תמיר בלאט הופך לכוכב אמיתי / "מכת ברק" - מדור חדש
השחקן הצעיר השתלט על עמדת הרכז הראשון בירושלים, הבלגן בהפועל תל אביב חוגג והחבורה המביכה של מינהלת הליגה השנייה יורה לעצמה ברגל. מדור חדש ב-ynet: ברק חקלאי מסכם את המחזור
אנחנו רק בסיומו של המחזור השלישי, העונה הסדירה ארוכה מאוד (תודה למינהלת הליגה), אבל כבר עכשיו אפשר להסיק מסקנות בנוגע לבניית הסגלים של הקבוצות, הטעויות שנעשו וגם כמה דברים חיוביים (אי אפשר להיות כל הזמן שליליים...)
בלאט עומד בלחץ
בקיץ האחרון לא מעט גבות הורמו כשתמיר בלאט חתם בהפועל ירושלים. אין ספק בנוגע לכישרון ולחוכמת המשחק של הרכז בן ה-21, אבל בהפועל חולון הוא לא הבריק. מצד שני, את ירושלים מאמן עודד קטש, המאמין הכי גדול בבלאט. מדהים לראות איך הישראלי הצעיר פותח בחמישייה לפני אחד השחקנים הכי טובים בליגת העל בעונה הקודמת, ג'ייקובן בראון. בלאט בינתיים עומד בלחץ עם ממוצע של 12 נקודות, 6.3 אסיסטים ו-2 חטיפות ב-26.3 דקות בליגה. באירופה המספרים זהים – 11.5 נקודות, 6.5 ו-46.2 אחוזים לשלוש ב-28.5 דקות. והכי חשוב, איך זה משפיע על קבוצתו? היא בינתיים מושלמת בכל המסגרות (0:5).
שווה להתעכב על ממוצע החטיפות של בלאט. אחד החסרונות במשחק שלו בשנים הקודמות היה ההגנה. הוא היה מודע לכך ועבד קשה מאוד בקיץ כדי לשפר את האספקט הזה. בלאט התחזק, הוריד אחוזי השומן, שיפר את זריזות הרגליים שלו והפך משחקן שהיריבה משחקת עליו בכל פוזשן התקפי שלה, לאחד שיכול לעמוד בכבוד מול מרבית השחקנים.
הפועל בלגן תל אביב
בשנים הקודמות הנהלת הפועל ת"א לא התערבה למאמנים בבחירה ושחרור של שחקנים, גם כשהייתה צריכה. כך, למשל, עזבו את האדומים לפני שנתיים שני באנקרים כמו דארל וויליאמס וריצ'רד האוול, כי ככה רמי הדר רצה, ובמקומם הוחתם לרון דנדי, שנעלם בדיוק כמו הופיע, אחרי שסיפק ממוצע עלוב של 4.4נקודות למשחק.
אז ההנהלה למדה את הלקח, ובקיץ האחרון הייתה מעורבת מאוד בהחתמת השחקנים יחד עם המאמן דני פרנקו. איך זה נראה בינתיים? קטסטרופה זו מחמאה. נכון, גם למאמן יש אחריות לא קטנה, אבל הלחץ להעמיד סגל סביר למוקדמות ליגת האלופות גרם לבנייה לא מאוזנת בניגוד לרצונו של המאמן, שאף התבטא ואמר שזו טעות לשחק במפעל האירופי הספציפי הזה.
כך למשל הוחתם דאלאס מור, אחלה סקורר, אבל רכז הוא ממש לא. לידו צורף ג'מאל שולר, קלע בחסד, וזהו. רביב לימונד נפצע בשריר התאומים ומחליף ראוי לא הגיע. את התוצאות ראו בשני המחזורים האחרונים עם התבוסה בחוץ לב"ש וההפסד הביתי לגלבוע/גליל בו השוותה הקבוצה את שיא האיבודים בתולדות המועדון (24).
בהפועל ת"א לא רצו לבצע שינוי בסגל עד שיקבלו את הקנס מפיב"א על התפרעות האוהדים במשחק החוץ מול שרלרואה. אתמול הודיעה פיב"א כי האדומים נקנסו ב-10,000 אירו בלבד. המשמעות היא שהקבוצה ככל הנראה תשנה את פניה בקרוב. לפני כן היא תתארח ביום ראשון בהיכל מנורה מבטחים לדרבי נגד מכבי ת"א ולאחר מכן אצל את הפועל חולון. מישהו אמר מאזן 4:1 אחרי חמישה מחזורים?
