עונת הפריחה וההתחדשות: חגיגות ה"מסקל" באתיופיה

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

הסיפור מאחורי חג ה"מסקל" (Meskel) באתיופיה מתחיל ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה בירושלים. שם, מתחת לפני הקרקע, במקום הנמוך ביותר בכנסיית הקבר, נמצאת מערה הקרויה על שמה של הקיסרית הלנה, אשר לפי המסורת הנוצרית גילתה כאן במאה ה-4 לספירה את הצלב המקורי עליו נצלב ישו כשלוש מאות שנה קודם לכן.

(צילום: ד"ר בני פירסט)

הנער שמת קם לפתע לתחייה

היות שלפי התיאורים בספרי הברית החדשה ישו נצלב כשלצדו עוד שני גנבים, היה קושי להלנה לזהות מי מבין שלושת הצלבים הוא זה שעליו נצלב ישו. הבעיה נפתרה כאשר על הצלבים הונחה גופת נער שמת ימים מספר קודם לכן, וכאשר זה קם לפתע לתחייה הבינה הלנה כי זהו הצלב ה"נכון".

הגילוי הדרמטי של הצלב האמיתי בירושלים היה אחד הגורמים להחלטתו של הקיסר קונסטנטינוס (בנה של הלנה) להתנצר, ובכך לייסד למעשה את ראשיתה של הנצרות כדת מדינה בחלק המזרחי של האימפריה הרומית.

על פי המסורת הנוצרית הכללית אירוע גילוי הצלב התרחש ביום 14 בספטמבר (בשנת 335 לספירה), אך הנוצרים באתיופיה, שלהם לוח שנה עתיק יומין ובלעדי, עורכים את חגיגות מציאת הצלב האמיתי ב-27 בספטמבר, כשבועיים לאחר ראש השנה (החל ב 11 בספטמבר, בסמיכות לא מקרית לחגי תשרי היהודיים).

(צילום: ד"ר בני פירסט)

מדורות עשן גבוהות ונטיעת עצים חדשים

עבור הנצרות האתיופית חג "מסקל" הוא אירוע משמעותי, שני בחשיבותו רק לחגיגות ארון הברית ("טימקאט"), הנערכות ב-18 בינואר במקביל לחג ההתגלות הנוצרי הכללי. חגיגות ה"מסקל" (פירוש המלה הוא "צלב", בדומה לשפתנו, "מסוקל") הן אירוע דתי-לאומי, בו נאספים ההמונים בכיכרות הערים ובחצרות הכנסיות באתיופיה.

החל משעות הבוקר הם עוסקים בשירת קודש, בתפילות ודרשות, ובעיקר בהתכנסות מעגלית סביב מה שנראה כמגדל חרוט (מכונה בפי המקומיים demera, שהוא גם אחד מכינויי חג ה"מסקל") עשוי ענפי עצים ארוכים שבראשם מותקן צלב עץ גדול המקושט בפרחי חיננית צהובים ("meskel flowers"). התפילות, השירה והנאומים הפוליטיים נמשכים עד שעות הצהריים.

עשרות אלפי החוגגים לובשים לבן, נושאים צלבי תהלוכה בגדלים שונים ובעיצובים מיוחדים, נעים לקצב התפילה המתארת את גילוי הצלב על ידי הלנה בירושלים לפני מאות שנים.

(צילום: ד"ר בני פירסט)

מעגלים של קבוצות לפי שיוך חברתי או דתי - כמרים, נזירים, סטודנטים, וותיקי הצבא נעים מתערבבים אלה לצד אלה. ואז, לאחר מספר שעות של התכנסות המונית שלווה, ניתן האות. המתפללים הצעירים מציתים אש במבני העץ והקש, שמהר מאוד הופכים למדורות עשן גבוהות.

השילוב של מדורות הענק והצלב המואר באש בראשן משלהבות את ההמונים, אשר מתחילים להקיף בריצה מעגלית מהירה את המדורות הבוערות. זהו שיאו של האירוע: אנשי הדת משלהבים את החוגגים הרצים כאחוזי טירוף סביב האש, המסמלת את פלומת העשן שסימנה להלנה את מקום המערה המסתורית בירושלים בה נמצא הצלב האמיתי.

