אופטימיות בירושלים: פטור מהצורך בוויזה לארה"ב בשנתיים הקרובות
בלי לעמוד בתור, בלי למלא טפסים ובלי להזיע בראיון: הסכם שגובש בין ירושלים לוושינגטון יאפשר כנראה לישראלים לבקר בארה"ב ללא אשרה בתוך שנים ספורות. השרה איילת שקד בראיון לאולפן ynet: "פרצנו פריצת דרך משמעותית. התהליך ייקח בין שנה לשנתיים מהיום"
האם בקרוב יוכלו הישראלים להיכנס לארה"ב בלי למלא טפסים אינסופיים, בלי לעבור ראיון בשגרירות ובלי לשלם מאות שקלים עבור ויזה? בירושלים מביעים אופטימיות בנושא, לאחר שבאחרונה הושגה פריצת דרך במגעים שניהלו ישראל וארה"ב על הסכם למאבק בפשיעה חמורה (PCSC) שיאפשר לרשויות האכיפה האמריקניות לבקש מידע על ישראלים החשודים בביצוע פשעים חמורים. בשבועות הקרובים צפויים הצדדים לחתום על ההסכם, והדבר יסלול את הדרך לצירופה של ישראל, בתוך שלוש עד חמש שנים, לתוכנית הפטור מאשרה לארה"ב.
"פריצת דרך משמעותית"
מי שאחראים לפריצת הדרך הזו הם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והמשנה ליועץ המשפטי לענייני משפט בינלאומי, רועי שיינדורף, ביוזמה של שרת המשפטים איילת שקד. השניים ביקרו לאחרונה בוושינגטון, נפגשו עם מקביליהם במשרד המשפטים האמריקני והגיעו לסיכומים שיבטיחו מסירת מידע לאמריקנים תוך פגיעה מינימלית בפרטיות של אזרחי ישראל. בראיון לאולפן ynet הבוקר אמר השרה שקד כי התהליך ייקח עוד כשנה, שנתיים והסבירה מדוע העניין היה תקוע עד היום.
"אנחנו רצינו להגן על הפרטיות של האזרחים והאמריקנים רצו גישה למאגר טביעות האצבע בישראל, שזה מאגר של מיליון טביעות אצבע. בשנתיים האחרונות אנחנו עובדים מולם באינטנסיביות רבה עם הרבה שיתוף פעולה מצידם והגענו למספר הבנות בעניין הזה - הם יוכלו להגיש שאילתות רק על טביעות של אנשים שהואשמו או מואשמים בפשעים חמורים וזו התקדמות מאוד גדולה. פרצנו פריצת דרך משמעותית", כך השרה שקד.
אחד מהחששות של האמריקניים הוא בנוגע לארבעה אחוזים של מסורבי הוויזה, אותם צעירים ישראלים אשר עלולים להגיע לארה"ב על מנת לעסוק בעבודות לא חוקיות במדינה. לעניין הזה ענתה השרה שקד כי "ההסכם ייצא לפועל כשמסורבי הוויזה יירדו מתחת לשלושה אחוזים. היום זה יותר נושק לכיוון הארבעה אחוזים, אבל זה יירד וכשזה יקרה אז יהיה אפשר לחתום על ההסכם. הרבה מזה תלוי ברצון של הממשל האמריקני, כמה רשויות ההגירה שם יהיו קשוחות וכמה הן ייתנו אמון בישראלים".
ארה"ב חתומה על הסכם דומה עם 41 מדינות - ובהן גרמניה, בריטניה, אוסטרליה ויפן - וההסכם הוא תנאי בסיסי להצטרפות לתוכנית הפטור מוויזה. על פי ההסכם, רשויות האכיפה האמריקאיות רשאיות לפנות לכל אחת מהמדינות החתומות בשאילתה האם טביעת אצבע שנמצאה בזירת פשע חמורה קיימת גם במאגר הנתונים שלהן. המדינות האלה מחויבות לספק לאמריקנים מידע על מצבו המשפטי של בעל טביעת האצבע - אבל זאת רק אם קיים חשד שהוא היה מעורב בפשעים חמורים.
בישראל הושמעו הסתייגויות בנוגע לחתימה על ההסכם מחשש לפגיעה בפרטיות של אזרחים ישראלים. אולם בסופו של דבר הסכימו הצדדים על מנגנון שיצמצם את הפגיעה בפרטיותם ובזכויותיהם של חשודים ישראלים, בדומה להסכמים של האמריקנים עם המדינות האחרות. לפי הסיכום, לאמריקנים לא תהיה גישה ישירה למאגרי המידע בישראל, והם יסתפקו כאמור בהפניית שאילתות לגבי טביעות אצבע ספציפיות שנמצאו בזירת פשע. עד כה היעדרה של מערכת טכנולוגית שמאפשרת למשטרה לתת תשובות על מצבם המשפטי של ישראלים המעורבים בביצוע פשעים חמורים היוותה את אחד המכשולים המרכזיים בפני הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מאשרה לארה"ב.
ואולם זהו אינו המכשול היחיד שמונע את הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מוויזה: האמריקנים גם דורשים ששיעור מסורבי האשרה לארה"ב לא יעלה על 3 אחוזים בשנה. אבל בשנת 2016 עמד שיעור הישראלים שביקשו אך לא קיבלו אשרה לארה"ב על 4.1 אחוזים - הרבה מעבר לתנאי האמריקני. האמריקנים יפרסמו את שיעור הסירוב לשנת 2017 רק אי שם בשנת 2018, אך בישראל חוששים שהמגמה תימשך. יצוין כי מרבית מסורבי האשרה לארה"ב הם צעירים אחרי צבא, שבקשות הוויזה שלהם נדחות כמעט אוטומטית מאחר שהקונסולים האמריקאים חושדים שבכוונתם לעבוד ללא היתר במכירות מעגלות בקניונים בארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
