בילוי שיעי: לשתות, לרקוד ולבלות באזרבייג'ן
מוסלמית-שיעית אבל חילונית - ורפובליקה דמוקרטית בשליטת משפחה אחת. אז'רבייגן היא מדינה מורכבת, אבל לתיירים היא מציעה מגוון רחב של בילויים: אתרים ארכיאולוגיים, סקי בזול, מלונות ב-100 דולר לזוג וגם שווארמה בחמישה שקלים
השעה שלוש לפנות בוקר. הדי-ג'יי נותן בראש, חלק מבאי המועדון רוקדים-קופצים לצלילי מוזיקה עדכנית עם נגיעות אייטיז - ושותים. חלק יושבים סביב שולחנות קטנים או על ספות ארוכות ומדברים, צוחקים, עושים סלפי - ושותים. וחלק אחר (גברים עם נשים וגברים עם גברים) מתגופפים, מתחבקים, מתנשקים - ושותים.
11 קומות למטה ממתינות בטור ארוך מוניות כדי לקחת את הבליינים ליעדם הבא - מי למועדון הבא ולעוד סבב של אלכוהול, מי לארוחה של אחרי הבילוי ומי למיטה בביתו עם בן/בת זוג או לבד.
התמנות האלה ודאי מוכרות לאנשים בערים גדולות ומערביות כמו תל אביב, ניו יורק, פריז או לונדון - וגם פחות מערביות כמו מוסקבה, אבל ספק אם רבים מאמינים שהוא יכול לקרות גם במדינה מוסלמית-שיעית. גם אני לא האמנתי, עד שהגעתי לאחת המדינות שהכי אוהבות אותנו, הישראלים, בעולם.
זוכרים את הנהירה הגדולה של הישראלים לפני יותר מעשור למדינות "בתוליות" מבחינה תיירותית כמו גיאורגיה וארמניה? זוכרים שסיפרו לכם על מקומיים חמים ומסבירי פנים, על אוכל וקניות זולים, על טיולים באזורים אקזוטיים ועל תרבות מרתקת? אם נזכרתם, אז תפנימו את היעד הבא שלכם לחופשה בלתי נשכחת במרחק של שלוש שעות וקצת נסיעה מנתב"ג - אזרבייג'ן. כן, כן, אזרבייג'ן. המקלדת לא התבלבלה - א ז ר ב י י ג' ן. עכשיו הגיע התור שלה להקסים אתכם, אז תבדקו ביומן מתי יוצאת החופשה הגדולה הבאה שלכם או אפילו סופ"ש אחד קצר פנוי ממחויבויות.
חדש, נקי ונוצץ
אזרבייג'ן היא מדינה סופר-מורכבת ומלאת ניגודים, וזהו כנראה הייחוד הגדול שלה. היא מוסלמית-שיעית, אבל חילונית; היא רפובליקה דמוקרטית, אבל זה שנים רבות שולטת בה משפחה אחת, שמביטה בכם ברחובות מדיוקנאות ענק - ועל אופוזיציה אמיתית אין ממש על מה לדבר; התושבים האזרים סופר-אדיבים, סופר-נחמדים וסופר-סובלניים, אבל המסורת והשמרנות עדיין נטועות עמוק במדינה, והיא צריכה לעבור עוד כברת דרך לפני שגייז יוכלו ללכת יד ביד ברחוב מבלי לחשוש לחייהם. כרגע הם עושים זאת במחשכים או במועדוני לילה.
אזרבייג'ן היא מדינה סובייטית לשעבר, אבל בשנים האחרונות היא מתרחקת מההשפעה הרוסית ומתקרבת למערב. היא מדינה עתירת נפט, גז ומשאבי טבע נוספים ושנים רבות בנתה את הכלכלה שלה על ענף אחד בלבד - "הזהב השחור" - אבל לא לעולם חוסן. כעת מנסה המדינה הקווקזית לפתוח את עצמה לתחומים נוספים, חקלאות ותיירות למשל, ולהראות לעולם שיש לה הרבה מה להציע מעבר לנפט.