האירוע הדתי משתלב עם החגיגה של תחילת עונת הפריחה וההתחדשות שבאה לאחר עונת הגשם הארוכה של יולי ואוגוסט, ועל כן נהוג לשלב בו גם נטיעת עצים חדשים וגידולים חקלאיים. אולי זו הסיבה שחג המסקל נראה בעין ישראלית כשילוב של ל"ג בעומר, ט"ו בשבט ופסח.

(צילום: ד"ר בני פירסט)

מנהגים יהודיים בנצרות האתיופית

עבור מיליוני הנוצרים באתיופיה חג המסקל מציין לא רק את החיבור אל הטבע של ארצם ההיסטורית, המשמרת את אחת התרבויות הקדומות בעולם, אלא גם את החיבור הרוחני אל ירושלים, העיר ממנה שואבת הנצרות האתיופית את עיקר השראתה, ולא רק בגלל אותה מערה קדומה בכנסיית הקבר.

ואכן, עקרונות ומנהגים יהודיים רבים שולבו בנצרות האתיופית כבר מראשיתה (המאה ה- 4 לספירה), ביניהם ברית מילה, הימנעות מאכילת חזיר, שמירה על דיני טומאה, נידה וכשרות ואף ציון מיוחד ליום השבת כיום המנוחה.

חברו את כל אלה עם האמונה האתיופית כי ארון הברית המקורי הובא אליהם מירושלים על ידי בנו של שלמה המלך לפני כשלושת אלפים שנה, עם העובדה כי הם דוברים שפה שמית עתיקה (אמהרית) וכי הם רואים בארצם שלוחה של ארץ הקודש ("ציון השחורה") וקיבלתם נרטיב תרבותי עתיק ומרתק שאין דומה לו.

השילוש הקדוש החדש

מאז אמצע המאה ה- 20 מתקיימות חגיגת המסקל המרכזיות בבירה אדיס אבבה, בכיכר שהוקמה לצורך זה על ידי הקיסר האחרון של אתיופיה, היילה סלאסי. זוהי "כיכר מסקל", שנועדה לסמל את מרכזיות הדת ההיסטורית של אתיופיה הנוצרית המשולבת בהוויה המודרנית של העיר שהיתה לבירת אפריקה עם הקמת מטה ה"ארגון לאחדות אפריקה"לא הרחק משם.

לאחר תפיסת השלטון על ידי מהפכנים קומוניסטים ב 1974, לאותה כיכר ניתן השם "ככר המהפכה" ואת מקומן של מדורות הצלב תפסו פורטרטים ענקיים של ה"שילוש הקדוש" החדש: מרקס, אנגלס ולנין.

רק כאשר השתחררה אתיופיה מעול הקומוניזם הקיצוני ב-1991, שבה הכיכר הענקית לשמש מרכז דתי וחברתי בו מתקיימות חגיגות המסקל המרשימות ביותר.

במהלך השנה האחרונה,עם התגברות המחאה החברתית באתיופיה, הפכה ככר המסקל גם למוקד ההפגנות והעימותים בין החברה והשלטון באתיופיה, הנאבקים על דמותה העתידית של ארץ עתיקה המחפשת את דרכה בין מסורת לקידמה.

ובינתיים בירושלים, בכפר האתיופי הקטן "דיר אל סולטן" הממוקם על גג כנסיית הקבר, ממש מעל מערת הלנה, נושאים כמה נזירים אתיופים תפילת הודיה על כי הם מתגוררים בסמיכות למקום מציאת הצלב האמיתי, מקום המחבר כל כך בין ארצם ובין ארצנו, בין התרבות שלהם לבין זו שלנו.

ד"ר בני פירסט הינו מדריך בחברה הגיאוגרפית

טיול בחגיגות המסקל ייצא בחודש ספטמבר, וטיול נוסף לאתיופיה ייצא בסוכות

מעוניינים לצאת איתנו לטיול? לחצו כאן

הכתבה מוגשת בשיתוף החברה הגיאוגרפית