המושיעים החדשים: על דראפט 2018
לפחות שלושת השחקנים שנבחרו ראשונים בדראפט ה-NBA - דיאנדרה אייטון, מרווין באגלי ה-3 ולוקה דונצ'יץ' - אמורים להיות המנהיגים הבאים של קבוצותיהם. מה גרם לפיחות במעמדם של השחקנים הבינלאומיים, ומה תהיה הגניבה הגדולה של הדראפט?
עיני כל העולם נשואות בימים אלה לרוסיה שמארחת את המונדיאל, אולם לפחות עבור שישים צעירים אירוע הספורט המרכזי - אולי היחיד - שעמד על הפרק ביממה החולפת הוא דראפט ה-NBA שנערך לפנות בוקר (שישי) בניו יורק. מחציתם שנבחרו בסיבוב הראשון כבר יכולים להתכונן לחיים חדשים כמיליונרים בליגת הכדורסל הטובה בעולם. בינתיים, עוד לפני שיחתמו על חוזי הרוקי שלהם, העבודה מתחילה והיא מביאה איתה משא כבד.
דיאנדרה אייטון שנבחר ראשון על ידי פיניקס סאנס, מרווין באגלי ה-3 שנבחר אחריו על ידי סקרמנטו קינגס ולוקה דונצ'יץ' שיגיע לדאלאס כבחירה השלישית – כל אלה מתחילים את הקריירה המקצוענית כמושיעים של קבוצותיהם החדשות. אלו שאמורים להוביל אותן לעתיד טוב יותר, ואם אפשר, ממש בקרוב.
האמת היא שהפעם – בניגוד לשנים עברו – עיני מגלי הכשרונות האמריקאים לא היו נשואות לעבר העולם. דונצ'יץ' הסלובני ודז'נאן מוסא הבוסני (ברוקלין נטס בחרה בו 29) היו שני השחקנים בינלאומיים היחידים שנבחרו בסיבוב הראשון. אלי אוקובו הצרפתי (פיניקס), אייזק בונגו הגרמני (פילדלפיה), רודיונאס קורוצס הלטבי (ברוקלין), ייסוף סנאן האוקראיני (וושינגטון) וארנולדס קולבוקה (שארלוט) נדחקו לסיבוב השני.
מה הסיבה לירידת ערך השוק הגלובלי השנה? ייתכן כי מדובר בשנתון מוצלח במיוחד, אולם נראה כי מסתמנת אפשרות אחרת, והיא נוגעת לתהליך שעובר על הכדורסל האמריקאי בתקופה האחרונה – כל הדרך מהתיכונים, דרך המכללות ועד ל-NBA. אם פעם העדיפות הראשונה של המאמנים הייתה שילוב של שחקני אחד-על-אחד מצטיינים מבחוץ וענקים דומיננטים מתחת לסלים, הרי שכיום שיטות המשחק התגוונו ומזמנות יותר ויותר קלעים מרחוק. סטפן קרי וקווין דוראנט בגולדן סטייט וג'יימס הארדן ביוסטון מובילים את המהפכה וסוחפים איתם רבים אחרים בהווה, וגם בעתיד.
טריי יאנג, ג'וש רובינסון, דונטה דווינצ'נזו, קווין הורטר, גרייסון אלן, לאנדרי שאמט ואחרים שנבחרו בסיבוב הראשון הוכיחו את עצמם כצלפים אמינים וקרי רוח בליגת המכללות, והם הובאו ככאלה גם אל ה-NBA – ביד חזקה, ובזרוע נטויה. בכך הם מייתרים את ההימורים המסורתיים של מנכ"לים, מאמנים וסקאוטים אמריקאים על שמות אקזוטיים ממעבר לים, שהביאו עמם קליעה מבחוץ תוצרת חוץ. מלחמות מסחר? פה נראה שאין צורך ברפורמת מיסוי נוספת של דונלד טראמפ. הכדורסל האמריקאים נראה בידיים טובות, ומדויקות.
