תל אביב בעיניים צרפתיות
התיירים הצרפתיים הרבים שפוקדים את הארץ הם לא דבר שחדש לנו בנוף אבל תהיתם פעם איך זה נראה מהצד השני? איך מפרסמים את ישראל ואת תל אביב בפרט לקהל שם? מהם מקומות הבילוי הבולטים ומי השף הישראלי שעושה להם את זה? קראו על תל אביב במבטא צרפתי
המגזין המפורסם "קוסמופוליטן", שנחשב למוביל בעולם בתחומו, מפרסם השבוע בגרסה הצרפתית שלו כתבה שכולה עוסקת בתל אביב. "מדריך העיר: מיטב הכתובות בתל אביב", כך נקראת הכותרת לכתבה שהתפרסמה אתמול (יום ב').
הנאה מובטחת בחופי תל אביב
ומה מספרים לקהל הצרפתי על העיר הלבנה? כמובן שמתחילים מהחופים עליהם הם כותבים: "הנאה מובטחת". "כאן החופים הם חלק מאופנה", כך הכתבת, מרטין טארטור, מתארת. "לשאול תל אביבי איזה חוף הוא מעדיף זה כמו לשאול אותו איזה ילד שלו הוא אוהב יותר", תודו שזה די משעשע.
החופים המומלצים בכתבה הם חוף הילטון שמתואר כך: "ממוקם מתחת למלון אבל ציבורי. הומואים, סטרייטים, די ג'י להעלאת מצב הרוח וספוטים שמוסיפים לנקודת הרתיחה 24 שעות". חוף העליה שנכנס לכתבה בזכות הספורט הלאומי שלנו: "נמצא ליד יפו, חוף שבו עוד ניתן לשחק מטקות ומשחקי כדור. במקומות אחרים ספורט לאומי זה נאסר בגלל הרעש". בנוסף, הכתבת מציינת לטובה כי בחוף זה ניתן למצוא משפחות של יהודים וערבים מבלים יחד.
החוף השלישי שמומלץ לצרפתים הוא דווקא חוף הרוסים שנמצא בין יפו לבת ים. "עולים רוסים שהגיעו בסוף שנות ה-80, גם אם הם השתלבו בקהילה, הם עדיין רוצים לשמור על הרוסית שלהם ועל האווירה של אודסה הקטנה בערבים, עם הבללייקה, הוודקה והנפש סלבית", כותבת טארטור.
לא רק תל אביב נמצאת בכתבה, גם שכנתה הצמודה חולון נכנסה פנימה בזכות מוזיאון העיצוב בעיר. "מעריצים את מוזיאון העיצוב בחולון", כך מתחילה הפסקה אשר מדברת על רון ארד, כוכב העיצוב הבינלאומי שאחראי על עיצוב מבנה המוזיאון. "חובת ביקור - לחובבי עיצוב. התערוכות מתחלפות כל הזמן כשהאמנים מחוייבים לאמנות וגם לאמנות הסביבה", נכתב.
לאחר מכן ממליצה הכתבת לצאת לסיור מודרך ברחבי תל אביב ולראות את מבני הבאוהאוס עם המרפסות העגולות, החלונות המוארכים שתמיד בנויים לא לכיוון הים. "1,500 בניניים הנקראים העיר הלבנה".
"עובדים רציניים וקוליים"
בשלב הזה עוברת הכתבה לסקור את אומת הסטארט-אפ הישראלית, איך לא. "תל אביב היא חממה המושכת משקיעים ויוצרים רבים", היא כותבת ואף מתבדחת על ההרגלים הישראליים: "הם עדיין לא ירדו מכפכפי האצבע והאופניים החשמליים שלהם והם כבר נמצאים בחלל העבודה המשותף".
אחרי שצחקה על הלוק הישראלי היא מפרגנת למסירות של העובדים כאן. "כדי להבין איך הם עובדים כאן בצורה כל כך רצינית אבל קולית לכו להסתכל על סניפי ה-WeWork שלהם". שם, היא מתארת, אפשר לתפוס עמדה בין ארבע קומות המבנה, לקבל לקוח, ללגום קפה, אפילו לתפוס תנומת צהריים קלה או להוציא את הכלב לסיבוב, "כי כאן יכולים להביא גם את הכלב לעבודה".
ועכשיו החלק החשוב באמת - מקומות הבילוי בעיר. אז לאן הולכים בתל אביב? טארטור ממליצה לעשות את טיילת העיר בת ה-14 קילומטרים על סגוואי או פשוט ללכת בה. "בשעה שלוש לפנות בוקר קבוצה של זקנים משחקת שש-בש על כיסאות פלסטיק, הם מתבוננים באדישות על הרצים עם נדודי השינה ובכל שבת יש גם ריקודים בטיילת", היא מתארת.
לאחר מכן ממליצה הכתבת להגיע לשכונה היפה בתל אביב, נווה צדק. היא משווה את האזור לחלקים אחרים בעיר בהם יש להרים את הראש כדי להסתכל על גורדי השחקים ואילו כאן "הבתים נמוכים והקפה אותנטי". היא מזכירה מספר מקומות ידועים בשכונה ביניהם, מרכז סוזן דלל - "הבית של להקת המחול בת-שבע בהנהלתו של אוהד נהרין".
חומוסיות, ברים ואחד אייל שני
"כאן הכל מוכר ופתוח וכך גם המטבחים", היא כותבת ומרחיבה על השקשוקה המקומית ועל ההצגה שהטבחים עושים במקום כאשר הם מערבבים עד 15 מחבתות בבת אחת. בחלק הקולינארי בעיר מוזכרות מספר מסעדות, חומוסיות, לא פחות משישה ברים ואחד אייל שני. "האיש הוא הכוכב של הטבחים. האמנות שלו היא לקחת מוצרים צנועים ביותר, כמו פול או כרובית, ולהפוך אותם לסיפור הצלחה גדול מאוד", היא מתארת ובאותה נשימה מזכירה את נושא הטבעונות בעיר.
"אהבה ביום שני" הוא הכותרת שניתנה לנושא, וכך היא כותבת: "בשנים האחרונות גברה כאן האופנה, עד כדי כך שישראל קבעה כי יום שני הוא יום לאומי ללא בשר - לכולם, אפילו עבור ראש הממשלה. פירות וירקות נמצאים עכשיו באור הזרקורים, ויש ברים המוכרים מיצים טבעיים בכל פינת רחוב אפילו בתערובות בהשראת הקבלה".
טארטור מציינת עובדה מעניינת נוספת על העיר. הידעתם כי תל אביב מחזיקה בכמה שיאים עולמיים: במספר מחזיקי הכלבים (ביחס של 1 על כל 17 תושבים), ברים (1,700) וסושי בר (130)? כך לפחות על פי הכתבה במגזין הנחשב.
לסיום, מפצירה טארטור בקוראים: "לכו לשווקים ותהיו כמו התל אביביים שמחפשים מציאות וממשיכים לחפש". כאן מזכירה הכתבת את שוק הפשפשים ביפו ואת שוק שרונה על מבניו מימי הטמפלרים.