ובאמת שיש לאזרבייג'ן מה להציע מלבד נפט. כשנוחתים בנמל התעופה הבינלאומי היידר אלייב (תזכרו את השם הזה, עוד נחזור אליו) בבאקו, ניתן לראות מיד שאצל האזרים הכול גדול, הכול נוצץ - והכול נקי ברמה אובססיבית. לא תספיקו למצמץ או לומר "ג'ק רובינסון" וכבר יעבור מנקה עם מטאטא ויטאטא את הלכלוך.
השדרות בבאקו רחבות ויפות, עמוסות בחנויות נוצצות עם מותגים יוקרתיים ומזכירות במידה רבה את פריז, לא פחות. מכוניות פאר חדישות נוסעות בכבישים בהמוניהן לצד מכוניות רוסיות ישנות, הבנייה בעיר מסיבית, ובכל כמה בלוקים אפשר להבחין במנופים גבוהים ובפועלים בקסדות צהובות שעובדים במרץ. לא פלא שגורדי השחקים צצים כאן כמו פטריות אחרי הגשם, ולרגע לא ברור אם זאת אזרבייג'ן או דובאי.
על כל התנופה העצומה (יש שיאמרו מגלומנית) באזרבייג'ן, בייחוד בבאקו, חתום הנשיא הנוכחי אילהם אלייב, בנו של הנשיא המנוח היידר אלייב (כן, זה מנמל התעופה שעוד נחזור אליו), והכול מרווחי הנפט, שאותו מוכרת אזרבייג'ן למדינות רבות בעולם ובהן ישראל.
בשנים האחרונות, בנוסף לבנייה הרבה לגובה והפיתוח העירוני המהיר, הביא אלייב הבן לאזרבייג'ן כמה אטרקציות שהעלו את המדינה שלו על המפה העולמית: האירוויזיון ב-2012, המשחקים האירופיים ב-2015 וסבב מרוצי המכוניות היוקרתי בעולם פורמולה 1 ב-2016. אירועים גדולים אלה הביאו למדינה הקווקזית מסה גדולה מאוד של תיירים זרים ועוד עשרות מיליוני צופים ברחבי העולם שראו את באקו בטלוויזיה.
העיר השחורה הפכה ללבנה
כשלשכנות שלך קוראים רוסיה (מצפון), ארמניה וגיאורגיה (ממערב) ואיראן (מדרום), ואת קרובה למזרח אירופה יותר מאשר למערבה, קצת קשה לך להשיל מעלייך את התדמית השמרנית והלא דמוקרטית שדבקה בך שנים רבות. גם באזרבייג'ן יודעים שרומא לא נבנתה ביום ושנדרשת להם עבודה רבה כדי ליצור תדמית של מדינה מודרנית, חדשנית ומאירת פנים לתיירים. פרויקט "העיר הלבנה" בבאקו - מרכז מודרני לעסקים, מגורים ופנאי, שמשתרע על פני שטח עצום לחוף הים הכספי - הוא דוגמה לניסיון של האזרים להתנער מהדימוי של הבירה שלהם כ"עיר השחורה", התעשייתית והמזוהמת מנפט.
אם בתדמית עסקינן, הרי שלאזרים חשוב מאוד להדגיש שאין אצלם במדינה עניים וחסרי בית ושהצעירים זוכים לחינוך חינם, כולל באוניברסיטאות. "הכסף מהנפט הולך לעניים ולהקמה ולשיפוץ של בתי חולים ובתי ספר", מספר בעברית דימה, מדריך תיירים מקומי יהודי.
