להתגלגל עירום בשלג: מסע ללפלנד הקפואה
מערכת החימום בג'יפים מאפשרת לנהוג בחולצות קצרות אבל בחוץ הטמפרטורות צונחות. 20 ישראלים נועזים, אלפיניסט אחד, מדריך נהיגת שטח ולאפי מקומי שמכיר כל שביל, יצאו למסע אייס צ'אלנג' בלפלנד ועברו את חווית חייהם. מסע אל ממלכת השלג
בשיתוף אייס צ'אלנג'
"ג'יפים על הקרח? אני לא חושב. לא נראה לי. זה לא יעבוד". זה מה שאמרתי למנחם עבדי שהציע לי לנסוע ללפלנד ולבדוק היתכנות של מסע מיוחד במינו שכולל נהיגה עצמאית ברכבי שטח. "קח את עצמך וסע לשם", אמר לי, "אחרי שתחזור, נדבר".
אז טסתי ללפלנד בשיא החורף של פברואר. נחתי ברובניימי (בירת לפלנד) בסופה הכי קשה שהייתה שם ב-20 השנים האחרונות. לקחתי רכב 4X4 ואחרי ארבעה ימים השתכנעתי. חודש אחר כך, יצאנו בפעם הראשונה עם ג'יפים ללפלנד המושלגת. ארבע שנים חלפו מאז, המסע שיצרנו אז התפתח והשתבח והנה זה שוב קורה - אייס צ'אלנג' 2017 יוצא לדרך!
איך נוסעים עם ג'יפים על קרח?
קודם כל אענה על השאלה הכי חשובה: בג'יפים יש מערכת חימום שמאפשרת לנהוג בחולצות קצרות גם כשהטמפרטורה בחוץ יורדת למינוס 20 מעלות. כמויות השלג שיורדות במקום לא דומות לשום דבר וזה אומר שבשביל שתתאפשר תנועה, מפלסות שלג מיוחדות מסירות את השלג מהדרכים ומשאירות אחריהן שכבת קרח, שעליה למעשה אנחנו נוהגים.
הרכבים עצמם חדשים ביותר, עם מערכות אחיזה מתקדמות והתאמות לנסיעה על קרח ולא, אלו הן לא השרשראות (שמתאימות לנסיעה בשלג) אלו הם צמיגים מיוחדים בעלי דופן עבה במיוחד (כ-8 פליי) מצוידים ב"מסמרי קרח" שננעצים בקרח תוך כדי נסיעה, שוברים אותו, משפרים את האחיזה וכך בעצם מאפשרים לרכב להתקדם. בלעדיהם הנהיגה מסוכנת ובלתי אפשרית ואם ניסיתם פעם לנהוג על קרח אתם יודעים על מה אני מדבר.
אז יצאנו לדרך, מתחילים בדרכים ראשיות ולאט לאט, ככל שמשתתפי המסע צוברים ביטחון וניסיון, פנינו לדרכים צדדיות יותר ויותר. חלק גדול מזה בזכות נורמנד, שהוא לאפי מקומי ומוכשר שמכיר כל שביל באזור ושבלעדיו לא ניתן להגיע למקומות שאליהם הגענו, כי למרות שיש לנו מכשיר ניווט לוויני, אין כמו ההכרות של נורמנד עם השטח.
הג'יפים לוקחים אותנו הרחק הרחק. לאורך הנהרות הקפואים, לכיוון האזור הצפוני של אגמים קפואים שבהם ניתן לראות עדיין דייג דרך חור שנקדח בקרח, ואם כבר דגים, זה בדיוק הזמן לעצור במסעדה כפרית ולהתענג על מרק דגים מקומי.
קשה לתאר את החוויה של נהיגה במרחבי הלבן האין סופי שמקיף אותנו, תוך חציית נהרות קפואים וכפרים נדחים שרק בעזרת רכבי שטח ניתן להגיע אליהם. אבל מה שבטוח: זאת חוויה שאין לה תחליף.
