אז מי פה התותחנים?

Come On Arsenal, ריצדה הכתובית על המסכים כדי להדליק את הקהל. אלא שבעקבות מאורעות מינכן 2017, הידהדה הקריאה המסורתית כמו תחינה נואשת לעזרה במשימה שגם טום קרוז בשיאו לא יכול להפוך לאפשרית.

על רקע החמישייה הכואבת בגרמניה, ובכלל, הפגינו אוהדי ארסנל מחוץ לאצטדיון בדרישה לשינוי. כנראה שהם לא ממש ספרו את הדיווח האיטלקי על עזיבת ונגר הצפויה. בפנים הם כבר נחו על מצעים של אדישות מופגנת, אם כי לזכותם יירשם שלא נשארו יותר מדי כיסאות בלתי מאוישים, גם בזכות כמה מאות ישראלים שמצאו כרטיסים במחירים סופר נוחים.

אוהדי ארסנל דורשים שינוי(צילום: רויטרס)

ביציע מאחורי אחד השערים התמקם הקהל של באיירן ששלט לגמרי בסאונד עם מנהיג חמוש במגאפון משטרתי שמריץ את הפלייליסט בקפדנות עם הגב למגרש, כפי שמצופה מבעלי תפקידים רשמיים.

אבל בניגוד לקהל האדיר שלה, באיירן הגיעה בנמנום אופורי רך ונתקלה בארסנל מאמינה, חיונית ואגרסיבית מאוד. הכדורים שרקו סביב נוייר והיציעים התעוררו מעט כשז'ירו הטריד אותו בנגיחה. הפצצה של וולקוט כבר הכניסה את האנגלים לגמרי לעניין, ואנצ'לוטי קימט את המצח בפעם הראשונה. עוד שלשה של ארסנל והוא נכנס להיסטוריה מהצד הלא נכון.

וולקוט. רק עוד שלשה(צילום: רויטרס)

למזלו של מאמן באיירן, ז'ירו פישל שוב ממצב טוב, ולבנדובסקי הראה שוב למה הוא לא ז'ירו. בתנועה אצילית ומדויקת הפולני הוכשל, הוציא אדום מקוסיילני, נעץ בקלילות ורץ לספר לחבר'ה מאחורי השער. אוהדי ארסנל התחילו לצאת החוצה בטפטופים שגברו עם השער השני והפכו לנטישה המונית עם השלישי. אחד מהם לא יכול היה לספוג את הבושה ופרץ למגרש, עד שהורחק על ידי כוחות אבטחה רחמנים. נגמר רק 2:10. אז מי פה בדיוק התותחנים?