בשבילי האהבה - לטייל בעקבות המתנדבים

בשיתוף רשות הטבע והגנים

השניים עברו תהליך הכשרה קצר שבו למדו כי פעולת ההתנדבות כרוכה באיוש עמדת תצפית מרוחקת ממצוק שבו קינן זוג נשרים, במשמרות של ארבע שעות. הקן מצוי במקום שאליו מגיעים מטיילים רבים, ועלה חשש כי הפרעות אנושיות, כגון רעש, עלולות להבריח את הנשרים - והקינון ייכשל. אך מעבר לפרטים היבשים, תחושת השליחות של השניים גברה כאשר הבינו כי מדובר בקינון הטבעי הראשון של נשרים באזור זה, מאז שנת 1952.

אלון ונסטיה (צילום עצמי (מהאלבום המשפחתי))

"הישיבה במשך שעות מול הנוף, עשתה טוב לזוגיות שלנו", מספר אלון. "היינו בטבע, צפינו במשקפות על הנשרים ודיברנו המון. במשמרת כזו, שבה אתה יושב בנקודה אחת במשך שעות, עולים נושאים שלעולם לא היו עולים בישיבה מול הטלוויזיה או בבילוי בבריכה למשל".

רוצים לקרוא עוד כתבות בנושא ומסלולים ברחבי הארץ? קראו את המוסף החגיגי "מסלול" שצורף היום בעיתון סוף השבוע של ידיעות אחרונות ובו סדרת כתבות מרתקות.

עם תום הקינון, החליטו השניים להמשיך בפעילות לטובת הטבע, ונרשמו לפרויקט "שמרצבות" - מעין שמרטפות על צבי הים שזה עתה בקעו ועושים את דרכם אל הים הגדול. "ידענו שאנחנו מגיעים לחוף בזמן השקיעה ונשארים עד הבוקר, אבל הופתענו מהעבודה האינטנסיבית שציפתה לנו: גילוי אתרי בקיעת צבי ים, איסופם, תיעודם וסיוע להובילם אל הים הפתוח. בלילה הראשון התרוצצנו ללא הפסק. היו יותר מ־200 בקיעות. זה לא היה קל, אבל זו הייתה בהחלט חוויה שמשנה לך את החיים. אתה רואה את הפלא הזה של המוני צבי ים קטנים שבוקעים לאוויר העולם, ולפתע אתה מקבל פרופורציות על החיים".

נשר בחי בר הכרמל(צילום: סלמאן אבו רוכון)

כל המשפחה בשמורת פורה

לפני כשנה, חזר עידו שנרך בן השמונה מבית הספר, ובשורה בפיו: "אני רוצה להתנדב בטבע", הכריז באוזני הוריו, איילה ושפיר ממושב יד נתן.

"אנחנו משפחה מטיילת, ואף הולכים על שביל ישראל, אך עידו הוא זה שהוביל את הרעיון להתנדב, לאחר מפגש שנערך בבית הספר עם מדריכים מרשות הטבע והגנים, במסגרת תוכנית חינוכית־קהילתית במרחב שקמה", מספרת איילה.

הייתה זו עונת החורף, ובני המשפחה, ובהם האחים עומר (11) ונועם (6), החליטו להתנדב בעמדות ההסברה שבשמורת הטבע פורה שבנגב המערבי, אתר שמתמלא בימי החורף לא רק בכלניות, אלא גם בהמוני מטיילים.

שמורת פורה(צילום: הרצל יוסף)

יחד עם משפחות נוספות הם עברו הכשרה שבה למדו על הפרחים, איך לטייל נכון, מה חשוב לספר למטיילים ואיך לפנות אליהם. לאחר מכן החלו להגיע בני המשפחה בשבתות לשמורה, לעסוק בפעילות הסברה ולספר למבקרים על חשיבות שמירת הטבע בכלל וצמחים מוגנים בפרט. "הילדים לקחו את העניין ברצינות רבה. היה מדהים לצפות בהם פונים למטיילים שירדו מהשביל ורמסו בטעות כלניות, או לכאלו שהותירו אשפה בשטח. אנשים קיבלו בהבנה את העניין, שיתפו פעולה ולעיתים גם התנצלו על מעשיהם. מדהים לראות את הנחישות והרצון של הילדים להגיע לכל אדם שפוגע בטבע, ולבקש ממנו באופן נעים ומכבד לחדול מכך. כהורים, הנחישות הזו הקסימו אותנו. ובכלל, אני חושבת שכל משפחה צריכה להתנסות בכך. זה תורם למשפחה לא פחות מאשר שזה תורם לטבע".