רוצים להתרוקן? תקבעו מועד מראש
בנהיגה על קרח חייבים לשמור על קשר עין מצד אחד, ומצד שני, להקפיד על מרחקים גדולים יחסית בין הרכבים ובעיקר, להיזהר מתלוליות השלג והקרח שנמצאות בצידי הדרך. ירידה או עצירה בלתי מתוכננת בשוליים עמוסי השלג היא כמעט בלתי אפשרית, מה שאומר שכל הפסקת פיפי צריכה להיות מתוכננת ומתואמת. ואם לא מתאמים או לוקחים את הסיבוב קצת רחב מדי? ובכן, זה בדיוק מה שקרה לחלק מהמשתתפים (בלי להסגיר שמות, כן?) - מתחילים להוציא את ציוד החילוץ ולגרור.
אגב, גרירה מתוך שלג, לא דומה לשום גרירה שאתם מכירים. זה דורש עבודה איטית וזהירה. זה מחליק ודורש המון סבלנות ועדינות. שאקל ברזל שנמצא בטמפרטורות נמוכות כל כך יכול בקלות לגרום לכוויה אם לא מקפידים על ציוד מתאים, ולחפור בשלג זה לא בדיוק כמו לחפור בחול.
אבל גם את זה עברנו, הרבה בזכות אילן שיפמן, שהדריך יחד איתי את המסע והביא את היכולות, הידע והניסיון שלו בנהיגת שטח בתנאים קשים ומורכבים והוכיח שהמקצועיות שלו עובדת גם בלפלנד. ומי שלא ראה חבורת ישראלים לאחר חילוץ הירואי של ג'יפים ששקעו בשלג לא ראה סיפוק מהו (ותודה ל"חבורת נתניה" על הליווי המוסיקאלי של התהליך כולו).
אופנועי שלג ומזחלות כלבים
לפני ואחרי נהיגת השטח אנחנו טועמים עוד המון חוויות. קודם כל, החלטנו שהמסע הזה יהיה "מסע טעימות" - בכל יום טועמים משהו אחר, ובכל מקרה זה משהו שניתן לטעום רק בלפלנד ורק באזור המדהים של רובניימי. הטעימה הראשונה שלנו היא טיול באופנועי שלג: מבט מרחוק על הכלי הזה מספיק כדי שכל מה שתרצה זה לעלות עליו ולתת גז, לא משנה בכלל לאן.
אנחנו מעמיסים על עצמנו שלל ציודים מיוחדים כמו קסדה, כפפות, אוברול שומר חום, משקפי מגן, גרביים (!) ונעלי שלג ורק אז, אפשר סוף סוף לצאת להרפתקה שלוקחת אותנו למסלול נפלא. התחושה דומה לנסיעה על אופנוע אבל הרבה יותר יציבה ובטוחה. השבילים צרים, הנוף נפלא, האוויר נעים האחיזה של האופנוע בשלג נהדרת, והנסיעה בין העצים עם השלג שעף לצדדים היא חוויה מעולם אחר. רק התה החם בסיום מצליח לסדר את קצב פעימות הלב.
אמרנו טעימות נכון? אז אנחנו כבר בחוויה הבאה: מרחוק ניתן לשמוע את נביחות כלבי ההאסקי הסיבירי המדהימים ביופי ובגודל, ערימות של בשר קפוא מקבלות את פנינו (כל כלב אוכל 3 ק"ג של בשר ביום, יחד עם מים חמים) והופ, אנחנו יוצאים לדרך. תוך כדי נסיעה על גבי המזחלות הנגררות על ידי הכלבים המדהימים האלה אני חושב על משלחות המחקר שיצאו לאזורי הצפון והשתמשו בדיוק בכלי התחבורה המיוחד הזה. לרגע, גם אנחנו מרגישים קצת כמוהם.