האמת היא שמי שמסתובב בבאקו, בייחוד באזור שמיועד לעסקים ולתיירים, באמת לא רואה אנשים עניים או הומלסים וכן רואה הרבה מאוד אנשים צעירים, גברים ונשים, לבושים בבגדים מערביים וחמושים בסמארטפונים, טאבלטים ואוזניות מגניבות. אבל מספיק לצאת החוצה מהבירה, לאזורים הכפריים בעלי התשתיות הרעועות, הבתים הישנים ושירותי ה"בול פגיעה", והמציאות אינה בדיוק מה שמנסים להציג. כאמור, רומא לא נבנתה ביום אחד וכמוה גם "אזרבייג'ן החדשה", אבל כיעד לחופשה היא בהחלט נחשבת למקום ממגנט בזכות באקו הגדולה והמתחדשת, מלונות הפאר הזולים, הכפרים הקסומים והאותנטיים, ההרים המושלגים, האוכל הנהדר וכמובן - הים הכספי, שמחזיק בתואר האגם הגדול בעולם.
"אזרבייג'ן היא כמו ישראל - גשר בין תרבויות. זאת מדינה שמשלבת בין יסודות בלתי אפשריים – בין חדש לישן, בין הסובייטי למודרני, בין המוסלמי לחילוני", מספר דן סתיו, שגריר ישראל באזרבייג'ן. "השילוב הזה יוצר הזדמנויות לתיירים הישראלים", הוא אומר ומבטיח שאזרבייג'ן היא מדינה בטוחה למבקריה הזרים.
אז מה יש לאזרבייג'ן להציע לתיירים? אספנו בשבילכם כמה אטרקציות מרכזיות בבירה באקו ומחוצה לה.
באקו
מרכז היידר אלייבהיידר אלייב נחשב לבן גוריון של אזרבייג'ן. הנשיא השלישי של המדינה (2003-1993), שגם שלט בה כשהייתה חלק מברית המועצות (1982-1969), חתום על "הפרחת השממה", על ניצול משאבי הטבע הרבים (הנפט בראשם) ועל הצמיחה הכלכלית המרשימה. דיוקנו של אלייב מופיע במקומות רבים ברחבי הבירה באקו כיאה לאחת הדמויות הנערצות ביותר בתולדות אזרבייג'ן - גם אם הרקורד שלו בכל הקשור לזכויות אדם לא תמיד היה מחמיא.
אמנם מורשתו של בן גוריון מונצחת במוזיאון-צריף צנוע של "הזקן" בשדה בוקר, אך על מקבילו האזרי לא חסכו והלכו בגדול, ביג טיים. את "מרכז היידר אלייב" בבאקו עיצבה ובנתה האדריכלית הבריטית-עיראקית המפורסמת זאהה חדיד, שהלכה השנה לעולמה בגיל 65, והוא משתרע על פני 57 אלף מ"ר. במבנה עצום הממדים אין אפילו קו ישר אחד ולכן הוא נחשב לאחד המעוותים ביותר בעולם, אם לא למעוות ביותר. צבעו של מרכז התרבות לבן בוהק ("עיר לבנה", זוכרים?) והוא מוקף מדשאות ענק, שבהן מפוזרים פסלי ארנבים וחלזונות צבעוניים – ויש שם אפילו מדרגות נעות לטובת העצלנים שבינינו.
במרכז התרבות מצפה לכם עוד לבן בוהק ובכמויות מסחררות, אבל לא רק. במרכז למורשתו של הנשיא האזרי המנוח יש מוזיאון, ספרייה, אולמות כנסים וגם קפטריה. בין המוצגים במקום תערוכה שמפארת בעיקר את מורשתו של אלייב וגם אנשי תרבות ורוח מקומיים; תערוכת "מכוניות הנשיא", שכוללת שלושה רכבי שרד שחורים מדגם מרצדס ששימשו את הנשיא האזרי; תערוכת בגדים מסורתיים; וההיי לייטס של המקום - תערוכת "מיני אזרבייג'ן" מרהיבה ביופייה ובעושרה החזותי, שבהשוואה אליה "מיני ישראל" בלטרון היא אחותה הננסית. הלכו בגדול, כבר אמרנו?
