מולדתם של נפילים: המורשת של בוקה ג'וניורס / ספי פסטרנק
על מועדון של מהגרים איטלקים ואחד אירי, שקבע את צבעי תלבושתו על פי צבעי ספינה שוודית אקראית ותרם לעולם ענקים כמו בטיסטוטה, ריקלמה, טבס ואחד, מראדונה
קבוצת בוקה ג'וניורס נוסדה ב־3 באפריל 1905 בידי מהגרים איטלקיים בשכונת לה־בוקה הגובלת בנמל בירת ארגנטינה בואנוס־איירס. עם זאת, יש הטוענים שבין המייסדים נמנה גם מהגר אירי בשם פטריק מקארתי. הדבר האחרון שהיסטוריון מסוגי מעוניין בו הוא להיקלע למחלוקת קולנית בין איטלקים לאירים ולכן בואו נחלוק קרדיט לכל הצדדים.
צבעי תלבושתה של בוקה הם כחול וצהוב, שנבחרו לאחר שהוחלט כי הבחירה תהיה על פי צבעי דגל הספינה הבאה שתכנס לנמל העיר, והיא הייתה שוודית.
לקבוצה בסך־הכל 32 אליפויות, האחרונה שבהן בעונה החולפת. בין יתר תאריה גם שלוש זכיות בגביע הביניבשתי, שש בליברטדורס ושתיים בסודאמריקה.
אחד מסמליה הגדולים הוא דייגו מראדונה, שצמח במועדון ונחשב לאליל האוהדים.
שמות מפורסמים נוספים שגדלו בבוקה ג'וניורס: אנטוניו ראטין, גבריאל בטיסטוטה, קלאודיו קאניג'ה, חואן רומן ריקלמה וכמובן קרלוס טבס, שבינואר האחרון, לאחר עונה מאכזבת בסין, החליט לחזור למועדון נעוריו (לידיעת הצופה ערן זהבי).
האצטדיון הביתי נקרא הבונבוניירה בגלל צורתו המזכירה קופסת בונבוני שוקולד. הוא נבנה ב-1940 ומכיל כ־50 אלף מקומות. מועדון האוהדים של בוקה מונה מעל 139 אלף חברים. יריבתה הגדולה היא ריבר פלייט שמעבר לכביש. משחק הדרבי בין שתי הקבוצות מכונה "הסופר קלאסיקו", כינוי שמפגשים רבים אחרים בין מועדונים גדולים בעולם נוהגים להתהדר בו - אך המפגש בין בוקה לריבר הוא "הסופר-קלאסיקו" המקורי.
לפנייה לכתב/ת 
