לגלות את הסודות של הגליל המערבי
מהבית המצויר בשלומי, דרך מעיין עין הכובשים שביער חניתה ועד לשקט של כליל - השבוע חזרתי אל הגליל המערבי כדי להציג בפניכם שלל פינות חמד שכדאי להכיר
אמנון גופר הוביל אותנו לשביל כניסה לבניין רכבת ישן ואפרורי ביישוב שלומי שבצפון. כמו בכל הטיולים איתו, גם הפעם לא ידעתי למה לצפות. הקסם החל ברגע שפתחתי את הדלת: הציורים המכשפים ועזי הצבע של עפיה זכריה כיסו את הקירות. ברוכים הבית לבית המצויר בשלומי, נקודת הפתיחה של הטיול שלנו בגליל המערבי.
אמנון הוא מורה דרך המתמחה בגליל ומכיר כל פינה, שיח ושביל באזור. גופר, שגם פרסם ספרי טיולים לאזור הגליל, הוביל אותנו הפעם ליישוב שלומי, לדירת שיכון קטנה, הצופנת בחובה סיפור מרתק על אישה בשם עפיה זכריה שעלתה מתימן לאחר קום המדינה, ולאחר שילדיה בגרו ועזבו את הבית ולאחר שבעלה נפטר החלה בגיל 80 לצייר וליצור ממלכה שלמה וצבעונית של ציורי קיר, ורצפה עד שבשנת 2002 הלכה לעולמה בגיל 94.
כשנשאלה עפיה מדוע החלה לצייר, היא סיפרה שחלמה שבתימן היא הייתה אמנית גדולה ושהמלך ביקש ממנה להתחיל ולצייר. זכריה לא ציירה רק על קירות, אלא גם קישטה את פניה באיפור מיוחד וציירה גם על בובות צבעונית שאותן הייתה מושיבה על מיטתה. כשתגיעו לביקור תוכלו לצפות בסרטון על חייה, ולהביט בממלכה צבעונית שלמה שיצרה אשה אחת קטנה עם חלומות גדולים. איש לא ידע על יצירת האמנות עד למותה שאחריו הפך ביתה לאתר תיירות לשימור.
הבית המצויר בשלומי, רחוב נתן אלבז 151. מחיר כניסה: 15 שקלים לבודדים, 10 שקלים לאדם בקבוצה של יותר מעשרה. לתיאום ביקור בבית עפיה, יש לפנות לשלום דדון: 052-2987922. למידע על טיולים עם אמנון גופר - הקליקו .
מעיין בלב היער
אנחנו ממשיכים את הטיול ונוסעים אל יער חניתה, לכיוון מעיין קטן ונסתר - עין כובשים. יער חניתה נטוע בגליל המערבי במדרון תלול היורד מחניתה לעבר שלומי. את היער, המשתרע על פני 2,300 דונמים, נטעו בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20 אנשי חניתה לאחר המבצע הנועז של העלייה לקרקע. קרן קיימת לישראל השלימה את עיקר נטיעת היער בשנות ה-60 וה-70. היער המוריק משולב בעצי חורש טבעי, הצובעים את המדרון בירוק במשך כל השנה.
עין כובשים הוא מעיין קטן שבמשך שנים היה חבוי ומקומו היה ידוע רק לאנשי המקום. נביעת המעיין נסתמה במשך השנים והמים המעטים שנבעו חלחלו עד מהרה באדמה כך שהמעיין יבש. בשנה האחרונה שוקם המעיין וסביבתו. אפשר להגיע אליו בנסיעה זהירה ברכב פרטי עד לבוסתן ג'ולי הראל, בוסתן קטן ובו עצי חרוב שבצילם שולחנות פיקניק נעימים ומשם לפסוע בשביל קצר, שאורכו כ-100 מטרים, העולה מהבוסתן במדרגות עץ אל עין כובשים.
סמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה. מדובר במקום קטן ושקט שבו ניתן לערוך פיקניק מקסים ללא הבערת אש. שימו לב, המעיין צפוי להתייבש לקראת סוף הקיץ. כשאנחנו היינו במקום, המעיין שפע במים. מקום נוסף שאתם ובמיוחד הילדים תיהנו לטפס עליו הוא אתר חומה ומגדל, במקום שבו התיישבו ראשוני אנשי יישוב חניתה שעלו על אדמת קק"ל ב-21 במרץ 1938.
במקום מתנוסס מגדל עץ, המוקף בחלקו חומת עץ, במתכונת יישובי "חומה ומגדל" אליו תוכלו לטפס ולצפות בנוף גלילי מרהיב. למרגלות המגדל נמצא סלע גיר גדול, המנציח את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. סמוך למגדל נמצא החניון המרכזי ביער ולידו שביל הליכה סלול ונגיש לכיסאות גלגלים.