מה: The Heydar Aliyev Center
איפה: 1 Heydar Aliyev prospekti, Baku
מידע: http://heydaraliyevcenter.az/#main
מגדלי הלהבה
כנראה אי אפשר להיחשב קליבר בקנה מידה תיירותי ואדריכלי אם אין לך מגדל אייפל או מגדל פיזה משלך. בבאקו הבינו את הרמז והקימו את מגדלי הלהבה - שלושה בניינים גבוהים שצורתם כלהבות ואפשר לראות אותם כמעט מכל מקום בעיר. מגדל אחד (39 קומות, 190 מטרים) משמש למגורים, בשני (37 קומות, 160 מטרים) שוכן מלון "פיירמונט" והשלישי (34 קומות ו-140 מטרים) הוא בניין משרדים. האטרקציה הגדולה ביותר של מגדלי הלהבה היא הארת שלושתם בלילה בנורות מיוחדות ובשלל צורות - מדגל אזרבייג'ן ועד לדמויות של אנשים.
מה: מגדלי הלהבה
איפה: 1A, Mehdi Hüseyn Street
מידע: www.fairmont.com
מוזיאון השטיחים
אחת הגאוות הלאומיות הכי גדולות של אזרבייג'ן - אם תניחו רגע בצד את הנשיא המנוח אלייב, את האוכל המקומי ואת ההיסטוריה העשירה - היא השטיחים המקומיים שנארגים ביד ומעמידים תחרות לא רעה למקביליהם הפרסיים באיראן. ואם לאלייב הנערץ יש מוזיאון, אז למה שלשטיחים לא יהיה אחד משלהם? ב-1967 הקימו בבאקו, לחוף הים הכספי, מוזיאון שטיחים עצום בגודלו והראשון מסוגו בעולם, שצורתו כצורת שטיח מגולגל.
במקום מוצגים 14 אלף פריטים, בהם תכשיטים מתקופת הברונזה, כלי קרמיקה וברזל מהמאה ה-14, עבודות זכוכית ועץ מהעת המודרנית וכמובן הרבה מאוד שטיחים בשלל צבעים ואיורים מהמאה ה-17 ועד המאה ה-20. אפשר להסתובב בשלוש קומות המוזיאון בצורה חופשית, ומי שמעוניין לקבל הסברים מפורטים על השטיחים ועל מלאכת הכנתם יכול לקחת סיור מודרך באנגלית.
טיפ קטן: ביציאה ממוזיאון השטיחים תמצאו את לא אחרת מאשר "ונציה הקטנה" - הגרסה האזרית לעיר התעלות האיטלקית המפורסמת, שבה מסלול של 1.2 קילומטרים וכמובן גונדולות שייקחו אתכם לשיט בעונת הקיץ.
מה: מוזיאון השטיחים
איפה: 28 Mikayil Üseynov küç., Bulvar, Bakı
מידע: http://www.azcarpetmuseum.az/
העיר העתיקה
העיר העתיקה בבאקו, אתר מורשת עולמי של אונסק"ו מאז שנת 2000, הוקמה במאה ה-12. בנייתה הסתיימה במאה ה-15, והיא נחשבת למקום שאסור לפסוח עליו בעת ביקור באזרבייג'ן בכלל ובבירתה בפרט. בדומה לירושלים, גם העיר העתיקה בבאקו מוקפת בחומה שנועדה להגן על העיר מפני אויבים חיצוניים. יש לה שלושה שערים, ועל אחד הצריחים במקום השאירו תותח למען יראו, ייראו - ויעשו סלפי.
רחובות העיר העתיקה מרוצפים אבנים, הבתים ציוריים וקסומים, הסמטאות הצרות מזמינות אתכם ללכת לאיבוד בין עבר להווה (גילוי נאות: הלכתי לאיבוד) ולחפש קצת רומנטיקה, ואם תרצו - תוכלו לצאת מהמקום עם מזכרת אותנטית אחת או שתיים.
