הלב האמיץ של סקוטלנד: הטיפוס לצמרת של אנדי רוברטסון
המגן השמאלי של ליברפול ונבחרת סקוטלנד היה כבר בדרך ללימודי הוראת ספורט, אחרי שנזרק מסלטיק "בשל מימדיו הצנומים". אבל מי ששימש כטלפן ומארח באצטדיון המפדן פארק, יעלה לדשא של אותו אצטדיון מחר (21:45) - רק שש שנים מאוחר יותר - כקפטן הנבחרת הלאומית
סקוטלנד לא ממש מצליחה לייצר כוכבים גדולים לקבוצות המובילות בפרמייר ליג בשנים האחרונות, בטח לא בסדר הגודל של קני דלגליש של שנות השמונים. אבל אם יש מישהו שיכול להיחשב לכוכב מקומי – זה הקפטן אנדרו רוברטסון (24) מליברפול, השחקן הבולט בנבחרת של אלכס מקליש וסיפור אגדה של ממש.
ישראל נחתה בסקוטלנד: "אפשר לעשות את זה"
המענק לנבחרת על העפלה: מיליון וחצי שקלים
רוברטסון, שהפך לשחקן הרכב קבוע במדי סגנית מוליכת הפרמייר ליג תחת יורגן קלופ, גדל במחלקת הנוער של סלטיק. בגיל 15 הוסבר לו כי בשל מימדי הגוף הצנומים שלו, אין לו מקום ועתיד במועדון. המגן השמאלי המאוכזב מצא את עצמו בקבוצת החובבים קווינס פארק (לא ק.פ.ר מהליגה האנגלית), ששיחקה בליגה הרביעית בלבד.
מי שבנה על קריירת כדורגל שתפרנס אותו, התחיל לחפש עבודות אלטרנטיביות ומצא את עצמו עובד באיצטדיון המפדן פארק, כל כך קרוב אבל גם כל כך רחוק מהחלום לשחק יום אחד על הדשא שם כקפטן נבחרת סקוטלנד - בדיוק העמדה בה הוא נמצא היום. שש שנים בלבד אחרי שכבר חשב שהקריירה שלו נגמרה, ושלח בקשות קבלה לקולג'ים, במחשבה על הסבה מקצועית למורה לספורט.
כחלק מהגדרת העבודה שלו בהמפדן-פארק, הוא היה צריך לשבת במוקד הטלפונים באצטדיון ולטפל בהזמנות כרטיסים להופעות או למשחקים.
תפקיד נוסף שלו היה ללוות אורחים שהגיעו לאצטדיון, ועל כך סיפר לגרדיאן: "פעם הראיתי לווינסנט קומפני את המושב שלו". זה היה במשחק בין סקוטלנד לבלגיה, בו בלם מנצ'סטר סיטי היה פצוע ותפקידו של רוברטסון היה להוביל אותו למקומו ולחלק לו תוכנייה. ספק אם קומפאני זכר את המפגש עם אותו בחור צעיר, כשפגש ברבע גמר ליגת האלופות בשנה שעברה את ליברפול, והיה צריך לסגור את הפריצות של רוברטסון באגף או להרחיק את ההגבהות שלו. רוברטסון הוא זה שהגיע אחרי אותו צמד משחקים לחצי גמר הצ'מפיונס.
רוברטסון ירד לשחק בליגות הנמוכות בסקוטלנד, אבל למזלו, דווקא גלזגו ריינג'רס, היריבה המרה של הקבוצה בה התחיל את דרכו על המגרשים, הצילה לו את הקריירה. הקריסה הכלכלית של הענקית הסקוטית הורידה אותה לליגה השלישית, והביאה איתה חשיפה גדולה, עם שידורים ישירים קבועים, שאיפשרו לרוברטסון להציג את היכולות שלו. לראשונה בקריירה שלו, הוא הגיע לקבוצת בוגרים מקצוענית - דאנדי יונייטד - לפני חמש שנים. היכולת הטובה שלו בחצר האחורית של הכדורגל האנגלי הובילה אותו, תמורת שלושה מיליון פאונד, להאל סיטי מליגת המשנה באנגליה, איתה העפיל לפרמייר ליג. המסע שהחל אותו נער צנום שנזרק מסלטיק ומצא עבודה כמארח וטלפן באצטדיון, הגיע עד ליברפול שרכשה אותו בשמונה מיליון פאונד בקיץ שעבר.
לרוברטסון היה הרבה מזל לאורך הקריירה, אבל הוא ידע לקחת את ההזדמנויות שהמזל הזה סידר לו. לליברפול הוא הגיע כמחליף לאלברט מורנו, ועורר מחאה בקרב אוהדי ליברפול, שדרשו לראות שמות מוכרים הרבה יותר מוחתמים בקבוצה. אבל אחרי שהספרדי הבינלאומי נפצע, המגן השמאלי נכנס לנעליים הגדולות שלו והפך לשחקן חשוב במערך של יורגן קלופ, שהלך איתו עד גמר ליגת האלופות באוקראינה בעונה שעברה. לרוברטסון יש 32 הופעות עם המרסיסיידרס ו-26 עם נבחרת סקוטלנד.
לא מזמן הוא סיפר שלאחר שמונה לקפטן הנבחרת, הוא שלח הודעת טקסט למאמנו בליברפול כדי לספר לו על כך. התשובה של קלופ להודעה הזו יכולה אולי לתמצת הכי טוב את הסיפור של רוברטסון: "הוא כתב לי באותיות גדולות ובולטות: YOU ARE NOW THE REAL BRAVEHEART OF SCOTLAND (אתה עכשיו הלב האמיץ האמיתי של סקוטלנד)", כשהוא רומז לכינויו של הלוחם הסקוטי הגדול מהמאה ה-13, וויליאם וואלאס, שנחשב לגיבור לאומי מיתולוגי במדינה. קלופ ידע מה הוא עושה כשהימר על המגן הצעיר והאלמוני. עכשיו הוא וסקוטלנד קוצרים את הפירות.
אחרי ההפסד בחיפה, רוברטסון התנצל בפני הקהל הסקוטי והתלונן על כך שלא שיחק בעמדה שלו. מחר (שלישי, 21:45) הוא יצטרך לקחת הרבה אחריות על הכתפיים שלו במקדש הסקוטי, מול נבחרת ישראלית נחושה שרוצה להתחיל לבנות לעצמה סיפור חדש.
לפנייה לכתב/ת 