"החוליה השחורה": אימת הציידים

"החוליה השחורה" הוא השם המאיים שהעניקה לעצמה קבוצת חברים מגובשת, שמזה מספר שנים יוצאת לפעילות התנדבותית גדושת אדרנלין בשטחים הפחות מוכרים והפחות מטוילים של גן לאומי צור נתן שבשרון.

החברים הם סיירים־מתנדבים המתריעים בזמן אמת על שריפות ומצבורי פסולת, עוסקים בהסברה למטיילים בשטח וגם פועלים למניעת ציד בלתי חוקי, המתרחש מעת לעת בחלקים המזרחיים של הגן הלאומי.

"זהו אחד מאזורי הפרא האחרונים שנותרו באזור המרכז, ובו נופים ייחודיים ומגוון בעלי חיים, בהם חזירי בר, שועלים, צבאים ועוד", מספר אפי יפתח (38) מצור נתן. "כולנו אנשי ביטחון פעילים, וככאלו אנו מסייעים לפקחים רבות בנושא מניעת ציד בלתי חוקי. בשנה שעברה, למשל, הייתה לנו תפיסה משמעותית של ציידי דורבנים שהניחו מלכודות בשטח. חיכינו להם ימים ארוכים, ותפסנו אותם בזמן אמת. כל אחד מאיתנו ידע היטב את תפקידו בכוח, והמבצע היה מוצלח. כבר צברנו חוויות רבות יחד. למעשה, אנחנו מכירים זה את זה כל כך טוב, עד שאני מזהה את חבריי רק לפי צורת ההליכה בשטח בלילה חשוך", הוא צוחק.

"יש לי ילד בן שלוש. כאשר הוא יהיה מבוגר יותר, אני רוצה שיוכל ליהנות מהטבע שיש לנו באזור. זהו עולם הולך ונעלם, ואני רואה את עצמי כאחד משומרי הסף של הטבע".

טובים השניים בבית שערים

בשנת 1997 נולד בגן לאומי בית שערים המיזם "מתנדבי גן־קהילה", המורכב ברובו מגמלאים המתגוררים בקריית טבעון ויישובי הסביבה הסמוכים לגן הלאומי. החזון של המיזם הוא לחזק את הקשר בין תושבי הסביבה לגן הלאומי. מתנדבים מהקהילה הסמוכה עברו הכשרה מתאימה והחלו לקחת חלק בפעילות שעיקרה הדרכת מבקרים מזדמנים באתר. השמועה עשתה לה כנפיים, וכיום מתנדבים כ־200 איש ב־11 אתרים נוספים באזור הצפון.

שניים מהמתנדבים הללו הם צביה (74) וארנון (75) כפיר, גמלאים מטבעון, המתנדבים יחדיו מזה כשמונה שנים בגן לאומי בית שערים. היתרון עבור המטיילים הוא העובדה שהם זוכים להדרכה מעשירה במסלול. "לפעמים יוצא לי להדריך אדם אחד, ולעיתים - קבוצה של 30", מספרת צביה. "כמי שעסקה במשך שנים רבות כמורה ומרצה בתחום היהדות בכלל ואגדות חז"ל בפרט, אפשר לומר שלשמחתי 'נפלתי' על אתר 'חז"לי', שגם קרוב לבית", היא אומרת בחיוך.

לדבריה, אל ההדרכה בגן הלאומי הגיעה בשל שאיפתה "לעשות סדר לאנשים" בכל נושא ההיסטוריה של עם ישראל. "גיליתי שזהו תחום שרבים אינם מכירים היטב".

בית שערים(צילום: רשות הטבע והגנים)

בני הזוג מדריכים לעיתים באותם זמנים קבוצות נפרדות, ועם השנים פיתחו הווי זוגי של שיחות על מקרים מעניינים שחוו במהלך ההדרכות.