במתחם העיר העתיקה יש חנויות ודוכנים לממכר מזכרות, בגדים מסורתיים, בבושקות (מטריושקות) ומוכרים אדיבים במיוחד, שישמחו להציע לכם את מרכולתם ולא ייעלבו אם תנסו להתמקח איתם, העיקר ששני הצדדים יצאו מרוצים. לרעבים שביניכם יש באזור מסעדות שמגישות אוכל מקומי וגם בתי קפה שישמחו להגיש לכם תה חם (אין מה לעשות, האזרים מעדיפים תה על קפה) בליווי מאפה מתוק. מומלץ לנסות את הבקלאווה או את עוגות הסולת. אם סוכר אינו הבעיה שלכם בחיים, לא תצטערו. לא תצטערו גם משום שהמחירים באזרבייג'ן - נכון לכתיבת שורות אלה - על הרצפה. כוס קפה או תה, למשל, תעלה לכם בין שקל לארבעה שקלים. פחות מקופיקס.
מה: העיר העתיקה בבאקו
איפה: דרום-מזרח באקו ליד מלון "ארבע העונות" ומוזיאון אזרבייג'ן לאמנות
מידע: http://whc.unesco.org/en/list/958
מוזיאון הספרים המיניאטוריים
המוזיאון הקטן, היחיד מסוגו בעולם, נמצא בעיר העתיקה ויש בו יותר מ-6,500 ספרים. הוא נבנה במקור כדי לעודד קריאה בקרב ילדים. שלושת הספרים הקטנים ביותר במקום הם בגודל של 2 מ"מ על 2 מ"מ, ואפשר לקרוא בהם רק באמצעות זכוכית מגדלת. בין המוצגים במקום: עותק של קוראן מהמאה ה-17, "הנסיך הקטן" וכן ספרים על ויליאם שייקספיר, הביטלס ואלביס פרסלי. חדי עין יוכלו להבחין בדגל ישראל במקום, ליד תמונתו של הנשיא המנוח אלייב (כן, שוב הוא. מן פולחן אישיות שכזה). הכניסה בחינם.
מה: מוזיאון הספרים המיניאטוריים
איפה: העיר העתיקה בבאקו
מידע: http://www.atlasobscura.com/places/museum-miniature-books
מגדל הבתולה
מגדל הבתולה (או מגדל העלמה או מגדל העיניים) נחשב לאחד מסמליה הגדולים ביותר של העיר באקו והוא ממוקם בעיר העתיקה. המגדל הוקם בשני שלבים (במאה ה-5 או ה-6 ובמאה ה-12) כחלק ממערך הביצורים של העיר, ממש לחוף הים הכספי, והוא מתנשא לגובה של 29.5 מטר. מקור השם של המגדל הוא בסיפור על נערות שנהגו לעלות לראש המגדל ולקפוץ ממנו. לא ברור עד כמה סיפור זה אמיתי, אבל היי - למה להרוס סיפור טוב ואפלולי שמספק הזדמנויות צילום טובות. כיום משמש המקום כמוזיאון והוא אף מופיע על גבי המטבע האזרי, המאנאט.
