זאת המערכת ששיתקה את נתב"ג
מערכת מיון המזוודות בנתב"ג התקלקלה וגרמה לכאוס באחד הימים העמוסים בשנה. כתב התעופה של ynet והקברניט מיקי כ"ץ מסבירים מה תפקידה של המערכת החשובה מתחת לאדמה, ומזכירים מקרים דומים של תקלות ענק בעולם. "כל תקלה במערכת היא בעלת השלכות מרחיקות לכת"
הבוקר (ב') - אחד הימים הלחוצים בשבוע העמוס ביותר בשנה בנמל התעופה בן גוריון, התעוררה תקלה במערכת מיון המזוודות בשדה.
התקלה גרמה לעשרות טיסות להתעכב בהמראתן או לצאת ללא מזוודות הנוסעים בטיסה. מאות מהמזוודות נערמו בדלפקי הצ'ק אין בשדה מאחר שלא היה ניתן לשלוח אותן לבידוק. בזמן פרסום הכתבה, חלק מהבידוק עבר למתכונת ידנית ולא ממוחשבת אך לא באופן גורף.
אם כן, מהי אותה מערכת למיון מזוודות שתפקידה כה חשוב וברובה נסתרת מעיני הנוסעים ונמצאת מתחת לאדמה? "המערכת שנכנסה לשימוש בתחילת 2014, מייעלת את ההליך הביטחוני לפני העלאת המזוודות למטוסים אך גם היא איננה חפה מתקלות", מסביר כתב התעופה של ynet איתי בלומנטל.
הקיץ בנתב"ג: צפי לשיא עם יותר מ-5.5 מיליון נוסעים
המערכת, שממוקמת בקומת המרתף של טרמינל 3, מקבלת את המזוודות באמצעות מסועים היורדים אליה מאולם הטיסות היוצאות בקומה השלישית.
חשוב לציין כי התקלה הייתה ב-BHS שהיא מערכת המיון - מערכת שלוקחת את המזוודות למטוס ולבידוק, ולא ב-HBS - מערכת שמבצעת סריקה בטחונית, שכן פעלה היום. מערכת המיון עבדה, למרות התקלה, בצורה חלקית כך שהצליחו להעביר איתה מזוודות לתהליכי בידוק ומשם למטוס אבל באיטיות. היו גם מזוודות שנלקחו על ידי עובדים בצורה ידנית לבדיקה
המערכת הטכנולוגית המתקדמת, סורקת את המזוודות בצורה אוטומטית באמצעות מערכות שיקוף ויכולות ביטחוניות - טכנולוגיות נוספות, ובכך בעצם מונעת מנוסעים להעביר את הכבודה שלהם בתוך מכונות שיקוף באולם הטיסות היוצאות כפי שהיה נהוג בעבר. מעבר ליעילות בבידוק הביטחוני, המערכת גם יוצרת שיוויון יחסי בין נוסעים בכל הקשור לבידוק בטחוני.
בלומנטל מסביר כי ברשות שדות התעופה אמרו עם כניסת המערכת לפעילות כי היא "עונה על דרישות היועץ המשפטי לממשלה מרשות שדות התעופה לבצע הליך בידוק שוויוני לכלל הנוסעים. הכבודה נשלחת לבדיקה לאחר תיוגה בדלפק חברת התעופה, כל מזוודה נסרקת על ידי מכשירי בידוק מהמתקדמים בעולם, במידה והמערכת תזהה פריט חשוד, היא תשלח אותה לבדיקה ידנית".
הקברניט מיקי כ"ץ מסביר על אחת המערכות המתוחכמות ביותר שנמצאת בכל שדה תעופה בינלאומי הלוא היא מערכת מיון ושינוע המזוודות.
"כל תקלה במערכת בעלת השלכות מרחיקות לכת"
"מרגע שאנו נפרדים מהמזוודה היא נכנסת למערכת תת קרקעית שתפקידה לבצע מיון, תיוג והעברה מהירה למטוס. בעקבות אירוע 11/9 נוספו גם דרישות ביטחון למערכת וכך עוברת המזוודה גם בדיקות ביטחון חכמות עד הגיעה למטוס", אומר כ"ץ.
