בגיל 29: יוליה גלושקו פרשה מטניס
הטניסאית הישראלית, שבשיאה דורגה 79 בעולם, נאלצה לפרוש בשל פציעות: "ההחלטה הכי קשה שקיבלתי, הקשבתי לגוף שלי"
יוליה גלושקו, טניסאית נבחרת הפדרציה של ישראל שבשיאה דורגה במקום ה-79 בעולם, הודיעה היום (שישי) כי היא פורשת מטניס בגיל 29 בלבד בשל פציעות רבות מהן היא סובלת.
במהלך הקריירה השתתפה גלושקו בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם, והגיעה לסיבוב השלישי ברולאן גארוס בצרפת ובאליפות ארה"ב. היא זכתה ב-11 טורנירי ITF, בשלוש אליפויות ישראל ושיחקה בנבחרת הפדרציה משנת 2007.
גלושקו אמרה: "אחרי הרבה מחשבות ושנה קשה מבחינה בריאותית, נאלצתי להגיע להחלטה הכי קשה שהייתי צריכה לקבל, שהיא להקשיב לגוף שלי ולפרוש מטניס מקצועני. במשך המון שנים טניס היה כל עולמי, אורח חיים אינטנסיבי, תשעה חודשים בשנה בחו"ל, אין ספור חותמות בדרכון, טיסות כל כמה ימים למדינה או עיר אחרת, הרבה לילות של שינה במטוס, הרבה תחרויות, ניצחונות, הפסדים, הרבה אנשים, מאכלים שונים, תרבויות שונות, אין ספור פעמים שהייתי מתעוררת בבוקר במקום מסוים וכבר לא היה לי מושג איפה אני".
"השנה האחרונה הייתה לא פשוטה מבחינה בריאותית - זה התחיל בניו יורק, באליפות ארה"ב, כשנפלתי במשחק בסיבוב הראשון אחרי שעברתי את המוקדמות. זה המשיך בהתאוששות של שבעה חודשים כולל ניתוח, משם לפציעה נוספת ולשנה בה שיחקתי בסך הכול ב-15 תחרויות, רוב המשחקים עם כאבים, הרבה מאוד שעות של פיזיותרפיה, שיקום, והרבה שבועות בבית", אמרה.
"אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה לכמה אנשים שבלעדיהם הקריירה שלי לא הייתה יכולה לקרות. לצוות שלי בשנתיים האחרונות: אמיר חדד, קרן שלמה, אורן בר נור, אביחי סורוקה ואילנית טאו. הם נתנו לי מעטפת עם הרבה תמיכה, ביטחון, אכפתיות, מקצועיות, שעות ארוכות של אימונים, שיחות בכל שעה, תמיד היו שם בשבילי ואין לי דרך להסביר במילים כמה אני מעריכה אותם. אני מודה לאיגוד הטניס על התמיכה בי לאורך הרבה מאוד שנים ותודה אישית לשמואל דונרשטיין, הבעלים של רב בריח, שמהרגע שהחליט לתת לי חסות, עקב אחרי הקריירה שלי והיה איתי בקשר רציף כל הזמן, תמך ודאג שיהיה לי הכול בשביל שאצליח לחזור ולהתחרות בתחרויות ברמה הכי גבוהה", אמרה גלושקו.
"אני רוצה להגיד תודה לבן הזוג שלי, מושיקו, על התמיכה והגב שנתן לי בהחלטה הכי קשה שהייתי צריכה לקבל עד היום. תודה הכי גדולה היא למשפחה שלי, להוריי ולאחים שלי אלכס ולינה. הם היו השותפים הכי גדולים במסע הארוך הזה, הקריבו המון ועשו כל מה שצריך וכל מה שיכלו בשביל הקריירה שלי. תמיד עטפו אותי בהרבה חום, אהבה וקיבלו אותי כמו שאני. לא משנה מה הקריירה וההתקדמות שלי דרשו, הם תמיד היו הראשונים לתת לי גב ולעזור לי בכל מה שהייתי צריכה. בלעדיהם לא הייתי יכולה לעשות את מה שאני הכי אוהבת ואין לי מספיק מילים להודות להם. לסיום, אני מודה לכל אוהדי הטניס שצפו בי ועקבו אחריי, עודדו אותי ונתנו לי רוח גבית, כמו כן אני מודה לכלי התקשורת שסיקרו את הקריירה שלי ופרגנו, מה שנתן לי הרבה מוטיבציה להמשיך לשחק, במיוחד בתקופות הפחות טובות", סיכמה גלושקו.
לפנייה לכתב/ת 