מה: מגדל הבתולה
איפה: העיר העתיקה בבאקו
מידע: http://www.visions.az/en/news/83/9a564bc4/
ארמון שירוואנשה
חובבי ההיסטוריה, ולא רק הם, ימצאו עניין רב בארמון, שנחשב למוקד האמונה הסופית. בנייתו החלה במאה ה-12 והסתיימה במאה ה-15, וארגון אונסק"ו מגדירו כ"אחת הפנינים האדריכליות של אזרבייג'ן". כיום משמש המקום כמוזיאון לשימור מורשת שושלת שירוונשאה ששלטה באזוא (שמוכר כיום כאזרבייג'ן) בין המאה ה-9 למאה ה-16. בין האטרקציות העיקריות של המקום: חצר מטופחת ובמרכזה ביתן אבן מתומן עם כיפה ("דיוואן האנה"), חדרי שינה ואירוח מאבן, כלי נגינה עתיקים, שטיחים אזריים מקיר לקיר, מסגד, מאוזוליאום שבו קבורים כמה מבני השושלת העתיקה - ואפילו חמאם רב-חדרים. כשחיפשתי את המקום המדויק שבו הוצב כיסאו של המלך, אמרו לי שהוא נהג לשבת על שטיח ולארח אנשים. כמו שאומרים - ירד אל העם.
מה: ארמון שירוואנשה
איפה: העיר העתיקה
מידע: http://www.shirvanshah.az/?lang=3
אטרקציות נוספות בבאקו בקצרה
הדגל השלישי בגובהו בעולם (162 מטרים) בכיכר הדגל הלאומי; הטיילת הגדולה שנמתחת על פני שישה קילומטרים ולאורכה בתי קפה, דוכני דונר קבב וגלידות, מיני לונה פארק (יש ספינת פיראטים!), פארק משחקים ועץ מפתחות; ושוק Taza Bazar, שבו אפשר לקנות במחירים מצחיקים בערך הכול - מפיצוחים ותבלינים (אל תפספסו את הזעפרן המקומי) ועד לפירות, ירקות, דגים, מזכרות ואפילו מנוע של מכסחת דשא. כן, כן. אפילו את זה. המוכרים בשוק, כדאי לדעת, אינם דוברים אנגלית, אבל עובדה זו לא ממש מפריעה לחוויית הקנייה הזולה, ומלבד זאת - אין משהו שתנועות ידיים והבעות פנים (השפה האוניברסלית בשוק) לא יכולות להשיג.
מחוץ לבאקו
שמורת גובוסטן
במרחק של כ-45 דקות נסיעה מבאקו נמצא פארק לאומי שנודע בפטרוגליפים (ציורים חרותים בסלע) מרהיבים ביופיים מתקופת האבן ואילך ובהרי געש של בוץ. מסלול ההליכה בשמורה המדברית, שנחשבת לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2007, עובר דרך הרים וסלעים עצומים, מערות קטנות ונקיקים, "אבנים מוזיקליות" וכמובן ציורי האבן המפורסמים, בין היתר של בני אדם, בעלי חיים, סירות, ציידים וריקודים פולחניים. בכניסה לשמורה יש מוזיאון אינטראקטיבי (מחיר כניסה: ארבעה שקלים) ובו 12 חדרי תערוכה שמציגים את ההיסטוריה של אזור גובוסטן והפטרוגליפים.
מה: שמורת גובוסטן
איפה: גובוסטן (Gobustan)
מידע: http://www.gobustan-rockart.az/en
http://whc.unesco.org/en/list/1076
עבור הישראלי הממוצע, סקי בחו"ל נחשב לא פעם לספורט של עשירים, אבל באזרבייג'ן אפשר ליהנות מסקי טוב בחורף במחירים שפויים ביותר. סקי בזול? זה אפשרי? התשובה: כן - באזרבייג'ן.
בעיר גבאלה, מרחק כארבע שעות נסיעה מהבירה באקו, ממוקם אתר הסקי "טופנדאג", או בשמו המלא Tufandaq Winter-Summer Tourism Complex, שמספק לפני הכול נוף עוצר נשימה שלא היה מבייש את אתרי הסקי בשווייץ, צרפת, גרמניה ואוסטריה. באתר מסלולי גלישה רבים ברמות קושי שונות, רכבל שפועל בכל ימות השנה, בית ספר לסקי (שיעור בן 50 דקות עולה 80 שקלים לאדם, והמחיר לאדם יורד ככל שמספר המשתתפים גבוה יותר), חנויות להשכרת ציוד סקי, מתקני משחקים לילדים ובית קפה. אתר הסקי מתאים לזוגות צעירים שמחפשים רומנטיקה בלבן, למשפחות עם ילדים שמחפשות חוויה מושלגת לאלבום וכמובן למכורים הגדולים לגלישה בהרים הצחורים.
