הפקק באוורסט: "יש שם הרבה אנשים שלא צריכים להיות שם"
שני מטפסי הרים נהרגו בסוף השבוע במהלך הטיפוס על האוורסט ומאות נתקעו בפקק בדרך לפסגה. מטפס ישראלי סיפר בראיון לאולפן ynet כי ההר הגבוה בעולם מושך בשנים האחרונות יותר ויותר מטפסים חובבנים. "אי אפשר לעקוף ובגובה הזה אתה מהר מאוד קופא מקור"
"פעם הטיפוס על האוורסט היה מיועד רק למקצוענים, רק לאנשים שהטיפוס זה חלק נכבד מהחיים שלהם והיום הרבה אנשים הולכים לשם והם לא צריכים להיות שם". דודו יפרח, מטפס הרים ישראלי, התראיין לאולפן ynet לאחר ששני מטפסי הרים, בריטי ואירי, נהרגו בסוף השבוע במהלך הטיפוס על האוורסט, ויותר מ-200 מטפסים נתקעו שעות בתור המסוכן שנוצר ב"אזור המוות", כשהחמצן אוזל והקור גורם לכוויות.
לדברי יפרח, שטיפס על האוורסט בשנת 2006, היום המטפסים משתמשים בהרבה יותר חמצן. "ב-2006 היה נהוג שכל מטפס מקבל מקסימום שני בלוני חמצן, היום מטפסים מקבלים הרבה יותר בלוני חמצן מה שמקל את הטיפוס. כבר לא חייבים להיות מקצוענים".
"מה שקורה זה שאין ממש בקרה כי ברגע שיש חלון, מזג אויר טוב וכשהרוחות נרגעות, אפשר לטפס ואז כל המשלחות הולכות לכיוון הפסגה, כולם, ואין מי שיעשה פשוט סדר וזה מה שקורה, פשוט פקק מטורף".
מה זה אומר להיתקע שם בגובה הזה ובתנאים כאלה, איך שורדים?
"כל אחד יש לו את הקצב שלו וזה אומר שגם אנשים עם קצב מהיר בעצם לא יכולים לעקוף. יש חבל שאתה מחובר אליו והאפשרות שלך לעקוף אותו הוא כמעט בלתי אפשרי ובגובה הזה אתה מהר מאוד קופא מקור. אני זוכר את הרגעים האלה כשהייתי בגבהים האלה נתקעתי בתור של 45 דקות והרגשתי שאני פשוט קופא. פה זה נראה שהם היו צריכים לחכות קצת יותר מ-45 דקות".
המטפס הבריטי שנהרג בסוף השבוע, רובין פישר בן ה-44, מת באזור שבגלל רמת החמצן הנמוכה בו מכונה "אזור המוות". הוא היה בעיצומה של הירידה עם מדריכי השרפּה שליוו אותו, ואז איבד לפתע את ההכרה. המטפס האירי שמת, בן 56, ניסה לטפס על ההר מצדו הטיבטי, אולם הוא החליט לשוב על עקבותיו מבלי להגיע לפסגה – ואיבד את ההכרה בדרכו חזרה, באוהל בגובה 7,000 מטר מעל פני הים.
גורמים בקהילת הטיפוס העולמית מעלים חשד כבד שלפחות ארבעה ממקרי המוות באוורסט נגרמו מפקק של מטפסים ב"אזור המוות" בדרך לפסגה. כיוון שמזג האוויר סיפק השבוע למטפסים חלון הזדמנויות קטן להגשים את חלומם, עשרות רבות של מטפסים החלו לנוע לעבר הפסגה בעת ובעונה אחת, וכך נוצר בסמוך אליה צוואר בקבוק שאילץ אותם להמתין.
סוכנות הידיעות AFP פרסמה תמונה שצולמה ביום רביעי השבוע, ושבה נראה תור ארוך של מטפסים עומדים בסמוך לפסגה ומחכים שמטפסים שקדמו להם ימשיכו הלאה. התור גרם לכך שצוותי מטפסים נאלצו לעמוד במשך שעות בטמפרטורות מקפיאות רק כדי להגיע לפסגה, ובכך הסתכנו בכוויות קור ובמחלת גבהים קטלנית. גורמים רשמיים בנפאל סיפרו שהפקק הוביל לכך שחלק מהמטפסים סבלו מתשישות והתייבשות.
אי אפשר לעקוף
המטפסת ההודית אנוג'ה ואידה בת ה-21, שהגיעה לפסגה ביום רביעי, סיפרה שבשל העומס נאלצה הקבוצה שלה להמתין שעה במהלך הירידה. "פחדתי ודאגתי", הודתה. "היה כל כך קר והרוחות היו חזקות, אבל לא יכולנו לרדת למטה כי כולם פשוט חיכו בתור ארוך". היא עצמה אמנם חזרה בריאה ושלמה, אבל לדבריה ראתה במחנה הבסיס של האוורסט מטפסים רבים שסבלו מכוויות קור.
כבר ב-2012 פורסמה תמונה שבה נראה פקק אדיר של מטפסים ליד פסגת האוורסט, ואז התעוררו קריאות לנהל טוב יותר את המטפסים על ההר ואולי אף להגביל את מספר האישורים המונפקים למטפסים. באותה שנה נהרגו 10 בני אדם באוורסט – מה שהפך אותה לאחת השנים הקטלניות אי פעם על ההר. ב-2014 וב-2015 נהרגו באוורסט 16 ו-18 בני אדם בהתאמה, אבל אז נגרמו האסונות ממפולת שלגים ומרעידת אדמה.
11 אלף דולר לאדם
נראה כי מעט מאוד השתנה מאז הקריאות ההן ב-2012. לקראת עונת הטיפוס הנוכחית, שכאמור תסתיים החודש, הנפיקה נפאל אישורי טיפוס על האוורסט ל-381 בני אדם, שכל אחד מהם שילם על התענוג 11,000 דולר. כל אחד מהמטפסים שמקבל אישור לטפס על האוורסט נעזר לפחות במדריך אחד, ועובדה זו תורמת גם היא להיווצרות פקקים.
גורמי מקצוע מזהירים שלא רק העומס באוורסט מסכן את המטפסים – אלא גם חוסר הכשירות של רבים מהם. גארט מדיסון מחברת Madison Mountaineering, שמושבה בארה"ב, סיפר ל"גרדיאן" הבריטי שרבים מהמנסים לטפס על האוורסט אינם מטפסים מיומנים שעברו הכשרה מספקת: "אם הם היו חלק ממשלחת חזקה ומנוסה סביר להניח שהם היו בסדר, אבל עם עזרה מועטה, ברגע שמשהו משתבש קשה לחזור למסלול".
לפנייה לכתב/ת 