התשוקה החדשה של ה-NBA לשחקני חוץ עם יכולת קליעה מבחוץ באה לא רק על חשבון המקבילים האירופים, אלא גם על הגבוהים המקומיים. דיאנדרה אייטון אמנם נבחר ראשון על ידי הפיניקס סאנס כדי להכניס צבע מתחת לסלים, ומרווין באגלי השלישי שנבחר מיד אחריו על ידי סקרמנטו קינגס הוא גבוה בעל נוכחות מורגשת משלו. השניים נחשבו לכשרונות הבולטים ביותר השנה ומסומנים כאולסטארים לעתיד.
גם ג'ארן ג'קסון, מוחמד במבה, וונדל קרטר, וקווין נוקס הם גבוהים איכותיים שנבחרו בשלב הלוטרי. אבל בשנתון הנוכחי המשופע כל כך בסנטרים ופורוורדים מבטיחים, העובדה שמייקל פורטר ג'וניור, רוברט וויליאמס, מוריץ ואגנר, דז'אנן מוסא, ואמארי ספלמן נדחקו לסוף הסיבוב הראשון מעידה על פיחות במעמדם של הגבוהים גדולי המימדים ופחותי ערך.
דבר נוסף שבולט בדראפט הנוכחי הוא השושלות הספורטיביות המשפחתיות שבו. באגלי הוא בנו של שחקן פוטבול בעבר ומאמן כדורסל בהווה, אביו של ג'ארן ג'קסון ג'וניור זכה באליפות עם סן אנטוניו ספרס, וכך עוד הוריהם של רבים וטובים מבין הצעירים שהגשימו הלילה חלום שלהם, וגם של אבא ואמא. וכך גם אארון הולידיי שהצטרף לאחיו ג'רו (ניו אורלינס) וג'סטין (שיקגו) הולידיי ב-NBA. קוסטאס אנדטוקומבו שנבחר אחרון בסיבוב השני על ידי פילדלפיה 76' עוד עשוי לפגוש את אחיו יאניס ראש בראש על אותו מגרש. איחוד משפחות שלא יתקיים, לפחות לא כרגע, הוא של לונזו בול מהלייקרס ואחיו הצעיר ליאנג'לו בול, שלא נבחר כלל.
1. פיניקס: דיאנדרה אייטון (19, 2.15), אריזונה
הסאנס מיצו את הניסיון שלהם לבנות את הקבוצה מחדש מבחוץ פנימה. כישלון הניסוי של דראגן בנדר הזכיר להם שצריך גבוהים שנלחמים מתחת לסלים, לא נמנעים ממגע. הבחירה בג'וש ג'קסון בשנה שעברה הייתה צעד בכיוון הנכון – לצבע. עכשיו הם מצטיידים בענק של ממש שמזכיר את הגבוהים של פעם, לא רק במימדים המפחידים שלו אלא גם בסגנון המשחק האגרסיבי שלו.
2. סקרמנטו: מרווין באגלי ה-3 (19, 2.11 מ'), דיוק
אחרי קריירת תיכונים אדירה (שעברה בין השאר בהילקרסט פרפ בפיניקס לצד אייטון), הוא סומן אשתקד כאופציה מועדפת לבחירה ראשונה בדראפט הנוכחית, ושנת ההכשרה שלו אצל מייק ששבסקי רק שיפרה אותו. לולא העונה המדהימה של אייטון, ייתכן שהנבואה הייתה מגשימה את עצמה. כביג-מן התקפי וקפיצי הוא מוכן ומזומן לתרום לצד זאק רנדולף ובמקומו, וביחד עם דיארון פוקס להמריץ את הקינגס ולהתחיל שושלת מלכותית חדשה.
— GifJif (@GifJifApp) 22 ביוני 2018
3. דאלאס (מאטלנטה): לוקה דונצ'יץ' (19, 2.03), סלובניה
הגארד מגיע ל-NBA בשיא התנופה. במדי נבחרת סלובניה הוא זכה באליפות אירופה, במדי ריאל מדריד זכה ביורוליג ובאליפות ספרד. הוא מביא איתו ניסיון לא מבוטל, חוכמת משחק וכריזמה. ההחלטה של המאבריקס להקריב בחירה ראשונה בדראפט 2019 כדי לזכות בשירותיו שקולה למינוי רשמי כיורש של דירק נוביצקי כמנהיג הבא של הקבוצה.
