נועם גרשוני השיא משואה: "שווה להקריב למען המדינה שלנו"
מדליסט הזהב בטניס בכיסאות גלגלים מאולימפיאדת לונדון 2012 זכה לכבוד בטקס המרכזי בהר הרצל, והיה אחד מ-12 האנשים שהשתתפו בטקס שפתח את חגיגות יום העצמאות ה-70
"אני נועם בן פנינה ומשה גרשוני, משיא משואה זו לכבוד חבריי וחברותיי הגיבורים, נכי צה"ל אשר נתנו מגופם ומנפשם למען המדינה. אלו שלמרות פציעתם ומוגבלותם עדיין מוצאים את הטוב, שיודעים להעריך את החיים כל יום מחדש, ומאמינים כמוני, ששווה להיפצע ולהקריב למען המדינה שלנו".
70 הספורטאים הגדולים של ישראל | פרויקט מיוחד
"לכבוד המשפחה והחברים, לכבוד המלאכים שלנו בלבן, הצוותים הרפואיים שעוזרים לנו למצוא את האור, גם בשעות חשוכות. לכבוד הספורטאים הפראלימפיים, הגאווה של ישראל, לכבוד ניצחון הרוח על הגוף ולכבוד האתגרים הבאים ולתפארת מדינת ישראל".
ככה, בהתרגשות גדולה, כשהוא מקבל תשואות רמות מאלפי הצופים בהר הרצל, השיא הערב (רביעי) האלוף הפראלימפי בטניס בכיסאות גלגלים, נועם גרשוני, משואה בטקס הדלקת המשואות שפתח את חגיגות יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.
גרשוני בן ה-35 ריגש מדינה שלמה, כאשר יום לפני טקס הנעילה של המשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012 זכה בזהב בטורניר הטניס בכסאות גלגלים לאחר שניצח בגמר 3:6, 1:6 את המדורג ראשון בעולם, דייויד וגנר. כשקיבל את המדליה וההמנון החל להתנגן, גרשוני לא היה יכול לעצור את הדמעות וההתרגשות הציפה אותו, ולאחר הטקס אף זכה לברכות מראש הממשלה ונשיא המדינה.
את הקריירה הספורטיבית גרשוני החל רק שנה וחצי לפני כן. בשירותו הצבאי היה טייס מסוק אפאצ'י, ובזמן מלחמת לבנון השנייה נפצע קשה בהתנגשות מסוקים. לאחר שיקום רפואי ממושך הצטרף לבית הלוחם בתל אביב והחל להתאמן בטניס בכיסאות גלגלים. הוא הגיע לשורה של הצלחות, שהביאו אותו למקום השלישי בעולם. בהמשך היה שותף יחד עם שרגא ויינברג ובועז קרמר לזכייה באליפות העולם (המקבילה לגביע דייויס), ולמרות שפרש, גרשוני ממשיך בשנתיים האחרונות להגיע ולעזור לנבחרת באליפויות העולם.
כיום מרצה גרשוני בארץ ובחו"ל, מתנדב בהוסטל "מקום אחר" בתל אביב ומלמד בני נוער מתמטיקה.
על פי הנימוקים של שרת התרבות והספורט ויו"ר ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים,
מירי רגב, על בחירתו נאמר: "מדליקי המשואות הוא תצרף מרתק המספר את סיפורה של החברה הישראלית ומהווה קשת של גוונים בחיינו בארץ הזאת. גרשוני מבטא את מורשתם של נכי ופצועי צה"ל, אשר נושאים על גופם בגאווה ובגבורה את מחיר תקומתה של המדינה, ומעוררים השראה במאבקם לשיקום ולחזרה לחיים".
לפנייה לכתב/ת 