בכלל, לפלנד מספקת לנו אין ספור התרגשויות, חלקן נוצרות פשוט מעצם העובדה שהכל, אבל הכל, מושלג. נסו, למשל, ללכת ביער אלפיני אל מפל קפוא שנמצא בגובה של עשרות מטרים. הטבע סביבנו בלי שום פילטר, האוויר קר וצח והשלג מגיע עד גובה הברכיים. אני מלמד את המשתתפים איך ללכת בשלג ויאללה, אל הבקתה הלאפית: מקום יפה לקפה, תה ומזון כי מה לעשות: ההליכה והקור שורפים אנרגיה וחייבים להחזיר קצת.
לראות את הזוהר הצפוני
חובבי בע"ח לא יוותרו על ביקור בגן החיות הצפוני בעולם שבו מרוכזים שלל בעלי חיים צפוניים - החל מעופות דורסים וכלה בדוב הלבן. כולם נמצאים במרחב פתוח כך שהמטייל הולך במסלול מוגן ובעצם הוא זה שנמצא בכלוב. את הלילה בילינו בבקתות עץ מרווחות, שאיפשרו לנו להרגיש משהו מחוויית המגורים המודרנית של תושבי לפלנד. בכל בקתה סאונה פינית צמודה ואמיצי הלב שבינינו הולכים על חווית הסאונה הפינית במלואה, כולל הכל .די מהר הם ימצאו את עצמם מתגלגלים עירומים בשלג בטמפרטורה של מינוס 20. התמונות מעידות שהכל אמת.
הלינה בבקתות שנמצאות הרחק מנקודת ישוב, מגדילה את הסיכוי לראות את הזוהר הצפוני: מחזה מרהיב שהסיכוי לראות אותו גדל בעונת החורף. אבל צריך לזכור שלראות את הזוהר הצפוני זה כמו לחפש קשת בענן. אפשר לקוות - אי אפשר להבטיח. השנה הבאה, דרך אגב, נחשבת כשנה האחרונה שבה ניתן יהיה לראות בקלות יחסית את הזוהר הצפוני.
ויש עוד טעימה: של אחד האתרים הכי תיירותיים שהייתי בהם בחיי . כזה שכבר כמעט חשבנו לוותר עליו אבל החלטנו שאם אנחנו כבר שם, אי אפשר לבקר בלפלנד בלי להיכנס לכפר המקורי של סנטה קלאוס ולחוות את חוויית איילי הצפון ומזחלות השלג שהם גוררים, אחרת לא יאמינו לנו שבאמת היינו בלפלנד.
לשבור את הקרח
רגע לפני שחוזרים, אנחנו יוצאים לחוויה אחרונה ולגמרי מטורפת: שייט בשוברת קרח. שעתיים נסיעה מרובניימי, נמצא נמל קמי שממנו יוצאת שוברת הקרח היחידה בעולם שמאפשרת ל"אנשים מן הישוב" להצטרף אליה. תפקידה של שוברת הקרח הוא לחצות את הים הבלטי ולאפשר לאוניות רגילות להיכנס ולצאת מהנמלים המסחריים שקפואים בערך שישה חודשים בשנה.
ים הקרח מסביב נראה כמו שדה לבן ועצום. שכבת הקרח מגיעה לעובי של יותר ממטר ושוברת הקרח הענקית מנפצת בדרכה משטחי קרח ענקיים במחזה שאין לתאר אותו, כי פשוט חייבים לראות את זה. וכן, בסוף גם קפצנו למים הקפואים, עם ביגוד מיוחד וטונות של התרגשות, כי אין כמו מלחמת מי קרח בים הבלטי.
גיבורים שלי, זכיתי להכיר אתכם: חובבי הרפתקאות שיודעים גם ליהנות מהחיים הטובים. תודה שהייתם יחד איתי באייס צ'אלנג'.
רוצים לשמוע יותר על אייס צ'אלנג'? הקליקו כאן
- אילן יגר הוא יוצא יחידת האלפיניסטים ומדריך טיולים במאגמה, לרבות במסע Ice Challenge 2017
בשיתוף אייס צ'אלנג'
לפנייה לכתב/ת 
