משחקים פתוח: הליגה האנגלית יוצאת לדרך
הפרמייר-ליג, בגרסה הכי עוצמתית שלה, תצא מחרתיים לדרך, ונראה שהפעם הקרב על גביע האליפות יהיה פתוח מתמיד. סיכום הקיץ והכנה לעוד עונה משוגעת בממלכת הכדורגל
משחק מגן הקהילה היה רק המתאבן לארוחה מפוארת של 38 מחזורים, עם תוספות ללא הגבלה משני מפעלי הגביע באנגליה. מנצ'סטר סיטי וצ'לסי, בלי חלק מהכוכבים הגדולים ביותר שלהן שטרם חזרו מחופשת המונדיאל, הראו כמה הפרמייר־ליג עמוקה עם משחק פנטסטי שפתח את התיאבון.
ובעצם, עוד לפני כן הסופרסטארים הצעירים של אנגליה, שהפתיעו עם העפלה לפיינל־פור בגביע העולם, נתנו סיבה מצוינת לחכות לשריקת הפתיחה של עונת 2018/19 - מחרתיים במשחק בין מנצ'סטר יונייטד ללסטר. יחד עם כמה מהשמות הגדולים בענף שהגיעו לממלכה בזכות פנקסי צ'קים פתוחים ומשכורות מופרעות, הם ייכנסו לקלחת רותחת של כדורגל מטורף ומשחקים פתוחים שכל תוצאה בהם אפשרית, כמיטב המסורת.
אבל נראה שיותר מהכל זה משחק של שש קבוצות אדירות. בעונות האחרונות התגבשה רשמית ועידת הפסגה של מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, טוטנהאם, ליברפול, צ'לסי וארסנל. הן נאבקות על ארבעה כרטיסים בלבד לליגת האלופות, ומייצרות כמות נפלאה של משחקי עונה. איך הן נכנסות לשנה החדשה? רעבות מאוד למשתה המפואר הזה. ואל תתפלאו אם הן יעמיסו עוד על הצלחת עד מחר ב־19.00, מועד סגירת חלון ההעברות בליגה.
סיטי: פפ גדול
מצד אחד, האלופה צירפה שחקן בודד נכון לאתמול, חלוץ לסטר ריאד מחרז שעלה לה 67 מיליון יורו. מצד שני, היא לא צריכה יותר מזה. הקבוצה, ששיחקה ברגעים רבים של העונה שעברה את הכדורגל המחשמל ביותר באירופה, נראית חזקה מתמיד. פפ גווארדיולה אפילו לא צריך לאלתר יותר עם פביאן דלף כמגן שמאלי, מאחר שבנז'מין מנדי החלים ונראה שחזר לכושר מימיו במונאקו.
למעשה, לסיטי הייתה רק בעיה אחת בעונה שעברה - וקראו לה ליברפול. לאורך כל העונה, בליגה ובליגת האלופות, האדומים הציבו בפני פפ אתגר וגרמו לו להיכשל בו. הלחץ הגבוה, המהירות של שלישיית ההתקפה וסגירת קווי המסירה פשוט גמרו את הסיטיזנס. ועדיין, בליגה מדובר בשני מפגשים בלבד. סיטי בנויה כדי להחזיק בתואר וללכת עד הסוף בצ'מפיונס.
יונייטד: הכיסא מתנדנד
גם הסגל של יונייטד כמעט שלא השתנה, וגם היא תקווה ל"חיזוק מבפנים" עם ההתאקלמות של אלכסיס סאנצ'ס שהצטרף באמצע העונה שעברה, אבל בניגוד לסיטי באולד טראפורד אין שקט תעשייתי. התקשורת מדברת ללא הרף על פיטורים אפשריים של ז'וזה מוריניו, בזמן שהמנג'ר נאבק בשתי חזיתות: הביקורות הארסיות בנוגע לסגנון המשחק שלו, והמשבר בגזרת פול פוגבה, שעלול לעזוב את המועדון ביממה הקרובה.
כבר לא מדובר רק בעניין העמדה בה פוגבה צריך לשחק (והיכולת של הקשר בזכייה של צרפת במונדיאל הוכיחה שמוריניו טועה בעניין הזה), אלא בכך שהצרפתי איבד אמון במנג'ר. הכוחות האחרים נראים מאיימים, וסיר הלחץ הזה יכול להוביל לכך שפתיחה מעורערת תסיים במהרה את דרכו של הפורטוגלי במועדון.
טוטנהאם: תקועה במקום
מה יצא לתרנגולים מהעונות המרשימות האחרונות תחת מאוריסיו פוצ'טינו? המון מחמאות, אפס תארים. אפילו לא גביע הליגה, שהיה אביזר המתכת האחרון שהניפה הקבוצה לפני 11 עונות. לא רק שהארי קיין ודלה עלי לא יסבלו את זה יותר, אלא שאם הספרס יעברו אפילו חצי עונה מאכזבת, יש סיכוי ששני הכוכבים ירצו לעזוב כבר בינואר.
טוטנהאם קבוצה נהדרת. הקפיצה שעשו כריסטיאן אריקסן וסון יונג־מין בעונה שעברה רק העצימה את הסכנה שהיא מהווה ליריבותיה. אבל הקיץ לא קרה שם שום דבר שמסמן על כך שהיא תעשה את הצעד הבא, אפילו לא לזכייה באחד הגביעים. פוצ'טינו לא צירף אפילו שחקן אחד, ונראה שבמקרה הטוב זה יספיק רק לרביעייה הראשונה.