בסמוך לאתר הסקי "טופנדאג" נמצאים כמה בתי מלון מפוארים בדרגות 4 ו-5 כוכבים במחירים של צימר בינוני בישראל. למשל, QafqazTufandag Mountain Resort Hotel. מדובר במלון חמישה כוכבים שכולל בין היתר חמש מסעדות, בית קפה, אתר ספא, חנות למכירה והשכרת ציוד סקי, חדר כושר ומשחקייה לילדים, חניה חופשית ו-WI-Fi בחינם. כמה זה עולה לנו? כ-118 דולר ללילה לזוג בחדר, כ-175 דולר ללילה למשפחה עם שלושה ילדים (לא, זאת לא טעות. חופשת סקי עם ילדים מעולם לא הייתה זולה יותר).
טיפ קטן: בעיר גבאלה נמצא פארק השעשועים "גבאלנד" (Gabaland), שנודע בכינוי "הדיסנילנד של אזרבייג'ן". מומלץ לילדים.
מה: אתר הסקי טופנדאג
איפה: גבאלה
מידע: http://tufandag.az/en/
אטרקציות נוספות מחוץ לבאקו
מקדש האש (Ateshgah Fire Temple), הר האש (Yanar Dagh), מסגד יום השישי בעיר שמאחה, כפר המשי וכפר ויטראז'ים.
מידע חיוני לתייר הישראלי באזרבייג'ן
טיסות: חברת התעופה "אזרבייג'ן איירליינס" מפעילה שתי טיסות שבועיות ישירות בקו תל אביב-באקו, וחברת "מונה טורס", נציגת "אזרבייג'ן איירליינס" בישראל, מארגנת חבילות תיור במדינה. זמן טיסה: שלוש שעות וחצי.
ויזה: את אשרת הכניסה לאזרבייג'ן משלמים לאחר הנחיתה ולפני ביקורת הגבולות. הסכום: 20 דולר. בקרוב תתאפשר הוצאת ויזה דרך האינטרנט עוד לפני הטיסה.
מטבע: 1 מאנאט אזרי = 1.8 שקלים.
מצב ביטחוני: האווירה ברחובות באקו נעימה ביותר, והמקומיים טוענים שרמת הפשיעה במדינה בכלל נמוכה מאוד. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בנוכחות הגדולה של שוטרים ברחובות, וייתכן שבמדינה סגורה כמו אזרבייג'ן, אם נודה על האמת, לא בטוח שמספרים לנו את כל האמת. לדברי השגריר הישראלי בבאקו, דן סתיו, תיירים שמבקרים בבאקו ובאזורים תיירותיים אחרים באזרבייג'ן לא מרגישים בכלל את הסכסוך האלים שמתנהל בנגורנו קרבאך, אותו חבל ארץ במערב המדינה שכבשה ארמניה ב-1994. אזרבייג'ן מעולם לא ויתרה עליו, ולכן הוא הפך לזירת קרבות מתמשכת בין שתי המדינות.
שופינג: אזרבייג'ן היא גן עדן לחובבי השופינג בגלל המחירים הנמוכים בה ביחס לישראל. ברחבי הבירה באקו יש אינספור חנויות, ומי שמעוניין לרכז את כל הקניות שלו במקום אחד יוכל לעשות זאת בכמה מהקניונים הגדולים בעיר, בהם Park Bulvar, Port Baku Mall ו-28 MALL, שמציעים את כל מותגי האופנה המוכרים מהעולם (זארה, MANGO, H&M ועוד), בתי קפה, רשתות מזון מהיר אזריות ובינלאומיות (KFC ומקדונלד'ס למשל), חנויות ספרים, מזכרות וצעצועים, מתקני משחקים לילדים ובתי קולנוע.
