היום שאחרי אלונה: האתגר הכלכלי של הפועל ב"ש
אחרי עשור שכלל הישגים יוצאי דופן, המועדון האדום שוב נמצא על המדף ומחכה לרוכש. למרות סגל מגובש, מאמן בכיר וקהל תומך, מי שירצה לקחת על עצמו את הקבוצה יגלה גם לא מעט בעיות. זה מה שקורה מאחורי הקלעים בבירת הנגב
כעת המועדון שוב "על המדף", והאוהדים מקווים שימצאו את ה"אלונה ברקת" הבאה שלהם. על פניו, הפועל באר שבע כמועדון צריך להיות מוצר די מבוקש, כשנקודת הפתיחה של הבעלים החדש אמורה להיות טובה בהרבה מזאת איתה התמודדה ברקת. מבחינה מקצועית יש בקבוצה סגל שחקנים שמתאים ברמתו לפחות לצמרת הכדורגל הישראלי ואת המאמן יוסי אבוקסיס, אחד מאנשי המקצוע הטובים בתחום. בסיס האוהדים של הקבוצה רחב מאוד, כשבכל אחת מחמש העונות האחרונות כמעט כל 12 אלף המנויים שהוצאו למכירה נמכרו. הבית של המועדון, אצטדיון טוטו-טרנר נחשב לאחת האכסניות הטובות בכדורגל הישראלי, ולצדו משרת את המועדון מתחם מגרשי אימונים מפואר ומבנה "הבית האדום" בו ממוקמים משרדי ומתקני המועדון. כל המתחם נבנה ועוצב בסטנדרטים אירופאיים. בכלל, הפועל באר שבע כמותג הוא מותג מצליח.
מבחינה כלכלית אין למועדון חובות עבר או תביעות שרובצות עליו, אבל המצב עלול להשתנות במידה ובסוף העונה הנוכחית, עוד לפני מציאת בעל בית חדש, שחקנים ידרשו באופן חד צדדי לוותר על חוזיהם ויתבעו את המועדון כדי לממש את ההסכמים. תקציב המועדון בחמש השנים האחרונות נע סביב ה-50 מיליון שקלים לעונה ועד לכפול מכך. מקור ההוצאה העיקרי בתקציב הוא שכר השחקנים. אמנם שחקני הקבוצה הצהירו שהם מוכנים לקיצוץ רוחבי של 30 אחוז משכרם לעונה הבאה, אך התנו זאת רק במידה וברקת תישאר. גם כך, לאחר הקיצוץ, בתקציב הקבוצה יש צפי לבור גדול. אף אחד לא באמת יכול לחזות את המצב הכלכלי איתו תיאלץ הפועל באר שבע בפרט והכדורגל הישראלי בכלל, בעונה הבאה.
אוהד הקבוצה ארז כהן (36), כלכלן במקצועו ובעל תואר שני במנהל עסקים, טוען שהניהול בתקופת אלונה אמנם הביא את הקבוצה להישגים חסרי תקדים, אך מבחינה כלכלית הוא לוקה בחסר ויקשה מאוד על מציאת בעלים חדש. "מי שייקח על עצמו את הפועל באר שבע יקבל מועדון מסודר ועם דף נקי מחובות ותביעות, בניגוד להפועל תל אביב לדוגמא. מצד שני תחזוקת המערכת מאוד לא זולה. יש המון אנשי צוות ושכר השחקנים הוא מהגבוהים בליגת העל. הבעיה הגדולה היא שהפועל באר שבע היא מועדון כדורגל ללא אף נכס מניב. זה ידוע שבכדורגל הישראלי קבוצות לא מרוויחות כסף, אבל בהפועל באר שבע הבעיה גדולה יותר. למועדון אין נכסי נדל"ן כמו שבעבר להפועל פתח תקווה היו זכויות באצטדיון האורווה, או מתקן בית וגן שהיה שייך לבית"ר ירושלים. אצטדיון טרנר וכל מתחם הבית האדום שייכים לעיריית באר שבע".
