חמישה סודות מדרכי המשי
הרשת המסועפת של הדרכים חזתה כנראה בכמה מן הדרמות הגדולות ביותר של האנושות. במידת מה, היא גם הייתה אחראית להן. ככזו, מרחביה צופנים כמה סודות מאוד מעניינים על עברם של בני האדם
בשיתוף החברה הגיאוגרפית
מרכז אסיה היא אזור נרחב ומסתורי לעיני רבים, אשר נדמה כיום כנשכח מלב ומרוחק מעין. אך למעשה הייתה זו מרכז אסיה ששימשה בימה לכמה מן הדרמות הגדולות שידעה ההיסטוריה האנושית. דרכי המשי הן רשת הדרכים המסועפת אשר חיברה מזרח ומערב. היא היוותה תפאורה לכובשים ואנשי דת, אמנים וסוחרים ואלה הפכו אותה לכור ההיתוך התרבותי החשוב בעולם. שווקים נידחים, רכסי הרים מושלגים, נתיבי שיירות נעלמים וערים מסתוריות הקבורות בחולות, כל אלו היו עדים לתרבויות ודתות קדומות אשר קמו, התמזגו זו בזו או נעלמו חזרה אל דממת המדבר. מסע במרחבים פותחי הלב של מרכז אסיה כמוהם כמסע אל הגאולוגיה של האנושות ואל השכבות התרבויות העדינות המרכיבות אותה. אלה צופנות סודות עמוקים מן העבר התרבותי, הדתי והטכנולוגי של בני האדם.
נוודים על סוסים
יותר מכל מגדיר את מרכז אסיה המגע והמאבק בין שתי צורות חיים מקבילות - יושבי הקבע החקלאים והנוודים. נוודות הרועים, כגון זאת המתקיימת במונגוליה, מערב סין, קירגיזסטאן והיסטורית גם כאן אצלנו בנגב, התפתחה מתוך החברות עובדות האדמה, התבססה על גידול בעלי חיים והתאפשרה רק לאחר ביות הסוס אי שם סביב אמצע האלף הרביעי לפנה"ס, בשולי ערבות מרכז אסיה. היו אלה נוודי הערבה אשר פיתחו את אומנות הרכיבה על הסוס וחימושם בקשתות עוצמתיות הפך אותם לכוח צבאי כמעט בלתי מנוצח עד לעליית הנשק החם בתקופה המודרנית.
אז אמנם חלפו דורות רבים מאז שטפו המונגולים ודומיהם את המזרח התיכון ומזרח אירופה, אך האהבה לסוס עוד נותרה בוערת כתמיד בקרב יורשיהם. נסיעה למרעות הקיץ של הרי קירגיזסטן למשל, אינה שלמה בלי הדגמה של אוּלאק טרטיש, אביו הקדמון של משחק הפולו, אשר מסורתית נערך כתחרות בין שתי קבוצות הנאבקות על גופת עז, ובדרך מקנה מיומנויות קרב למשתתפים בה. לקינוח ולהפגת העייפות אולי גם תוגש מלוא הקערה קֵמיז, חלב סוסה מותסס, המשקה הלאומי הקירגיזי, הנחשב למחזק גוף ונפש.
פריטים ארוגים
כיום נראה אמנם כי חשיבותם של הנוודים בהיסטוריה העולמית נעלמה ללא שוב ומלבד כיסים מעטים במזרח התיכון, מרכז אסיה ומונגוליה הם נחלו תבוסה סופית מידי המדינה המודרנית, אך לפחות פריט אחד הנראה כה טריוויאלי בעיננו הוא עדות למקומם התרבותי של הנוודים בדברי ימי האנושות. אבות אבותינו, כמו אלו של היוונים, המצרים הסינים והפרסים לא לבשו מכנסיים. אם תבחנו בעיון את האומנות העתיקה של עמים אלו, וודאי תבחינו כי כולם לובשים אריגים נוחים הנכרכים סביב הגוף. היו אלה הנוודים, אשר הצורך שלהם בלבוש מתאים לרכיבה ולוחמה מגב הסוס הביא לפיתוח לבוש הצמוד לגוף, מנהג שאומץ בהמשך על ידי עובדי האדמה. ייתכן כי הכורח שלנו ללבוש את האריגים הצרים הללו בימות החמסין הם הנקמה המתוקה של הנוודים ביושבי הקבע החקלאים. המכנסיים העתיקים בעולם אגב, נתגלו בנאת המדבר המרשימה של טורפאן, כיום במערב סין, וגילם מוערך בשלושת אלפים שנה.