4. ממפיס: ג'ארן ג'קסון ג'וניור (18, 2.11), מישיגן סטייט
ג'ארן ג'קסון הבן גבוה ב-18 סנטימטרים מאביו ג'ארן ג'קסון שנודע כגארד מוצלח שבמהלך 13 שנותיו ב-NBA ותרם לאליפות סן אנטוניו ספרס ב-1999. גרסת הג'וניור היא גרסה מוגדלת – הן מבחינת המימדים והן מבחינת הפוטנציאל. השחקן הצעיר בדראפט הוא גבוה אתלטי שיכול לעשות הכל ליד מארק גאסול במדי הגריזליס. לכן הג'נרל מנג'ר כריס וורן הכריע לטובתו, למרות שהפגין חוצפה לא בהכרח חיובית כשסירב להזמנה להתאמן בממפיס.
5. אטלנטה (מדאלאס): טריי יאנג (19, 1.88), אוקלהומה
עוד צאצא של שחקן עבר – רייפורד יאנג, שעבר בין השאר בליגות בשבדיה ובפורטוגל. הגארד הפעלתן היה הסיפור הגדול של ליגת המכללות השנה עם תצוגות קליעה חסרות תקדים שהקנו לו השוואות מחמיאות לסטפן קרי. הוא הוביל את האומה כולה עם 27.4 נקודות ו-8.7 אסיסטים למשחק, וההוקס כנראה מדמיינים אותו כשהוא משחזר את היכולת הזאת גם מול שומרים קשוחים ואינטנסיביים יותר ב-NBA. העתיד שלהם בידיים שלו.
6. אורלנדו: מוחמד במבה (20, 2.15), טקסס
לסנטר הארוך והאתלטי יש הרבה מידות טובות, אבל המובחרת שביניהן היא מוטת הזרועות שלו המונה 2.39 מטרים מצד אחד לשני. ב-NBA של היום יש מי שמחשיבים התכונה הפיזית הזאת כיותר חשובה מהמימדים שבין כפות הרגליים לפדחת. הוא גם מראה למה עם הגנה בלתי נלאית, ויכולת חסימה מרשימה שתעניק למג'יק כיפת ברזל מתחת לסלים. עכשיו הסנטר ניקולה ווצ'ביץ' יכול להתרכז בהתקפה, כמו שהוא אוהב.
7. שיקגו: וונדל קרטר ג'וניור (19, 2.09), דיוק
הסנטר האתלטי יעשה את אבא ואמא גאים. שניהם שיחקו כדורסל כמקצוענים בצעירותם, והבן הממושמע והמוצלח שהתייצב לדראפט עם גלימה אפריקאית בסטייל בלאק פנת'ר, יהיה הביג-מן המרכזי של הבולס. זה שיעבוד קשה מתחת לסל כדי שלאורי מרקונן יוכל לקלוע מבחוץ.
8. קליבלנד: קולין סקסון (19, 1.88), אלבמה
הרכז תזזיתי נזרק למערבולת הרגשית בקליבלנד המצויה בחרדת נטישה. או שנוכחותו כתואם קיירי אירווינג תעזור לשכנע את לברון ג'יימס להישאר, או שהמשא הכבד של החייאת הקבאלירס תיפול עליו כבר בעונת הרוקי שלו. זה לא הכי הוגן. הוא ידוע כשחקן קשוח על המגרש, נקווה בשבילו שגם מחוץ לו.
9. ניו יורק ניקס: קווין נוקס (18, 2.06), קנטאקי
הכל סובב סביב קריסטפס פורזינגיס, וכך גם הפורוורד הצעיר שיכול לשרת אותו כתומך התקפי מבפנים ומבחוץ. הכרזת שמו של נוקס בהקשר של הניקס נשמעת טבעית, אבל התקבלה בקריאות אכזבה של אוהדי הקבוצה. בשיגרה. דרך אגב, הוא אמנם לא בא ממשפחה של כדורסלנים אך אביו קווין נוקס נבחר ב-1994 בדראפט ה-NFL ושיחק עונה בודדת במדי האריזונה קרדינלס.
10. פיניקס (מפילדלפיה): מיקל ברידג'ס (21, 2.01), וילאנובה
זה נראה כמו שידוך מושלם בין הסווינגמן היעיל מפילדלפיה לסיקסרס, אך הם שלחו אותו כל הדרך לפיניקס, שם הוא יתרום ממגוון המיומנויות שלו בהתקפה ובעיקר בהגנה.