לינה: אזרבייג'ן, וזה מוטיב שחוזר על עצמו כי זה פשוט המצב, היא יעד זול לחופשה איכותית, בין שמדובר באוכל, בין שמדובר בקניות ובין שמדובר בתחבורה. אבל מי שחושב לעצמו "אוקיי, אבל בטח המלונות שם יקרים" - טועה בגדול. בתי המלון במדינה בדרגה 4 ו-5 כוכבים הם גדולים, מפוארים, מנקרי עיניים - וזולים. ברוב המלונות בבאקו יש מרכזי ספא עם טיפולים מפנקים וזולים, בריכות שחייה מקורות, מכוני כושר מאובזרים, מסעדות, ברים, אולמות כנסים ועוד. אחד מהם, למשל, הוא מלון Boulevard Hotel Baku Autograph Collection על 818 חדריו (המלון הגדול באזור), שבו תוכלו למצוא חדר זוגי במחיר של כ-100 דולר וקצת ללילה ואפילו נוף מדהים לים הכספי ולטיילת רחבת הידיים.
דת: אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית-שיעית חילונית. התושבים שותים אלכוהול ואוכלים חזיר. המדריך המקומי דימה התייחס לסוגיה ואמר ש"הדת אינה בנפש של האזרים. היא עושה להם סדר, אבל הם לא אדוקים". בניגוד למדינות מוסלמיות אחרות בעולם, האזרים טוענים שאצלם אין מתיחות בין שיעים לבין סונים. לראיה - בני שני הזרמים באיסלאם לומדים באותם בתי ספר ואף מתפללים יחד באותם מסגדים.
אוכל: ארוחה אזרית טיפוסית במסעדה מורכבת ממנות פתיחה (או מאזטים) כמו ירקות טריים חתוכים, חצילים, גבינות מלוחות, שלל חמוצים, דובדבנים כבושים, תבלינים ירוקים, לחם אזרי חם מהטאבון ומרק חם. במנות העיקריות ניתן למצוא צלעות כבש, קבב כבש ועלי גפן ממולאים כבש (במילים אחרות: עדיף לא להיות כבש באזרבייג'ן), וגם פילה בקר, ירקות צלויים, אורז, תפוחי אדמה ועוף. לקינוח, האזרים אוהבים להגיש תה חם ולצדו קוביות סוכר, בקלאווה, מאפים ממולאים באגוזים, עוגת סולת ועוד. ארוחות טובות תמצאו גם ברחובות במחירים די זולים. עד כמה זולים? מנה של דונר קבב (שווארמה בשבילכם), למשל, תעלה לכם בסביבות 5-4 שקלים.
אקלים: מזג האוויר באזרבייג'ן נוח למדי בין אפריל לנובמבר, אבל גם בחורף הקר בהחלט אפשר לטייל במדינה אם מצטיידים בלבוש חם. בקיץ נעות הטמפרטורות בבאקו בין 29 ל-32 מעלות, ואילו בחורף הן יורדות לסביבות 5 עד 10 מעלות. אם יש רוחות חזקות (לא סתם מכונה הבירה האזרית "עיר הרוחות"), ההרגשה לפעמים היא כמו באפס מעלות.
תחבורה ציבורית: התחבורה הציבורית בבאקו כוללת אוטובוסים, מטרו (רכבת תחתית) וכן מוניות, בהן אלה הקרויות "לונדון טקסי" (וגם נראות כמו המוניות השחורות בבירה הבריטית) שמפעילות מונה. בכל מקרה, כשלוקחים מונית באזרבייג'ן רצוי לקבוע מראש מחיר עם הנהג כדי למנוע אי נעימויות.
הכותב היה אורח מונה טורס, אזרביג'ין איירליינס ורשת מלונות מריוט
לפנייה לכתב/ת 