ליברפול: איתות מאנפילד
אם התשובה לשתי השאלות שנציג מיד תהיה "כן", ליברפול תוכל להיות אלופת אנגליה השנה. היא מפחידה. אבל אל תמהרו לענות בחיוב, כי עד כמה שקלופ יצר מכונה שמוציאה לפועל בצורה מרשימה את החזון שלו (ועוד התחזקה עם החתמות יפות בקישור), צריך לקחת בחשבון שהיריבות עשויות לבצע התאמות ולהקשות עליה יותר.
השאלה הראשונה: זו הגנה של אליפות? אליסון, שוער נבחרת ברזיל, הוא רכש יוצא מן הכלל (וגם השוער היקר בהיסטוריה), אבל הוא לא לבד בחלק האחורי. למרות הסכום הגדול שליברפול הוציאה על וירג'יל ואן דייק והשיפור היחסי שהגיע לאחר מכן, לא בטוח שלליברפול יש עדיין הגנה טובה מספיק בשביל תארים. השאלה השנייה: שלישיית ההתקפה תשחזר את יכולתה? מוחמד סלאח, סאדיו מאנה ורוברטו פירמינו נתנו את המקסימום בעונה שעברה. אם אפילו אחד מהם יגמגם, היעילות של ליברפול תיפגע.
צ'לסי: להתייצב מחדש
תוך עונה אחת הפכה צ'לסי מאלופת אנגליה לקבוצה שתשחק רק בליגה האירופית, ותעשה זאת בלי שינוי משמעותי בסגל. תנודות כאלו מאפיינות את המועדון בעשור האחרון. הצד החיובי עבור האוהדים הוא שזה אומר שהשנה הקבוצה אמורה לחזור למעלה, אבל המנג'ר החדש מאוריציו סארי לא יכול לבנות על מגמות כאלה.
אבל אולי הוא יוכל לבנות על אדן הזאר. הכוכב הבלגי הודה אחרי המונדיאל המדהים שלו שהוא שוקל לעזוב, אבל תג המחיר שהקבוצה שמה עליו (220 מיליון יורו) הוריד את ריאל מדריד מהעניין, וכעת נראה שהוא דווקא יישאר ויקבל חוזה חדש בשווי 335 אלף יורו לשבוע. לעומת זאת, תיבו קורטואה מחרים את האימונים כדי לנסות לקדם את מכירתו לריאל וצפוי להיענש. אם צ'לסי תביא במקומו שם חזק (או תשאיר אותו), וסארי יצליח להפוך את הקבוצה לכוח התקפי כפי שהייתה נאפולי שלו, אין סיבה שהיא לא תתמודד על האליפות.
ארסנל: צעד ראשון
קשה לצפות מאונאי אמרי שישנה מיידית את ארסנל ויהפוך אותה לקבוצה שלו. הכל עדיין תפור למידותיו של ארסן ונגר, אבל זה לא אומר שאין ציפיות מהמנג'ר הספרדי: הוא הגיע כדי להחזיר את הקבוצה לטופ, ויהיה חייב להראות התקדמות.
אם יש חלק אחד שהתותחנים יכולים להתרגש ממנו, זו ההתקפה. הנריק מחיטריאן ופייר־אמריק אובמיאנג שהגיעו בינואר גרמו להשפעה מיידית, ויחד עם מסוט אוזיל העצבני שרוצה להוכיח את עצמו אחרי הקיץ הקשה שעבר, והסקורר הצרפתי אלכסנדר לקאזט, יש שם כרגיל כוח שמסוגל לכבוש רביעיות וחמישיות. אם אמרי יצמצם את הפשלות הקבועות מול קבוצות התחתית, ארסנל תוכל לצבור מומנטום חיובי ולעשות דברים יפים השנה. אליפות? עוד לא.
להתפרץ למסיבה
בעונה שעברה הפער בין השישית ארסנל לשביעית ברנלי עמד על תשע נקודות. זה מייצג, פחות או יותר, את יתרון האיכות על שאר הליגה, אבל אל תפסלו את האפשרות שקבוצה אחרת
תתברג בשישייה הראשונה.
ווסטהאם מינתה את מנואל פלגריני הוותיק למנג'ר והוציאה 100 מיליון יורו על שדרוג הסגל. המנהל המקצועי המוערך מרסל ברנדס, שעשה דברים גדולים באיינדהובן, הגיע הקיץ לאברטון ומרכיב קבוצה מרשימה, כשבשער הגיבור מהמונדיאל ג'ורדן פיקפורד. לסטר של קלוד פואל תמיד מסוכנת, והעולה החדשה וולבס עשויה להיות הסוס השחור של העונה, בזכות קשרים הדוקים שיצרה עם סוכן־העל ז'ורז'ה מנדש שדאג לפנק אותה ברכש מצוין, למשל הקשר הפורטוגלי ז'ואו מוטיניו.
והישראלים? בירם כיאל ותומר חמד מתחילים עוד עונה בברייטון - אבל יכול להיות שזה זמני. אולי מדובר רק בעניין סמלי, אבל הקבוצה פירסמה אתמול את מספרי החולצות החדשים, וחמד איבד את מספר 10 וקיבל 25. החלוץ יקווה לשמור על מקומו במועדון ולהילחם על דקות.
לפנייה לכתב/ת 