איך מגיעים? סעו לשלומי, בכיכר הגדולה לפני היישוב, ראו שילוט וכביש גדול ורחב העולה לשלומית ולקיבוץ חניתה, המשיכו עם הכביש המסודר והרחב למעלה ההר כשאתם נוסעים לצד יער חניתה. סעו ישר עד לשילוט ימינה לחניון חומה ומגדל. חלפו על פני הפניה (אל תיכנסו), המשיכו ישר עם הכביש הראשי עוד כ-150 מטרים ואז תראו שלט ברור ימינה לעין הכובשים וסימון ירוק. הדרך עבירה לכל רכב. לפני אזור המעיין הכביש מתעקל שמאלה בעליה שאחריה תגיעו לעין כובשים.
מי יודע מה זה קחון?
ביישוב הקהילתי מעלה צביה, הנמצא למרגלות הר כמון, אנחנו פוגשים את שחר ברגמן, יצרן הקחונים היחיד בארץ. שחר הוא נגן בס שהחל לעבוד בנגריות ולבנות גיטרות במו ידיו. יום אחד פנה אליו יאיר מור, נגן כלי הקשה המתגורר באמירים, בבקשה שיבנה לו קחון - כלי נגינה עממי שמקורו בפרו ובקובה, שם פועלי הנמל תופפו על קופסאות חלולות כדי לבדר את עצמם.
בהמשך החל הקחון לככב בהופעותיהם של פקו דה לוסיה נגן הגיטרה הספרדי ועמיתו הפרואני נגן כלי ההקשה קיטארו סוטו, אשר בתחילת שנות ה-80 הופיעו ברחבי העולם. לאחר מכן הקחון שימש לנגינה במוזיקת הפלמנקו וכל השאר היסטוריה. שחר החל לבנות קחונים ולפתע החלו לזרום אליו ואל שותפו הזמנות מרחבי הארץ ומהעולם. בנוסף, הם החלו לערוך כאן בנגרייה במעלה צביה סדנאות תיפוף ולימוד.
תוכלו להגיע לכאן בתיאום מראש ולהצטרף לאחת הסדנאות הרועשות והשמחות שחוויתם. למידע נוסף – הקליקו.
כליל השקט
כליל הוא יישוב אקולוגי קהילתי בעל אופי ייחודי. הגעתי לכאן כדי ללון בצימר סמדר, אחת משלוש בקתות עץ מבודדות הצופות לנוף גלילי מרהיב. הבקתות אינן מפוארות, למרות שיש בהן ג'קוזי ובריכה אקולוגית לשכשוך בימות הקיץ. שימו לב, בכליל אין קליטה סלולרית סדירה, מה שהופך את היישוב המקסים למקום נפלא להתנתקות. למידע נוסף סמדר בכליל ומקומות נוספים ביישוב - הקליקו.
ועכשיו לאכול
שחף אברהם ותומר סוויסה הם שני חברים צעירים בני 27 שפתחו את תושה בייקרי - בית קפה וקונדיטוריה בקיבוץ ראש הנקרה. הקונדיטוריה צבעונית וקטנה וכוללת 25 מקומות ישיבה ומרפסת הצופה על מדשאות הקיבוץ. אל תוותרו על עוגת הפיסטוקפה או עוגת הגבינה המשובחת.
את היום הנפלא הזה החלטנו לסיים במסעדת אדלינה שבקיבוץ כברי. את המסעדה הקים לפני יותר מעשר שנים אילן אופנהיימר, אחד מהאנשים המוכרים באזור, שבבעלותו גם מסעדת הפינגווין המיתולוגית בנהריה. כיום בנו מנהל את המסעדה והוא בעיקר יוצא לטיולי אופנועים ברחבי העולם.
ישבנו במרפסת הגדולה והנעימה, מול נוף שמשקיף אל מטעי בננות והים התיכון. האוכל היה טעים מאוד, מומלץ לאכול את מנת "טיול הטאפאס", הכוללת טאפסים צבעוניים שמוגשים לשולחן ומהווים מנת פתיחה מקסימה, בשילוב עם יין מאחד מיקבי הגליל.
לאתר המסעדה - הקליקו . למקומות נוספים באזור הגליל המערבי היכנסו לאתר של עמותת זמן גליל מערבי ולאתר אוצרות הגליל .
להמלצות נוספות ועדכונים שוטפים הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "רגעים קטנים - מטיילים עם יעל לרנר ".
לפנייה לכתב/ת 