צביה וארנון כפיר(צילום: אלעד גרשגורן)

הגעה: כ־300 מטרים מדרום לכניסה לאוניברסיטת חיפה, על כביש חיפה־עוספיא (672). הפנייה מול חורשת הארבעים.

לטייל בעקבות המתנדבים - שמורת טבע פורה

כל הטוב הזה ממתין לכם צפונית לבאר־שבע, בשמורת פּוּרה הקטנה יחסית, שנראית במיטבה בעונה זו. זהו מסלול מעגלי קצר וקל שאורכו כשני ק"מ: מחנים בחניון המוסדר, ומשם צועדים בשביל הליכה משולט לצד מרבדי הפריחה. בהמשך מגיעים לנקודת תצפית על מאגר פורה. מאגר זה "לוכד" את מי נחל פורה, אחד מיובליו של נחל שקמה, ובשנים גשומות יוצר כאן פינת חמד יפהפייה בחורף. כעת אפשר לחזור לחניון או להמשיך לאורך שביל שקמה, עד לשרידי גשר הרכבת הטורקית - יופי של מקום לבצע סלפי משפחתי מדליק.

הגעה: השמורה נמצאת לצד כביש 40, כ־15 ק"מ מדרום לצומת פלוגות, ושילוט הכוונה מוביל אליה. אפשר להגיע לשמורה רק מכיוון צפון. פרטים נוספים על המסלול ניתן למצוא במנהלת שקמה .

איתור צמחים בסכנת הכחדה

הכירו את "אתר הצמחים בסכנת הכחדה", המרכז מידע על מינים בסכנת הכחדה, ובכך מאפשר לקבל תמונה עדכנית על מצב השימור של מינים אלו בטבע, ולגבש תוכנית פעולה לשימורם. מאחר שבלתי ניתן לסקור את כל המינים באופן מרוכז, רשות הטבע והגנים קוראת לציבור להתגייס למשימה החשובה, לחפש אוכלוסיות של הצמחים הנדירים, במיוחד אלו הקלים לזיהוי - ולדווח עליהם. מדי חודש מפורסמת בדף הבית של האתר רשימה של מספר מינים הפורחים באותו זמן, ומומלץ לצאת לחפשם.

רוצים לצאת לשטח כבר בימים הקרובים? חפשו את אירוס הסרגל ואת אירוס הלבנון - צמחים נדירים הפורחים בחורף (דצמבר־פברואר). מידע נוסף באתר .

בית שערים ומערת המאוזוליאום

בימי קדם, נודעה בית שערים כמרכז יהודי חשוב בזכות רבי יהודה הנשיא, ראש הסנהדרין, ומי שנחשב לדמות החשובה בעולם היהודי בסוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית לספירה.

ואם עדיין לא ביקרתם כאן, במקום שמטיילים כה רבים חולפים על פניו בדרך לטיול בצפון הרחוק - זה הזמן לכפר על כך. וגם אם ביקרתם בעבר, כדאי לדעת שהאתר משתנה ונחשף כל העת.

כדאי לדעת כי המערות המרשימות של העיירה הקדומה בית שערים הן מהתגליות הארכיאולוגיות המרתקות בישראל, וחפירות חדשות שנערכות כאן נועדו לחשוף גם את אזור המגורים של העיר בית שערים, שהייתה עירו של רבי יהודה הנשיא. לפני מספר שנים נפתחו לקהל "מערות המנורה", ובהן תמצאו תבליטים ייחודיים של סמלים יהודיים ובראשם - המנורה. לאחרונה הוכרז הגן הלאומי כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו של האו"ם.

מוקדי העניין המרכזיים כאן הן כאמור מערות קבורה יהודיות מהתקופה הרומית, אך מומלץ מאוד לטפס אל הגבעה הסמוכה, ולקבל תצפית נוף מהממת לצד פסלו של אלכסנדר זייד, הניצב כאן עם סוסו. עוד במקום: גן נוי מטופח ומוזיאון שמציג ממצאים מהחפירות באתר.

כך או אחרת, אל תוותרו על "מערת המאוזוליאום" המפוארת, מערת ארון הקודש שבה עיטורים מרתקים, "מערת הגיהינום", שאותה גילה לראשונה השומר אלכסנדר זייד ב־1936, "מערת הפרש", מהגדולות שבמערות בית שערים, ולצפות במיצג החדש "גלגולה של מנורה". ניתן לסייר כאן רק בהנחיית מתנדב בתיאום מראש והרשמה, ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה. במקום מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות.