פריט נוסף שאנו חבים את קיומו לנוודים וכושר ההמצאה שלהם הוא השטיח, המעטר כיום את בתי כה רבים מאתנו. כתוצאה מכורך הנדידה העונתית בין כרי המרעה, נזקקו הנוודים לריהוט קל לנשיאה. השטיחים שנארגו לרוב מצמר, שימשו לחיפוי רצפת וקירות האוהל וסייעו לבידודו מן הקור והרוחות העזות שבחוץ. רבים מן השטיחים הללו כוללים מוטיבים אומנותיים עשירים במיוחד העוברים מאם לבת ומדור לדור.
גרסא אחרת של החיפויים הללו הם השירדקים הידועים של קירגיזסטאן, אלו הן יריעות צמר דחוס (לֶבֶד) המעוטרות בדוגמאות מרהיבות בשלל צבעים. השירדקים משמשים כאמור כאמצעי בידוד משובח, ובזכות יופיים הרב הם נחשבים לאוצר תרבותי של האומה הקירגיזית.
פירות משובחים
האקלים הצחיח, החורפים הקפואים ומי הפשרת השלגים יוצרים תמהיל אקולוגי ייחודי המניב את הפירות הטובים בעולם. לא בכדי מרכז אסיה היא מקום המוצא המשוער של פירות רבים ואהובים כגון אגוז המלך, הרימון, התפוח והאגס. אם אתם חובבי פירות קיץ כגון משמשים, אפרסקים, דובדבנים ומלונים, מרכז אסיה היא המקום בשבילכם. מלוני מרכז אסיה למשל, ידועים מזאת מאות שנים כמתוקים והריחניים בעולם. נוסעים ידועי שם כמרקו פולו ואבן בטוטה אשר תיעדו את דרכי המשי במהלך ימי הביניים מדווחים שניהם על האוצרות המתוקים הללו, אשר תכולת הסוכר הגבוהה שבהם מאפשרת את יבושם בשמש הקופחת ושליחתם באורחות המסחר לשווקים רחוקים בסין, הודו והמזרח התיכון. כיום ישנם למעלה מ-160 זנים של מלונים ברחבי מרכז אסיה וניתן ליהנות מטעמם בשווקים השוקקים כגון אלה שבקשגר וטורפאן שבחבל שינג'יאנג הסיני, כמו גם בערי קירגיזסטאן, אוזבקיסטאן ושאר ארצות האזור.
תורכים מהגרים
מיקומן הייחודי של מרכז אסיה ודרכי המשי בציר התרבויות הגדולות של אסיה משמעו כי האזור היה עד לנדידות עמים נרחבות אשר עצבו את ההיסטוריה האנושית, ואלה הטילו את חותמן על הפרופיל האתני הלשוני והתרבותי של אסיה כולה. לא רבים נותנים דעתם למשל, לכך שתורכיה המודרנית הינה חוטר צעיר יחסית למערכת שורשים עתיקה, עמוקה ונרחבת של העמים התורכיים שמקורם בערבות מרכז אסיה. עמי ערבה לוחמניים אלו יצאו לפני אלף שנים למסעות נדידה וכיבושים, במהלכם הקימו אימפריות וממלכות עצמאיות וסופם שמצאו את עצמם לחופי הים התיכון בה ביססו את האימפריה העות'מנית המוכרת לכולנו. רבים מעמי מרכז אסיה המודרנית כגון הקירגיזים, האוזבקים והאויגורים הם למעשה תורכים שלשונם משתייכת לאותה משפחה לשונית כמו התורכית המוכרת לנו.
יהודים נודדים
גם מקום היהודים אגב, לא נפקד מדרכי המשי, וכסוחרים מושבעים הם הותירו זכר בל ימחה בתולדות בוכרה, סמרקנד וערי אפגניסטאן ואף זכו לייסד קהילות במספר מערי סין, שרידי האחרונה שבהן עוד מתקיימים בעיר קאיפנג שבמזרח המדינה. בימי הביניים המוקדמים, אף פעלה רשת מסחר יהודית ומסתורית הידועה במקורות כ"רהדאנא" (פרסית: יודעי הדרך") ואלה חיברו את שווקי אירופה עם אלה של המזרח התיכון, הודו וסין . פריט נפלא המעיד על הנוכחות היהודית עתיקת היומין לאורך דרכי המשי הוא קלף מן המאה התשיעית, ובו פסוקי סליחות אשר נמצאו גנוזים יחד עם כתבים בודהיסטים סינים, טיבטיים, איראניים ואחרים ב"מערת הספרייה" הידועה של דונהואנג, שבגנסו, סין. מערות דונהואנג, מן האתרים המרהיבים והחשובים ביותר לאורך דרכי המשי, נחקרו על ידי החוקר הבריטי ממוצא יהודי, אורל שטיין, אשר תרומתו האדירה למחקר עתיקות מרכז אסיה היא נדבך נוסף לנוכחות היהודית באזור.
נועם בקנר הינו מדריך בחברה הגיאוגרפית
רוצים גם אתם לטייל בדרך המשי ?
בשיתוף החברה הגיאוגרפית
לפנייה לכתב/ת 
