כוכב, לא נוצץ
מחזיק בחוזה היקר ב-NBA ואין לו אפילו הופעת אולסטאר אחת. מעולם לא עשה עבירה טכנית ולא רב עם אף אחד. מייק קונלי הוא הסיבה שממפיס הגיעה שבע עונות ברציפות לפלייאוף, אבל הפרשנים – ובעיקר השופטים – לא סופרים אותו
הנה שתי עובדות שצריך לדעת על מייק קונלי (29) מממפיס גריזליס: 1. אין לו אפילו הופעת אולסטאר אחת, 2. הוא השחקן עם החוזה היקר ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.
על פניו מדובר בשתי עובדות שנמצאות כל אחת בקצה השני של הסקאלה. כאלה שיוצרות רצף מבלבל למדי. ועדיין, כשמדברים על קונלי צריך להחליט מה גדול אצלו יותר – חשבון הבנק, או חוסר ההערכה שהוא מקבל מהקהל, הפרשנים ומעוד כמה אנשים שיש להם תפקיד חשוב במשחק.
"זה מצער שיש אצלי מישהו כמו מייק קונלי, שבכל הקריירה שלו רשם אפס עבירות טכניות, והוא לא מקבל את הכבוד שהוא צריך לקבל מהשופטים", אמר מאמנו דייב פיזדייל, אחרי ההפסד 96:82 במשחק מספר 2 של הסיבוב הראשון בפלייאוף המערב לסן־אנטוניו (0:2 לספרס בסדרה), לאחר שהקבוצה שלו זרקה רק 15 פעמים מקו העונשין ואילו המארחת סיימה עם 32 ביקורים בקו.
הוא כעס, כי הוא ראה איך קוואי לנארד מקבל שוב ושוב עבירות (19 מ-19 מהקו), בעוד השחקן המוביל שלו, קונלי, שקלע 24 נקודות והיה הגורם המרכזי לחזרה מפיגור 19 במחצית לארבע בלבד ברבע האחרון, נעמד על העונשין רק חמש פעמים. "השחקנים שלי לא מקבלים את הכבוד שמגיע להם, כי מייק קונלי הוא בחור עם קלאס. כי הוא לא משתגע, כי הוא משחק את המשחק. אבל אי־אפשר להתייחס אלינו ככה".
יש בהחלט משהו בדבריו של פיזדייל. השיפוט ב-NBA בהחלט מדאיג. אבל זה מצריך כתבה אחרת ותקופה אחרת שלא קוראים לה פלייאוף. כרגע, לפני שממפיס כנראה נפרדת מהפלייאוף ולפני שהעונה של השחקן היקר בליגה מסתיימת, שווה לעצור ולהבין את הדיסוננס שהוא מייק קונלי.
דם, יזע ודמעות
קונלי גדל בבית עם משמעת אולימפית ותרבות ספורט אמריקאית. אביו, מייק קונלי האב, זכה בזהב בקפיצה משולשת באולימפיאדת ברצלונה 92' ובכסף ב-84'. מייק הצעיר היה בחמישייה שהובילה את אוהיו סטייט לגמר המכללות של 2007, כאשר כמה חודשים לאחר מכן נבחר רביעי בדראפט על ידי ממפיס.
תכף הוא סוגר עשור בליגה וייתכן שהשם שלו כל הזמן עבר לידכם. אולי כי הוא פשוט מדי – לא צועק, לא עושה שואו, לא מתלבש בצורה מיוחדת, לא רושם מספרים מטורפים וגם לא עובד כדי לרשום מספרים אישיים גדולים במיוחד, לא רב עם השופטים ומוביל מועדון שהמוטו שלו זה כדורסל של מאמץ ועבודה קשה. או דם, יזע ודמעות. או משחק חפירות, אם אתם משחקים עם החבר'ה בשישי. קונלי הוא הסיבה המרכזית, יחד עם מארק גאסול הפנטסטי, שממפיס ברצף של שבע עונות בפלייאוף במערב הקשוח, כולל גמר מערב ב-2013, למרות סגל מוגבל.
לממפיס לא היה פשוט להשאיר את קונלי במועדון בקיץ האחרון, לאחר שסיים את חוזהו. לשם כך נאלצה להשתמש בשני כלי נשק חמים: 1. ג'סטין טימברלייק, שגם במקרה שותף באחוזים קטנים במועדון, לקח חלק בסרטון מפרגן של השחקנים והאוהדים שקראו לקונלי "המנצח" שלהם. 2. 153 מיליון דולר לחמש עונות. עכשיו, כסף בא והולך, אבל מחמאות מג'סטין? זה כמובן גרם ללא מעט אנשים להרים גבה (הכסף, לא טימברלייק). קצת לגרד בראש ולהבין מה עקום בליגה הזו שבחור בשם קונלי, מרוויח יותר מבחור בשם לברון או קרי.
אבל חשוב להבין – קונלי פשוט היה שם בזמן הנכון ובמקום הנכון. בחור מוכשר, שבגיל 28 ענה להגדרה המילונית של "פרנצ'ייז פלייר" (שחקן שסביבו בונים מועדון), שהיה הראשון שפנוי וחותם על חוזה במסגרת הסכם הזכויות החדש בליגה. וחוץ מזה, הוא גם החזיר בעונת שיא בקריירה. בתשע העונות הראשונות שלו הוא רשם חמישה משחקים של 30 נקודות ומעלה. העונה היו לו עשרה כאלה.
הוא רשם ממוצע של 20.5 נקודות למשחק, חמש נקודות יותר מהממוצע שלו בשנתיים הקודמות, עם אחוזי שיא מהשלוש (40.7). מאז נבחר ב־2007, קונלי נכנס לרשימה מצומצמת עם ווסטברוק, לברון וכריס פול, כמי שקלע לפחות 10,000 נקודות, חילק לפחות 4,000 אסיסטים ורשם לפחות 1,000 חטיפות. הוא אחד הגארדים השומרים הטובים בליגה, אחד הרכזים החכמים בליגה, שחקן קשוח שלא מוותר לפציעות בקרסול, מכות בעין או גב בעייתי. או בפשטות – הכדורסלן הטוב ביותר בעולם כיום שמעולם לא נבחר לאולסטאר, המשחק ההוא אליו מגיעים או כשאתם ממש טובים או שיש לכם יחסי ציבור ממש טובים.