מה עומד מאחורי חברות הלואו-קוסט?
עם המשך ירידת מחירי כרטיסי הטיסה והוספת קווי הלואו-קוסט, מתעורר לאחרונה השיח - האם בטוח לטוס בחברת תעופה שמציעה כרטיס טיסה שמחירו זהה לכרטיס נסיעה באוטובוס? הקברניט מיקי כץ, שעבר מעל 35 אלף שעות טיסה, עונה על כל השאלות אודות חברות הלואו-קוסט
.jpg "מה יותר חשוב לכם בטיסה: מחיר או נוחות?")
חברת הלואו-קוסט הראשונה בעולם היא חברת סאות'ווסט (Southwest) האמריקנית, שהוקמה בשנת 1967. סאות'ווסט היא למעשה המודל לחיקוי של חברות הלואו-קוסט שקמו שנים רבות מאוחר יותר באירופה ובאסיה, שאותן אנחנו מכירים היטב כיום.
חלקן של חברות הלואו-קוסט (טיסות חסך בעברית) בשוק התעופה, באירופה וגם בישראל, הולך וגדל, והשאלה היא איזו השפעה יש לנוסעים בכלל, ולאלו הסובלים מפחד טיסה בפרט, על ההחלטה באיזו חברה לבחור.
איך טיסה הפכה לזולה כמו נסיעה באוטובוס?
חברות התעופה המוזלות מצוידות במטוסים החדישים ביותר, הן מנוהלות באופן יעיל מאוד ובעלויות נמוכות מאוד. הן מפעילות דגם מטוס אחד בלבד למטרת חיסכון בעלויות אימונים ותחזוקה, ואין להן סוכנויות, משרדים או נציגים בשדות התעופה.
כל ההתקשרות עם הנוסעים נעשית באמצעות האינטרנט, והטיפול בנוסעים נעשה באמצעות שכירת שירותי קרקע מחברות מקומיות בשדה התעופה.
במרבית המקרים, חברות אלו פועלות משדות תעופה משניים ליד הערים הגדולות ולא בשדות התעופה הגדולים. ברוב השדות הן משתמשות בנקודות חניה שמחייבות, במקרה הטוב, להסיע את הנוסעים באוטובוסים, או במקרים פחות נעימים לבקש מהם ללכת ברגל אל המטוס, וזאת משיקולי עלויות ואגרות.
מספר הנוסעים במטוס גדול מהרגיל, מספר הדיילים הוא מינימלי, כל הדרישות כגון מזון, שתייה, בחירת מקום, הטסת מזוודה וכו' כרוכות בדרך כלל בתשלום נוסף ורמת השירות בטיסה היא בסיסית ביותר. היתרון הברור הוא במחיר הנמוך, שהוא לפעמים ללא תחרות.
אך שאלת השאלות שנוסעים רבים מתחבטים בה יותר ויותר היא - האם חברות לואו-קוסט חוסכות גם בעלויות הבטיחות או התחזוקה? כאן התשובה היא ברורה: רשויות החוק העוסקות בנושאי בטיחות הטיסה אינן מתייחסות לשאלות מסחריות כגון מחירי הכרטיסים, או לקטגוריה שאליה שייכת חברת התעופה המבקשת היתר לפעול בטיסות בינלאומיות.
כל חברות התעופה, ובכלל זה חברות הלואו-קוסט, החברות הסדירות וחברות השכר, חייבות לעמוד בשורה של תקנות תעופה מחמירות ביותר בנושאי בטיחות ותחזוקה.
רשויות התעופה באיחוד האירופי ובישראל מפעילות מערך ביקורת, וכל חברת תעופה, מכל סוג שהוא, חשופה לבדיקות מקיפות, החל משלב הגשת הבקשה לפתוח את הקו וכמובן בהמשך באופן שגרתי. חברת תעופה שאינה עומדת בדרישות חשופה לסנקציות, החל מקנסות כספיים ועד לאובדן רישיון ההפעלה בקו.
חברות הלואו-קוסט הן חברות ענקיות שנוגסות בשוק התעופה באמצעות מחירי טיסה אטרקטיביים, ולאו דווקא באמצעות הנוחיות או השירות. מובן שאלה חברות שלא יסתכנו באובדן הרישיון, ומן הסתם הן עומדות בכל תקנות הבטיחות הנדרשות, ולכך אין כל שאלה בנוגע לבחירת אותה חברה זולה בכל הקשור לבטיחות הטיסה.
בשל שיטת התמחור ומועד ההזמנה, קורה לא אחת שמחיר הטיסה בחברות הלואו-קוסט עולה. יש מי שמעדיפים לשלם יותר עבור נוחיות ורמת שירות גבוהה יותר, ולאחרים חשובות תקשורת ונגישות טובות יותר לחברת התעופה - כל אלה הם עניין של בחירה. יחד עם זאת, על פי הדו"חות נראה כי מרבית הישראלים הפוחדים לטוס בוחרים בחברה ישראלית סדירה.
יש היגיון מסוים בבחירה הזו בהקשר של החשש מהטיסה: הביטחון בטייסים הישראלים, בצוות הדיילים/ות הדוברים עברית, האפשרות לדבר עם נציג החברה על הקרקע, בשדה התעופה, באוויר ובחו"ל - כל אלה מקנים ביטחון מסוים לאוכלוסיית הפוחדים לטוס.
עם זאת, כל אלה אינם מעלימים את הפחד לטוס, ולא ניתן לטפל בפחד טיסה בטיסה עצמה, לכן רצוי לעשות זאת מבעוד מועד. אגב, סיסמאות כגון "יותר בטוח לטוס מאשר לנהוג" או "לאמץ מחשבה חיובית", בהקשר זה, אינן מסייעות כלל למי שפוחד או פוחדת לטוס.
קברניט מיקי כץ הוא דוקטורנט באוניברסיטת חיפה ומנחה סמינר טיסה ללא פחד