11. קליפרס (משארלוט): שיי גילגס-אלכסנדר (19, 1.96), קנטאקי
כרכז, הגובה של הגארד הקנדי משך את תשומת לבם של מגלי הכשרונות של ה-NBA. כשהוא התחיל לפרוח בחסות המאמן ג'ון קליפרי בקנטאקי, היה ברור שהוא ייבחר בסיבוב הראשון. דוק ריברס ישתמש בו כגרסה צעירה ואתלטית הרבה יותר של מילוש תאודוסיץ'.
12. שארלוט (מהקליפרס): מיילס ברידג'ס (20, 2.01), מישיגן סטייט
ברידג'ס הותיר את אנשי ה-NBA המומים כשהחליט לחזור לקמפוס לשנה שנייה במקום לעמוד לבחירה בדראפט. עכשיו הוא נכנס לעניינים באותו מעמד פחות או יותר, אך מוכן יותר לאתגרים שיעמדו בפניו. יהיו הרבה כאלה בהורנטס שנמצאים על פרשת דרכים. האתלט הנדיר והחזק אולי לא יוביל את הקבוצה, אבל בהחלט יוכל לעזור.
13. קליפרס: ג'רום רובינסון (21, 1.96), בוסטון קולג'
דוק ריברס מצא לעצמו דרך להלחיץ את הבן שלו אוסטין ריברס, עם השוטינג גארד שמניותיו נמצאות בנסיקה בחודש האחרון.
14. דנבר: מייקל פורטר ג'וניור (19, 2.11), מיזורי
הצניחה החופשית של פורטר ג'וניור נעצרה עם החלטת הנאגטס להמר עליו למרות הפציעה בגבו. בשלב הזה מדובר בהימור מחושב על כישרון נדיר, שאם יצליח יזרים לקבוצה המון אנרגיות חיוביות מתחת לסלים כשותף נאמן לניקולה יוקיץ'. במקרה הגרוע שבו הפורוורד המבטיח יאכזב או יושבת, יש בדנבר מספיק כלים אחרים לעבוד איתם.
15. וושינגטון: טרוי בראון (18, 2.01), אורגון
לא ברור על איזה תקן מגיע הסווינגמן חסר הניסיון לוויזארדס. לג'ון וול וברדלי ביל יש מספיק עזרה מבחוץ, אבל העומס שנופל על כתפי הסנטר מרצ'ין גורטאט כבר בלתי נסבל.
16. פילדפיה (מפיניקס): זאיר סמית' (19, 1.93), טקסס טק
הסיקסרס מרגישים מספיק בטוחים ביכולתם להאריך את חוזהו של ג'יי.ג'יי רדיק, כי סמית' הוא פריק אתלטי שיתרוצץ לאורך המגרש, ישמור ויטביע, אבל לא יוכל לתת את הגיבוי הארטילרי מבחוץ.
17. מילווקי: דונטה דיווינצ'נזו (21, 1.96), וילאנובה
ה-MVP של גמר המכללות נבחר כדי להזריק קצת קשיחות ונחישות לבאקס שלא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם. הנוכחות שלו כצלף מבחוץ עשויה להקל במיוחד על יאניס אנדטוקומבו להיות עוד קצת פחות אנושי.
18. סן אנטוניו: לוני ווקר (19, 1.93), מיאמי
הספרס משנים פניהם ובמקום טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי שנמצאים בשלהי הקריירה, גרג פופוביץ' מפקיד את משחק החוץ בידי שני גארדים תמירים, רזים ואתלטים – דג'ונטה מארי ו-ווקר. התקרה של שניהם גבוהה וכך גם התסרוקת של שניהם, שמוסיפה להם כעשרים סנטימטרים מינימום.
19. אטלנטה: קווין הורטר (19, 2.01), מרילנד
אחרי ששמו את המפתחות בידיים של טריי יאנג, ההוקס ציידו אותו בעזרה מבחוץ. הצלף ימתין בסבלנות מחוץ לקשת וכשהמסירה מהרכז שלו תגיע, הוא ידאג לקלוע.