מה משמעות תקלה במערכת חשובה שכזו?
"כל תקלה במערכת הזו היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על תפקוד השדה, על שמירת לוחות הזמנים של ההמראות והנחיתות וכמובן גם על השירות לנוסעים הנפגעים גם הם. זו הסיבה בגללה יש כיום בעולם מעט מאד חברות המסוגלות לתכנן, לייצר ולבנות מערכות שינוע כבודה המסוגלות לשנע עשרות אלפי מזוודות סביב השעון".
הקברניט כ"ץ מסביר כי יש אומנם למערכת ה-BHS מערכת גיבוי אך כמו בכל מערכת מתוחכמת ואמינה ככל שתהיה יש גם בה לעיתים תקלות. "בעוד שבמטוסים יש מספר מערכות גיבוי לכל מערכת, הרי שמערכת ה-BHS מוגבלת יותר. תקלות פשוטות או הפסקות קצרות בפעולת המערכת קורות מפעם לפעם".
מקרים דומים שקרו בעבר
לדבריו, כבר קרו בעולם מספר אירועים של תקלות המערכת בהיקף עצום:
"בשנות ה-90 נבנה שדה התעופה החדש של דנבר קולורדו. אחת המטרות של התכנון היו לצמצם למינימום את זמן השהייה של המטוסים על הקרקע על מנת להתחרות עם שדות ענקיים אחרים בארה"ב. האתגרים בתכנון המערכת היו גדולים אולם בשל גודלה ובשל ליקויים בתכנון וניהול שגוי של ניהול הפרויקט התוצאה הייתה קטסטרופלית.
"עם הפתיחה החגיגית של השדה התברר כי המערכת רחוקה מלעמוד בעומס והמערכת קרסה לחלוטין. לקח לשדה התעופה כמה שנים לתכנן ולהקים מערכת חדשה תוך הפסד והשקעה של מאות מיליוני דולרים.
"מקרה דומה אירע בעת פתיחת טרמינל 5 בלונדון היתרו. הטרמינל הענק והחדיש היה הכתר ביהלום של שדה התעופה הוותיק. שורה של עיכובים בהשלמת המבנה ומערכותיו השונות לא אפשרו להשלים את בדיקת מערכת בידוק המזוודות והתוצאה לא אחרה לבוא. מלכת אנגליה חנכה את הטרמינל ב-27.3.2008 ודי מהר התחילה הקטסטרופה.
"מערכת השינוע לא תפקדה, דבר שהביא לביטול של כ-500 טיסות ו-42,000 מזוודות שלא הגיעו ליעדן. התקלה בלונדון התמקדה ככל הנראה בבעיות תוכנה ומחשוב והיא תוקנה בהמשך.
"גם בשדה התעופה החדש של הונג קונג הייתה תקלה חמורה דומה בפתיחה והיא טופלה במהירות, כיום המערכת בהונג קונג מטפלת ב-80,000 מזוודות בכל יום. במצב בו מתגלה תקלה במערכת מופעלת מייד מערכת גיבוי שהיא איטית יותר.
"אין ספק שבנתב"ג עושים כל מאמץ למזער את העיכוב בהחזרת המערכת לתפקוד מלא. חברות התעופה הן צרכניות של שירותי השדה ושל מערכת ה-BHS ובדומה לנוסעים גם הן מהנפגעות. הגמישות של חברות התעופה להתעכב בשל אי הגעת מזוודות היא מינימלית שכן יש לכך השלכות מרחיקות לכת על תפעול הטיסות בחברה ועמידה בלוחות זמנים קשיחים".
הקברניט כ"ץ מדגיש לסיכום כי "מובן שאין קשר בין תקינות מערכת ה-BHS לתקינות המטוסים, אולם כל עיכוב או תקלה גורמים להגברת החשש אצל נוסעים הסובלים מפחד טיסה".
קברניט מיקי כץ הוא דוקטורנט באוניברסיטת חיפה ומנחה סמינר טיסה ללא פחד.
