שאני אצא לשטח?! - אורזת לקראת המסע הגדול
בעוד ימים ספורים היא תנהג בג'יפים ותישן בשטח, בינתיים היא בעיקר מארגנת את התיקים ואת החששות. אתי מזוז יוצאת למסע שטח נשי ואורזת גם את המחשבות
"ארמניה?" שאלתי בתדהמה כשהודיעו לי שאני יוצאת למסע. "כן, אתי. ארמניה" הייתה התשובה. ומרגע זה כלום כבר לא היה אותו דבר. המחשבות משתלטות בכל רגע נתון יחד עם שלל חששות והמון שאלות: אני? ג'יפים? לישון בשטח? למה אני צריכה את זה בעצם? מה רע לי בשגרה שאני כל כך מורגלת אליה? אבל אולי דווקא בגלל השגרה הזאת, שחולפת מבלי ששמים לב אליה, אני צריכה לצאת החוצה, להתנסות בדברים חדשים?
- מחפשת חוויה מרגשת? הירשמי למאגמה צ'אלנג'
אני מספרת למשפחה שלי בחשש. בעלי מפרגן. הבת שלי מתלהבת ורצה לספר לכולם. הבנים מגחכים: "את, אימא?", "כן", אני עונה בחשש מסוים אבל גם אני נסחפת בהתלהבות שלהם. החברים מפרגנים, מקנאים ומעודדים. ואני? מחליטה ביני לבין עצמי, שהגיע הזמן, מבינה שאין תאריך או רגע שבו מתחילים להגשים חלומות ואומרת, כלומר יותר משכנעת את עצמי: "לכי על זה".
נשים שהן עולם ומלואו
פגישות, שיחות, טלפונים, סמסים - החיים מתנקזים ליום המסע שהולך ומתקרב בצעדים ענקיים. אני פוגשת את צוות מאגמה המדהים שיוביל אותנו במהלך המסע. רק מלראות אותם אני כבר מרגישה בטוחה. אני מכירה נשים מקסימות שחולקות איתי את החלום: עד לפני שבועיים
הן לא היו קיימות מבחינתי ואז נפתח לפני, בבת-אחת, עולם חדש ובתוכו הנשים האלה, שכל אחת מהן עולם ומלואו. את כולן אני רוצה להכיר, מכולן אני רוצה ללמוד, ואחרי שהכרתי אותן, אני לא חוששת יותר ממה שעלול להיות. אני מבינה שיש לי צוות מדהים. אני פוגשת נשים שדואגות לחזק, לשתף, לעודד ולהגביר את הציפייה לבאות ואני מבינה - שהחלום התחיל ושאני כבר חלק ממנו. אני כבר לא צופה מהצד, כבר לא מייחלת לחלום שיתגשם, אני כבר בתוכו, מתכוננת אליו, מכינה את עצמי, נהנית, מתרגשת ומצפה לבאות.
פרפרים שמתעופפים בבטן
בינתיים יש רשימה ארוכה של דברים שצריך להספיק לפני המסע, רשימה של דברים שיאלצו להמתין ל"אחרי המסע" ובעיקר יש התרגשות שלא תיאמן, פרפרים שמתעופפים בבטן ולא מפסיקים מתנועתם, איזו הרגשה נפלאה.
אני יוצאת להגשים חלום. חוששת? כן, אז מה. אני שם, אני נוסעת לארמניה, יוצאת אל הלא נודע ומרגישה שהחלטתי את אחת ההחלטות החשובות והחכמות בחיי. החלטתי מהבטן, אבל, החלטתי: אני יוצאת. בטוח יהיה טוב.
לפנייה לכתב/ת 