"אם היו בודקים את שווי מחלקת הנוער, היו מעריכים אותה כגוף לא כלכלי שלא מייצר תשואה בניגוד למטרה שלו. במשך 13 שנים תחת אלונה ברקת רק שלושה שחקנים גדלו במחלקת הנוער הזאת ונמכרו לקבוצות באירופה. לוטם זינו נמכר תמורת 200 אלף יורו שזה כסף קטן, דן ביטון עבר לאשדוד במסגרת עסקאות רכישה של שחקנים מאשדוד לבאר שבע, כך שלמעשה לא שילמו עליו כסף. המכירה המשמעותית היחידה הייתה של אופיר דודזאדה במיליון יורו. זה מעט מאוד. גם הקבוצה הבוגרת עצמה לא נהנית מתוצרים של מחלקת הנוער. מעבר לכך, באר שבע גם לא ידעה לייצר מערכת סקאוטינג שתגרום לכך שיהיו היום במועדון שחקנים זרים וישראלים שיכולים להימכר. עם כל הכבוד, מועדון בסדר גודל שכזה, לא יכול להרשות לעצמו שהסקאוט שלו יעשה זאת כעבודה צדדית. כמה שהוא איש מקצוע טוב, זה לא רציני".
על הדאגה שהפועל באר שבע תהפוך ל"אימפריה נעלמת" בעקבות הקשיים הכלכליים כמו הפועל פתח תקווה, מסכם כהן: "זה לא יהיה פשוט למצוא בעלים חדש כי למרות הכל הפועל באר שבע עדיין נחשבת למועדון פריפריאלי. בגלל המצב שאליו היא נקלעה, היום הפועל באר שבע צריכה בעלים עם כסף, אבל שגם יהיה איש ניהול ובלי פאניקה. אפילו אם אדם כמו עו"ד יצחק יונגר, נאמן הקבוצה מטעם ברקת, היה מנהל את המועדון עוד קודם לכן, המצב היה יותר טוב. הקבוצה לא הייתה נתקעת עם חוזים כל כך גבוהים של שחקנים שאין בהם היגיון כלכלי. אם צריך להשוות לקבוצות אחרות, אני חושב שהפועל באר שבע תיהיה כמו הפועל חיפה. מועדון שבמשך שנים לא טיפח מחלקת נוער ומשלם על כך את המחיר".
רואה החשבון ואוהד הקבוצה אריק אבוקסיס (39), טוען שהפועל באר שבע אמנם לא תהיה קבוצה שמתמודדת על תארים וכרטיס לאירופה בכל עונה, אך מצד שני כן תהיה מסוגלת להעמיד תקציב בליגת העל גם ללא תמיכת בעלים, והוא לא צופה שתיעלם מהמפה. "אמנם המועדון לא מצליח לייצר הכנסות ממכירת שחקנים צעירים כמו מכבי פ"ת ואשדוד, אך יש לו מקור הכנסות מכובד והוא ממכירת מנויים וכרטיסים. בשנים היפות של הקבוצה הכנסות הקבוצה ממכירת מנויים וכרטיסים נעו להערכתי בין 15 ל-20 מיליון שקלים. אם בתקופה שאחרי אלונה, והקורונה, הקהל ייכנס מתחנת לאלונקה, יהיה ניתן לייצר ממכירת 7,000 מנויים הכנסות של עשרה מיליון שקלים בעונה, יחד עם הכנסות נוספות המועדון יוכל להעמיד תקציב שינוע סביב 20-25 מיליון שקלים".
"להחזיק קבוצת כדורגל, בטח בישראל, בסופו של יום זו פילנתרופיה. אתה יכול להיות איש עסקים מוכשר, להביא אסטרטגיה, חזון, שיטות ניהול... אבל בסוף זו פעילות מפסידה. ככל שעוברות השנים החיידק דבק בך יותר, האמוציות נכנסות למשוואה ואתה מביא יותר כסף מהבית. אלונה הביאה מהבית קרוב ל-200 מיליון, מיץ' גולדהאר ויעקב שחר השקיעו אף מאות מיליונים יותר, עסק זה לא. להערכתי, בעולם שלאחר הקורונה ובעולם אי הודאות הכלכלית, בטח בטווח של שנה וחצי שנתיים, יהיה קשה מאוד למצוא פילנתרופים שיהיו מוכנים להשקיע בכדורגל, הלוואי שאני טועה".
לפנייה לכתב/ת 
