פרידה מישעיהו פורת ז"ל
נח קליגר נזכר באיש שניגש אליו כבחור צעיר בשכונת פלורנטין וביקש הדרכה, והפך לעיתונאי ספורט בכיר
הם באו אליי בשנות ה-50 של המאה הקודמת. שני צעירים, תושבי שכונת פלורנטין בתל-אביב, שביקשו ממני להדריך אותם בעיתונות ספורט כי שניהם בחרו זאת כמקצוע לעתיד. משה לרר וישעיהו פורת. היות והייתי אז פעיל בעיתונות ספורט וכבר בעל שם בענף זה, פשוט ביקשו שאעזור להם. ברור שהסכמתי.
ואמנם שניהם עשו דרכם. פורת, בחור קפדן ודייקן, הפך אחרי קריירה יפה ככדורגלן (היה השחקן היחיד שהופיע בשלוש הקבוצות הגדולות של ת"א באותה תקופה, מכבי, הפועל ובית"ר) – אז יכולת גם לשחק וגם לסקר משחקים - לכתב ופרשן. לימים, אחרי תקופת לימודים אצל נחמיה בן-אברהם ז"ל, גדול שדרי הכדורגל של ישראל, היה לעורך מדור הספורט של "מעריב".
ברור שנשארנו ידידים במשך כל השנים הרבות שחלפו מאז פלורנטין. בכל פעם שפגשתי את שייע, דיברנו על אותם ימים ועל אותה שכונה כל כך פופולרית אז – גם הודות לכמה דמויות מאוד מיוחדות ואהובות כגון הרב המנוח ידידיה פרנקל ז"ל, לימים הרב הראשי של תל-אביב (וחותנו של הרב ישראל-מאיר לאו) וחיים טופול.
משה לרר הלך מאיתנו לפני שנים רבות ושלשום נפטר גם שייע פורת. אדם ישר, ידען גדול. מלח הארץ. וידיד אישי.
לפנייה לכתב/ת 