20. מינסוטה: ג'וש אוקוגי (19, 1.93), ג'ורג'יה טק
הטימברוולבס מוסיפים עוד גארד חזק ואתלטי לרוטציה מבחוץ. יש להם מספיק כוכבים נוצצים, ובינתיים מישהו צריך לעשות את העבודה הקשה.
21: יוטה: גרייסון אלן (22, 1.95), דיוק
דונובן מיצ'ל עושה הכל בסולט לייק סיטי והוא ימשיך להיות "וואן מן שואו" בעתיד הנראה לעין. הג'אז חיפשו שחקן משלים, לא יותר. הגארד המושמץ הוא בהחלט כזה. מלוכלך, קשוח וגם יודע לקלוע מבחוץ, משהו שהג'אז זקוקים לו.
22. שיקגו: צ'נדלר האצ'ינסון (22, 2.01), בויסי סטייט
הבולס מחפשים יעילות לפני הכל, והאצ'ינסון הוא גארד גבוה שיעשה כל מה שיידרש בכל תחום על המגרש. ממש כמו וונדל קרטר ג'וניור, חברו החדש לקבוצה.
23. אינדיאנה: אארון הולידיי (21, 1.85), UCLA
הקשר המשפחתי של הגארד הנמרץ מגיע מאחיו ג'רו וג'סטין הולידיי שנהנים ממעמד של שחקני איכות ב-NBA, אבל הוא מזכיר יותר את דארן קוליסון – גם הוא יוצא UCLA – אותו יגבה מהספסל כרכז הפייסרס. בעוד שנה הוא כנראה יחליף אותו.
24. פורטלנד: אנפרני סיימונס (19, 1.91), IMG אקדמי
הבלייזרס כנראה חושבים שהם בשלים לאליפות, כי בינתיים הם מתחילים לבסס את הדור הבא עם גארד אלמוני – תחליף עתידי לדמיאן לילארד.
25. לייקרס: מוריץ ואגנר (21, 2.11), מישיגן
הפורוורד הגרמני הוכיח את עצמו כמי שמוכן לעבוד קשה מתחת לסלים, ולא בהכרח לצאת החוצה ולטווח משם. רק על זה מגיע לו הקרדיט מהלייקרס.
26. פילדלפיה: לאנדרי שאמט (21, 1.96), וויצ'יטה סטייט
למקרה שג'יי.ג'יי. רדיק לא ימשיך בקבוצה, הסיקסרס הצטיידו בצלף מוכח אחר מעמדות הגארד.
27. בוסטון: רוברט וויליאמס (20, 2.06), טקסס A&M
ייתכן שמדובר בגניבה הגדולה של הדראפט. הסגל של הסלטיקס צעיר ומוכשר אבל הוא חסר גוף מאסיבי מתחת לסל. לוויליאמס יש כזה, ולו רק יניע אותו באנרגיות, דני איינג' יוסיף עוד הברקה לרזומה בדמות מכונת ריבאונדים מפחידה.
28. גולדן סטייט: ג'ייקוב אוואנס (21, 1.98), סינסינאטי
הקהל בברקלי סנטר הגיב בשריקות בוז בכל פעם שהוזכר שמה של האלופה. הפורוורד האתלטי יצטרף כדי ללמוד מדריימונד גרין איך להוסיף קשיחות לאלגנטיות של החברים סטפן קרי, קווין דוראנט וקליי תומפסון – ווריורס ממש לא לוחמניים.
29. ברוקלין: דז'נאן מוסא (19, 2.06), בוסניה
הנטס יצאו לשופינג בניכר עם הפורוורד הבוסני הרכרוכי, שיודע לקלוע מבחוץ אבל לא הרבה יותר מכך בשלב הזה. עם ענק קפיצי כמו ג'ארט אלן בצבע – הם כנראה חושבים שזה מספיק.
30. אטלנטה: אומארי ספלמן (20, 2.06), וילאנובה
השחקן השלישי שנבחר מווילאנובה הוא השחקן השלישי שההוקס בוחרים בסיבוב הראשון בדרך לבנייה מחדש. הוא אמור להשלים את יאנג מתחת לסלים, אבל הוא גם יכול לקלוע שלשות.