ההר בא אל מוחמד / "הכדור חוזר לקופר"
קאלידו קוליבאלי מכונה על שם אחד ההרים הגבוהים בעולם, והוא מצידו מתכנן להפוך לשחקן ההגנה היקר בתבל. עם שילוב מושלם של גודל, אתלטיות, חכמת משחק, מנהיגות וטכניקה, בלם נאפולי פייבוריט להוביל את סנגל לזכייה באליפות אפריקה - בביתו של מוחמד סלאח
בקיץ הזה, כמאמר הפתגם, ההר יבוא אל מוחמד. בעוד סלאח, מוחמד סלאח, מארח את אליפות אפריקה ורוצה לטפס לפסגה, לגביע, הגיוני שדווקא ההר עצמו הוא זה שיגיע קודם. ההר, אם לא שמעתם, הוא קאלידו קוליבאלי, ובעוד אצל פייבוריטית אחת, מצרים, יש את אחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר כיום, אצל הפייבוריטית השנייה, סנגל, נמצא קוליבאלי - משחקני ההגנה הטובים בעולם.
יש המכנים את בלם נאפולי "החומה", אבל אצל רוב העולם הוא "ההר", או יותר נכון “K2”, שם ההר השני הכי גבוה בעולם שנמצא בהימלאיה. כשהכינוי תפס, העולם האמין שגובהו של קוליבאלי הוא 195 ס"מ. מאז יש מחלוקת קשה על הגובה המדויק (במשחק פיפ"א הורידו לו 7 סנטימטרים), אבל על העובדה שמדובר בסוג של הר אדם אף אחד לא מתווכח.
סנגל נבחרת חזקה מאוד. סאדיו מאנה ואידריסה גייה, יריבים בעיר ליברפול ביום-יום, הם השמות הבולטים, אבל קוליבאלי, שחגג אתמול יום הולדת 28, הוא הדמות שהכי מעניין לראות, גם בזכות הסיכוי הסביר שאחרי האליפות היבשתית הנפתחת היום - יהפוך לשחקן ההגנה היקר בהיסטוריה.
אחד משניים, או קוליבאלי או דה ליכט, אמור לשבור את השיא – 85 מיליון אירו ששילמה ליברפול על וירג'יל ואן דייק. אמנם מחיר לא משקף תמיד רמה אמיתית, אבל במקרה של קוליבאלי הוא ראוי לשיא הפוטנציאלי. K2 נמצא בקלות, לצד ואן דייק, במאבק על תואר הבלם הטוב בעולם.
היתרון אמנם אצל ההולנדי, אבל התחרות קיימת. יש שיטענו שמי שלא שיחק בקבוצות אלופות לא יכול להיות כזה. אולי. אבל אפשר להניח שהטענה נשמעת מאנשים שלא ראו את קוליבאלי משחק יותר מדי, כיוון שמדובר בבלם מהפנט. יש בו שילוב מושלם של גודל, אתלטיות, חכמת משחק, מנהיגות וטכניקה.
שחקנים שיתרונם הבולט הוא גודל פיזי רחוקים לפעמים ממשחק אלגנטי, אבל אצל קוליבאלי יש גם וגם. עוצמה פיזית, אבל גם ניהול משחק מאחור. הוא מבין מעולה את המשחק וגם יודע לצאת בעצמו
עם הכדור קדימה. בקיצור, השילוב בין קריאת המהלך הבא לבין היכולות האתלטיות לנצל את המצב הזה מביא לסוג של שלמות.
אחת הסיבות שהופכות את קוליבאלי לטוב כל כך היא היציאה המהירה קדימה עם הכדור. זה קורה לא רק כשחייבים, אלא כחלק ברור מהמשחק. היכולת שלו לחזור אחורה במהירות היא דבר שלא רואים הרבה. מעמדת הבלם, הוא טס למעלה ולמטה, הלוך ושוב, כמו מגן. ומבחינת ניהול המשחק מאחור? מרסלו ברוזוביץ' הוא השחקן היחיד שחילק יותר מסירות למשחק ממנו באיטליה העונה. אפשר לחשוב שזה הגיוני כיוון שמדובר בבלם בקבוצה שאוהבת את הכדור, כלומר המון מסירות אחורה ולצדדים, אלא ש-16 אחוזים מהמסירות של קוליבאלי העונה נשלחו לשליש ההתקפי של המגרש – מספר נדיר כשמדובר בשחקן שמוסר כל כך הרבה.
ואולי, יותר מהכל, זו ההבנה הטקטית האדירה. העיניים של קוליבאלי מתרוצצות כל הזמן ומספרות לו לא רק איפה חשוב שהוא יעמוד אלא גם החברים לקבוצה. קטע מפורסם, בו הוא דוחף את השותף לנאפולי מריו רוי ומעמיד אותו במקום הנכון, תוך כדי שהוא עצמו מגן על שטח אחר, מראה זאת מצוין.
העיניים הנוצצות של ההורים שוות יותר מתואר אלוף עולם
לא סתם אמר פאביו קאפלו שקוליבאלי הוא "הרונאלדו של נאפולי", ולמרות שגם סאדיו מאנה הוא מכוכבי האליפות, שחקן ההגנה של השנה באיטליה הוא גם הרונאלדו של נבחרת סנגל. הכוח המרכזי שלה. הוא נולד בצרפת להורים שהיגרו מסנגל למען חיים טובים יותר ואף שיחק בצרפת הצעירה, אבל בהמשך בחר לייצג את מולדת המשפחה.
עם ההחלטה הזו קוליבאלי פספס את האפשרות להפוך לאלוף עולם. "אין לי שום חרטות כי אני רוצה לכתוב את הסיפור של עתיד הכדורגל הסנגלי", הוא אמר. "הייתה לי תרבות צרפתית בבית ובבית הספר ואני אוהב אותה, אבל הייתה לי גם תרבות נוספת בבית וזו הסנגלית. כשראיתי את האור בעיניים של ההורים שלי כשאמרתי להם שאני בוחר בסנגל אז הרגשתי לגמרי בנוח עם ההחלטה".
סנגל, אגב, היא נבחרת צרפתית מוקטנת לכל דבר. רבים מהשחקנים נולדו בצרפת וגם אלה שלא, עדיין התפתחו ככדורגלנים תחת אנשי מקצוע צרפתים, באקדמיות המנוהלות על-ידי הכדורגל הצרפתי, כמו זו של פטריק ויירה בדקאר או האחת שנמצאת בשיתוף פעולה עם המועדון הצרפתי מץ, הקבוצה בה גדל גם קוליבאלי.
אורליו דה לורניטיס, הבעלים של נאפולי, סיפר שבקיץ הקודם דחה הצעה של 95 מיליון אירו ממנצ'סטר יונייטד עבור קוליבאלי. הקיץ יכול להיות שהוא (או דה ליכט כאמור) יהפוך לשחקן ההגנה הראשון שחוצה את רף המאה מיליון. שוב מדברים על יונייטד, גם על מנצ'סטר סיטי, אבל החץ מראה כרגע לעבר יובנטוס. הכי הגיוני, כיוון שלשם הגיע עכשיו מאוריציו סארי שהוא, כפי שעשה לרבים אחרים בנאפולי, פיתח את היכולות של קוליבאלי בצורה פנומנלית.
ההחלטה בקרוב, אבל עוד קודם מתחילה היום אליפות אפריקה, והחלום הגדול ביותר של קוליבאלי הוא להביא הביתה, להורים, את גביע היבשת. אם מישהו אחר חושב לעשות זאת, הוא קודם כל יצטרך לעבור את ההר.
לפנייה לכתב/ת 