הגעה: דרך אחת מסתעפת דרומה מחלקה המזרחי של קריית טבעון (כביש מס' 75), דרך נוספת מסתעפת מערבה, מול כביש הגישה למושב שדה יעקב (כביש מס' 722).

לטייל בעקבות המתנדבים - גן לאומי בית שערים

לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2015, כשלושה אחוזים מהמתנדבים בישראל (מעל גיל 20), התנדבו בתחום הגנה על טבע ובעלי חיים, כאשר מרביתם צעירים (20־35).

מדוע אנשים מתנדבים למען הסביבה? "במחקרים נמצא כי תחושת חיבור רגשי לסביבה היא בין הסיבות העיקריות להתנדבות סביבתית", מסבירה רונית בר מג'וינט ישראל. "תועלות ותגמולים להתנדבות למען הסביבה שנמצאו במחקרים אלו, כוללים בין השאר את מה שמכונה 'אלטרואיזם סביבתי' - התנהגות שמטרתה לסייע לסביבה הטבעית, שמונעת על ידי ערכים פנימיים ללא ציפייה לקבלת תמורה כלשהי, ושמעניקה תחושת סיפוק והישג מהתוצאות הסביבתיות של הפעילות. כך למשל, סילוק אשפה, ניקוי נחלים ועוד. תועלות נוספות כוללות את ההזדמנות לבלות זמן איכות בטבע, הרחבת הרשתות החברתיות והעלאת המודעות בקרב חבריהן ומכריהן לנושאים סביבתיים כתוצאה מפעילותן, וכן התפתחות אישית - העמקת הלמידה האישית ופיתוח מגוון מיומנויות כתוצאה מהפעילות".

עוד עולה מהמחקרים כי תועלת מעניינת נוספת מגיעה בדמות שיפור מצב הבריאות הכללי - שיפור הכושר הגופני והפחתת תסמיני דיכאון. "במחקר שנערך בקרב מבוגרים מתנדבים בשמירת טבע נמצא כי היציאה והחיבור אל הטבע, הפעילות הפיזית הכרוכה בכך כמו גם התחושה שהמתנדבים תורמים לעתיד טוב יותר עבור ילדיהם ונכדיהם, תרמו לשיפור במדדים אלה".

נשר בחי בר הכרמל(צילום: בן רוזנברג)

באשר להתנדבות המשפחתית, מציינת בר כי התנדבות זוהי דרך המאפשרת לבני המשפחה לבלות זמן איכות יחד, לקחת חלק בחיי הקהילה ולהשיג שינוי חברתי חיובי, תוך חיזוק משמעותי של הלכידות המשפחתית. "בכך הם מייצרים חוויות משותפות שיתווספו ל'ספר הזיכרונות המשפחתי'. המבוגרים זוכים להזדמנות לטפח, לחנך, לתת דוגמה אישית ולתקשר עם הילדים, ובו בזמן להעניק ולתרום לחברה ולקהילה".

משימות משפחתיות לדוגמה כוללות, בין השאר, איוש תחנות מידע בחגים ובעונת הפריחה, סיוע בבדיקות תקופתיות של מסלולי טיול, סיוע בעקירת מיני צומח פולשים הפוגעים בסביבה ועוד.

מחקר חדש מצא כי מתנדבים מקדמים חדשנות חברתית: הם מביאים עימם אנרגיה חדשה, רעיונות חדשים, מיומנויות חדשות, קשרים חדשים, רשתות חברתיות רחבות ומהווים את ה"אוזניים, עיניים וקול" של הארגון שבו הם מתנדבים: הם ערניים ומודעים חברתית, מזהים הזדמנויות, מציפים בעיות חברתיות שהארגון עשוי לבחור להתמודד עימן ומפיצים את הפתרונות החדשניים שהארגון בוחר לפתח.

רוצים לקרוא עוד על מסלולי טיול מומלצים? קראו את מוסף מסלול השבוע בעיתון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. בנוסף, באתר רשות הטבע והגנים ניתן למצוא שפע של רעיונות לטיולים ובילויים בגנים לאומיים ובשמורות טבע ברחבי הארץ: www.parks.org.il