוספי מזון בישראל וסימונם, והסיקה שסימון מרכיבי המוצר נעשה כנדרש. כמו כן היא וידאה שרכישת המוצר היא מחנות אמינה: "אקס בודי".
אריאלי ספגה ביקורת מבית הדין על כך שהבדיקה במעבדה התרחשה לפני חמש שנים והיא הייתה צריכה לבדוק מאז שוב את המוצר, אך על פניו היא פעלה לפי הספר ובדיוק כפי שמצופה ממנה. ישנה רק בעיה אחת. בעיה די גדולה. מסתבר כל הבדיקות שלה נעשו על המוצר "אקסטרים שוק" ששווק כאבקה אליה מוסיפים מים ואז היא מוכנה לשתיה. הבעיה שצדק נטל "אקסטרים שוק" ששווק בכל בבקבוקון וכשהוא מוכן לשתיה ואריאלי כלל לא הייתה מודעת לכך. איך זה קרה? ברוש הסביר שבעבר אכן צדק נטל את המוצר כאבקה שממנה הוא הכין משקה, אך בחנות "אקס בודי" נגמרה האספקה של האבקה ואנשי החנות הציעו לו לקחת "אקסטרים שוק" בבקבוק מוכן לשתיה ואשר, לכאורה, הוא מכיל בדיוק את אותם מרכיבים כמו באבקה שנבדקה על-ידי התזונאית. מאז אף אחד במועדון לא טרח לעדכן את אריאלי.
הפועל ב"ש ושיר צדק טענו בפני בית הדין שהוא לא צריך לקבל עונש השעיה שיעלה על יותר מארבעה חודשים, אך מנגד בית הדין ביקר את התנהלותו של השחקן וקבע את עונשו על שמונה חודשים. אחד הנושאים עליהם הוא ננזף קשור לכך שלא יידע את אריאלי על השינוי משימוש באבקה למשקה מוכן בבקבוקים.
מעבר לכך, בית הדין גם תוקף את צדק על כך שאף אחת משלוש המעבדות אליהן נשלחו הבקבוקים של "אקסטרים שוק", ובהם נמצא החומר אוקטופמין, אינה מעבדה מוסמכת של WADA. צדק טען להגנתו שלמעבדה של WADA לא ניתן לשלוח בדיקות מגורמים פרטיים, אך אנשי בית הדין טוענים שהוא יכול היה להיעזר באופ"א בעניין. כמו כן, לא אהבו בבית הדין את העובדה
שלמעבדה בארה"ב נשלח בקבוקון לא באריזתו המקורית ולכן לטענתם תוצאת הבדיקה אינה אמינה. כמו כן, ביקשו אנשי בית הדין, בשיחה עם מאמן הכושר מיכאל ברוש, שיעביר אליהם לבדיקה חיצונית אחד מ-40 הבקבוקים של "אקסטרים שוק" שהיו ברשותו במועדון עת התגלה שצדק נטל חומר אסור. ברוש טען שאף אחד מהבקבוקים האלה אינם זמינים יותר לבדיקות. בית הדין התייחס לכך בחומרה: "זה בהחלט נוח עבור השחקן שיש לו כבר מספר תוצאות חיוביות שמקורן במעבדות שונות כדי לתמוך בתיאוריה שלו, ללא כל אפשרות של אופ"א לבדוק אותן עם המוצרים שיוצרו יחד עם אותו תאריך תפוגה".
אגב, אנשי אופ"א טוענים שצדק היה צריך לבדוק על המוצר באינטרנט ואז היה מגלה שתכונותיו דומות לסטרואידים, מה שהיה אמור לעורר את חשדו ולבדוק בקפידה את העניין.
בסופו של דבר היה ברור לכל אורך הדיון שצדק יואשם ברשלנות. הפועל ב"ש והשחקן קיוו שהרשלנות תוגדר כ"קלה", כזאת שטווח הענישה עליה נע בין חוסר ענישה כלל להשעיה של עד שמונה חודשים. בסופו של דבר בית הדין החליט שצדק אשם ברשלנות שמוגדרת כמידה "תקינה". בהחלטה נכתב: "תוך הכרה בכך שהשחקן ביצע כמה טעויות, בית הדין מסכם כי יישומם של הגורמים המניעים הסובייקטיביים הבאים מצדיק סנקציה נמוכה יותר מאשר הסטנדרט של שנה אחת".
רקפת אריאלי סירבה להגיב לדברים, תגובת הפועל ב"ש תובא לכשתתקבל.
לפנייה לכתב/ת 
