בלעדי: התוכנית להצלת הכדורגל הישראלי

(שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום)

התוכנית האסטרטגית לשיפור הכדורגל הישראלי יוצאת לדרך. לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet הגיע הדוח שנשמר עד כה בחשאיות, דוח ששרת התרבות והספורט מירי רגב הורתה על תחילת יישומו באופן מיידי. מעבר למסקנות, הדוח כולל נתונים מדהימים על הנחיתות העצומה של הכדורגל הישראלי מול המדינות האחרות באירופה כמעט בכל פרמטר אפשרי.

הדוח הוא פרי עבודתה של השרה רגב, שהנחתה את מנכ"ל המשרד יוסי שרעבי לנהל את צוות העבודה המשותף. הצוות כלל את אנשי ההתאחדות ומשרד הספורט, כשהיועץ הבכיר היה סגן יו"ר ההתאחדות הבריטית וארסנל לשעבר דייויד דין, יחד עם חברת דלויט, שהייתה אחראית בין היתר על איסוף הנתונים וראיונות עם יותר מ-40 גורמים מעולם הכדורגל.

בין היתר רואיינו המנהל הטכני וילי רוטנשטיינר, נשיא מכבי חיפה יעקב שחר ויו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, במקביל לראיונות עם גורמים ממדינות שהפכו למודל לאיך עושים זאת נכון: המנהלים הטכניים של ההתאחדויות האיסלנדית והבלגית, המנהל המקצועי לשעבר של ההתאחדות הגרמנית, כמו גם מנכ"ל ההתאחדות בפורטוגל ומנהל אגף החינוך בהתאחדות הקרואטית.

הבעיות

כחלק מהמחקר נותחו חמש מדינות מובילות באירופה, מתוך ניסיון לזהות את המפתחות להצלחה במטרה להטמיע אותם בישראל: גרמניה – נבחרה בתור סטנדרט העל עבור אסטרטגיית כדורגל; איסלנד – מדינה קטנה אך בעלת הישגיות יוצאת דופן; קרואטיה, פורטוגל ובלגיה – שלוש מדינות דומות לישראל בגודל האוכלוסייה ובסטנדרטים הכלכליים, אך בעלות הישגים גבוהים בכדורגל.

גורמי ההצלחה המרכזיים שזוהו בכולן כללו בין היתר תשתיות, אימון איכותי, גישת ניהול מרכזי, השבחת שחקני נוער, מעבר לליגות חזקות, סקאוטינג אינטנסיבי והקמת מרכזים אזוריים.

איסוף נתונים מעשרות גורמים. אחד העמודים מהדוח

חברת דלויט הציגה נתונים מדהימים: שיעור הכדורגלנים הרשומים בישראל ביחס לאוכלוסייה נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אירופיות אחרות: בעוד שהממוצע באירופה עומד על 2.63 אחוזים, ישראל בתחתית הרשימה עם 0.52 אחוזים בלבד מהאוכלוסייה. על פי הדוח, ישראל סובלת מבעיה בפיתוח שחקנים צעירים.

גם מספרם ומצבם של המתקנים הקיימים זוהה כחסם מרכזי הדרוש טיפול. נכון, בשנים האחרונות צמחו כאן אצטדיונים מרשימים כמו סמי עופר, טוטו טרנר, נתניה והמושבה, אבל בראייה מערכתית כוללת המצב רע ומר: 885 מגרשי כדורגל בלבד יש בישראל, מתוכם 372 תקניים ופעילים, וב־36 אחוז מהמגרשים אין תאורה.

גם מבחינת המאמנים המצב גרוע: המספר ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהנמוכים באירופה – רק 100 מאמנים לכל מיליון תושבים, בזמן שהממוצע באירופה עומד על 320. על פי הדוח, בישראל חסרים כ־1,900 מאמנים כדי להגיע לממוצע. כמובן שהבעיה אינה רק בכמות המאמנים, אלא גם באיכותם. על פי הדוח, ישנו מחסור בגוף אימון מרכזי מקצועי לנושא ההדרכות.

רוטנשטיינר, שרעבי ודין מציגים את הדוח(צילום: פרטי)

ההמלצות

ההמלצות שגובשו כוללות 19 מהלכים בארבעה נושאים מרכזיים:

מתקנים – שיפור כמות ומצב המגרשים והפריסה הארצית. בנושא זה, המלצה ליישום מיידי היא הקמת מרכזי כדורגל אזוריים. שתי המלצות בעדיפות גבוהה הן פרויקט מרוכז למיקסום המתקנים הקיימים והסרת חסמים שמונעים בניית מגרשים חדשים (למשל, קשיים ביורוקרטיים וניצול קרקעות). המלצות בעדיפות משנית: שימוש במתקנים בבתי ספר ובניית מנגנון תמרוץ לעיריות.

הגדלת בסיס ההשתתפות – הרחבת בסיס השחקנים הפעילים בכל הרמות והגילים. בנושא זה ישנן שתי המלצות ליישום בעדיפות גבוהה: 1. "כדורגל לכל" – באמצעות הנגשת מתקני אימון איכותיים בכל רחבי המדינה כדי לאפשר אימונים למספר רב ככל הניתן של שחקנים; 2. שיתוף פעולה עם משרד הספורט על ידי תוכניות כדורגל בבתי הספר. המלצות נוספות בעדיפות משנית: סבסוד השתתפות ילדים, מתן תמריצים למועדונים עבור הגדלת בסיס ההשתתפות.

מאמנים – הגדלת מספרם ושיפור איכותם והכשרתם. המלצה ליישום מיידי: הקמת גוף מקצועי מרכזי לנושא האימון. בשיחות עם המאמנים הרבים, כולל רוטנשטיינר, הובהר כי מדובר בדבר החשוב ביותר שיוכל לקדם את הכדורגל בארץ. גוף מרכזי מקצועי לנושא ההדרכות יגדיל את מספר המאמנים הנמוך ויתמודד עם הפערים באיכות. המלצה בעדיפות גבוהה: רישיון אימון מתחדש – כרגע לא קיימת דרישה כזו בישראל, ולכן חלק מהמאמנים פחות מעודכנים. בעדיפות משנית: סבסוד מאמנים איכותיים.

שחקני עילית – איתור וטיפוח שחקני עילית וביצוע מאמצים לעידוד מצוינות.

ליישום מיידי: הקמת מרכזי מצוינות אזוריים, שבהם ירוכזו השחקנים המצטיינים שיזוהו על ידי סקאוטינג אינטנסיבי. בעדיפות גבוהה: תמיכה בהקמת אקדמיות בסטנדרטים גבוהים, קביעת סטנדרטים מקצועיים לרישוי מועדונים, בניית מאגר כישרונות. בעדיפות משנית: מסגרות תחרותיות לשחקנים אחרי גיל נוער, פתרון סוגיית צה"ל.