סדק בשריון / לקראת פתיחת הסריה א'
יובנטוס מתחילה את העונה באיטליה כשהיא נראית פגיעה מתמיד, כך שרומא, נאפולי ומילאן המתחמשת ינסו לערער על שלטונה
הביטוי המתאים להשתמש בו לקראת פתיחת הליגה האיטלקית הוא "סדק בשריון". כי זה מה שמחפשות רומא, נאפולי, לאציו והמילאנזיות כבר זמן רב אצל יובנטוס.
הטוענות לכתר עשו הכל בעונה שעברה. זו הייתה עונה פשוט מדהימה של רומא ונאפולי, שלא קיבלו את הכבוד הראוי להן בגלל אותן זברות דומיננטיות. רומא שיחקה כדורגל נהדר ולחצה לכיוון הפסגה. נאפולי – וזה עוד אחרי שמכרה את גונסאלו היגוואין ליובה – הפציצה 94 שערים. אבל מה זה עוזר לסיים עונה מפוארת עם 87 ו-86 נקודות, כאשר מישהי משיגה 91 ומעלימה את מה שעשית?
סדק בשריון, זה כל מה שהן צריכות. פתח קטן דרכו יוכלו להשתחל. ויכול להיות שבשמש הקיץ אפשר לראות בשריון הנוצץ איזשהו פגם קטן שישנה את הליגה האיטלקית, שתיפתח בשבת (19:00) במשחק בין יובנטוס לקליארי.
אי אפשר לשים את האצבע על המכירה של לאונרדו בונוצ'י ולהגיד שכאן יובנטוס חשפה פגיעות, אבל אין ספק שמדובר במהלך משמעותי. הבלם, שרבים מחשיבים לטוב בעולם, עוגן בתוך שיטה הגנתית שעובדת בצורה מושלמת, חיפש לעזוב בגלל סכסוך עם המאמן. זה לא משהו שכיח בקבוצה שזכתה בשש אליפויות ובשלושה דאבלים רצופים, ובשנה שעברה חזרה לגמר הצ'מפיונס. יובנטוס תמיד שידרה חוסן, גיבוש פנימי שמתבטא בחזית אחידה מול העולם.
יובה פחות טובה בלי בונוצ'י. היא ספגה בכל משחקי ההכנה, והשיא היה בהפסד 3:2 ללאציו בסופרקאפ. מי שניצב במרכז ההגנה במקום בונוצ'י היה מהדי בנעטיה, שהוכיח שהוא רחוק מלהיות תחליף באותו קנה מידה. לסגל נוספו דאגלס קוסטה, פדריקו ברנרדסקי ובלז מטווידי, יופי של שחקנים, אבל היציאה מאיזון בהגנה עלולה להשפיע על שאר המערכים.
השאלה היא האם זה מספיק כדי לסיים את שלטון יובה. קשה להמר נגדה. בכל זאת, אלגרי הרכיב סגל שיש בו מספיק צעירים רעבים, ובראשם פאולו דיבאלה וסטפנו סטורארו. אולי הם יהפכו לראשי החץ החדשים במקום היגוואין, שחזר מהפגרה עם משקל עודף וכונה "נושאת מטוסים" על ידי העיתון "טוטוספורט". יובנטוס היא הסכנה הכי גדולה לעצמה. אם תהיה יציבה – תמשיך לשלוט. אם נראה תצוגות כמו מול לאציו – הליגה תהפוך למסיבה.
איפה החיזוק?
רומא איבדה את מוחמד סאלח שעבר לליברפול והבלם אנטוניו רודיגר שחתם בצ'לסי. אה, ופרנצ'סקו טוטי פרש. החשיבות שלו על המגרש ובחדר ההלבשה הייתה מכרעת. הוא נשאר במועדון בתפקיד ניהולי, אבל השאיר חור במנהיגות שדניאלה דה רוסי וראג'ה נאינגולן יהיו חייבים למלא. המאמן החדש, אאוזביו די פרנצ'סקו, הצליח יפה בסאסואולו, אבל רומא היא סיפור אחר לחלוטין. בינתיים הוא חיזק בעיקר את ההגנה, רק שרומא צריכה עוד מחץ.
וזו, בעצם, גם הבעיה של נאפולי. ההרגשה היא שאם היא ורומא היו מתחמשות הקיץ, האיום על האליפות היה ממשי יותר, אבל מאוריציו סארי עומד במקום. הוא מקווה למה שנקרא "חיזוק פנימי", עם החזרה לכושר של הסקורר הפולני ארקדיוש מיליק שהחמיץ חלק ניכר מהעונה הקודמת בגלל פציעה, ושמח לשמוע שההנהלה דחתה פנייה מברצלונה בנוגע ללורנצו אינסינייה. עם דריס מרטינס ומארק האמשיק לצידם, נאפולי פשוט נפלאה. אבל זה היה נכון גם בעונה שעברה, והספיק למקום השלישי בלבד.
איתות מסן סירו
עד עכשיו תהינו בנוגע לחיזוק הלקוי של הגדולות באיטליה. אולי הסיבה היא שמילאן פשוט חטפה להם את כל האופציות. הבעלים מסין החליט לפנק את וינצ'נזו מונטלה. בונוצ'י הוא רק חלק ממסע הרכש, שכלל גם את כוכב העתיד של פורטוגל אנדרה סילבה, אנדראה קונטי וריקרדו רודריגז שישחקו משני צידי ההגנה, הארגנטינאים מטאו מוסאצ'יו ולוקאס ביגליה והכישרון הטורקי הענק האקאן צ'להאנולו.
לא פחות גדול מכך הוא הניצחון בקרב מול ג'יג'ו דונארומה, השוער בן ה-18 שהיה נחוש לעזוב אבל התקפל. למילאן יש סגל ששווה אליפות. רק בעיה אחת מפריעה: בשנים האחרונות היא הייתה כל כך רחוקה מהצמרת, שנראה שאולי אבד לה הטאץ'. כמו כן, יהיה דרוש זמן לחבר את כל השחקנים החדשים. ייתכן שהעונה הזו נחוצה בשביל להרגיש מחדש את הצמרת, לפני שמילאן תוכל להסתער באמת על התואר.
בצד השני של העיר, אך באותו אצטדיון, אינטר בבעיה. לוצ'יאנו ספאלטי הוא המאמן הבא בשרשרת שינסה להפסיק את רצף הכישלונות ולהבין למה כישרונות אדירים כמו ז'ואו מריו וגבריאל ברבוסה לא באים לידי ביטוי. הסופרקאפ נתן ללאציו תיאבון, וצ'ירו אימובילה בכושר שיא שווה מאבק על מקום בצ'מפיונס.
יש הרבה סימני שאלה, אבל גם סימן קריאה. אם פעם הסרייה A נחשבה למעט הגנתית ומשעממת, היא חזרה להיות ליגה מרתקת עם כדורגל מעולה. קרב אליפות צמוד יהיה הדובדבן.
לפנייה לכתב/ת 