חולון סטייט
באירוע פתיחת העונה של הפועל חולון אמר דן שמיר שקבוצתו תהיה השנה הרבה יותר טובה בקליעה מבחוץ. שמיר לא טעה, חולון מפציצה וגם קולעת מחוץ לקשת בכל הזדמנות - ככה זה כשיש לך בסגל שחקנים כמו קאליף וואייט (7 זריקות לשלוש בממוצע למשחק), דקוואן ג'ונס (5.3), גיא פניני (3.3) וטי.ג'יי קליין (3).
נראה ששמיר ראה וניתח לא מעט שעות משחק של גולדן סטייט ויוסטון, כי חולון מנסה לחקות את השתיים במשחק המהיר ובכמות הזריקות לשלוש. מחזיקת הגביע מדורגת במקום הראשון בליגה באחוזים מחוץ לקשת (46.3). בממוצע חולון קולעת 12.7 שלשות במשחק מתוך 27.3 ניסיונות. לא סתם היא ראשונה בליגה גם בכמות הנקודות למשחק (99).
ומה תגידו על האהבה של הסגולים להארכות? אחרי ההפסד הדרמטי 111:104 בחוץ לוונציה בליגת האלופות (שתי הארכות), הגיע המשחק נגד הפועל אילת בבית. הדרומיים נלחמו ורצו הרבה יותר מחולון, אבל לשמיר יש את פניני ו-וואייט, וכששניהם בשיאם במאני טיים קשה מאוד לעצור את קבוצתם. בסוף זה נגמר גם כן אחרי שתי הארכות - 102:108.
ופניני, מי זוכר בכלל את המיני עימות שלו עם שמיר אחרי המשחק מול אשדוד בו צעק "לא הגעתי לפה בשביל 10 דקות". שמיר הבין את המסר ונתן לפניני 36 דקות מול ונציה ו-30 מול אילת. לחולון יש סגל רחב מדי לליגת העל וכל פעם מישהו אחר יסבול. מול אילת זה היה שלומי הרוש עם שבע דקות בלבד (בינתיים הוא משחק בממוצע 14 דקות, הנמוך ביותר שלו בקריירה).
הגנון הלאומי
רוב הסיכויים שלא ידעתם את זה, אבל הליגה השנייה בישראל, להלן הליגה הלאומית, לא פתחה את העונה, אחרי שקברניטיה הודיעו על שביתה. הסיבה המרכזית? לטענתם הובטח להם שכבר העונה מספר העולות לליגת העל יוכפל מאחת לשתיים. באיגוד הכדורסל הוציאו הודעה לפני מספר שבועות כי החל מעוד שנתיים מספר העולות אכן יוכפל, אבל למינהלת הלאומית זה לא הספיק. אז מה עושים? מתחילים בשביתה, שולחים הודעות וואטסאפ מביכות לעיתונאים ומתכתשים עם מינהלת ליגת העל.
הבעיה הגדולה של מינהלת הלאומית היא שאין לה קלף מיקוח במאבק הזה. הליגה השנייה מעניינת חלק קטן מאוד מהציבור (אני ביניהם), ובינתיים לא נראה שלמישהו באמת אכפת. כפי שנכתב, ניהול מאבק השביתה הוא מצחיק. לא ברור איך לא חשבו למשל לקיים מסיבת עיתונאים ביום בו היה אמור להיערך מחזור הפתיחה, ולהביא את כל הקבוצות למקום, כולל כוכבי נבחרת העתודה שזכתה לאחרונה באליפות אירופה
, גיל בני ומייקל בריסקר המשחקים בעירוני רעננה. אירוע כזה היה ככל הנראה מעורר הד הרבה יותר רציני מהודעות מצחיקות לתקשורת.
הצעות, בקשות והערות אפשר לשלוח לברק חקלאי במייל Barak-h@yedioth.co.il ובטוויטר שלו
לפנייה לכתב/ת 
