מכון וולקני: טיולי הרי געש למתקדמים
טרקים בלוע של הר געש פעיל זה אולי לא רעיון חכם, אבל אם אתם יצירתיים ונועזים אפשר בכל זאת לטייל שם. ומדענים אמריקאים אפילו הצליחו לרתום את תופעת הטבע הזאת בשביל להכין סטייקים
דיוניסיו פולידו גר עם אשתו והילדים ליד שדה התירס שלו, לא רחוק מהכפר פריקוטין שנמצא בערך 300 קילומטרים ממקסיקו סיטי. היו לו שפם מפואר, סומבררו צנוע, שני שוורים שאיתם הוא עיבד את האדמה שלו והיינו מהמרים גם על חיבה לטורטיות וצ'ילי. 20-ב בפברואר ,1943 קצת אחרי 16:00, דיוניסיו התעורר משנת הצהריים, יצא לחצר וגילה בור מוזר בעומק של חצי מטר שנפער בקרקע. כעבור כמה דקות נשמע רעם אדיר, העצים התנדנדנו והאדמה רעדה.
לנגד עיניו של האיכר, האדמה בקרקעית הבור התנפחה וצמחה לערימה בגובה שני מטרים. למדענים שחקרו אותו מאוחר יותר סיפר שבאותם רגעים עשן או אבק מאוד דק, "כמו אפר", התחיל להיפלט מהאדמה מלווה בשריקה חדה ומתמשכת. באוויר הופיע ריח חריף של גופרית.
בשלב הזה האיש והשפם התחיל להבין שמשהו קיצוני קורה. הוא נשא תפילה ספונטנית לאל רב הניסים והנפלאות, והתחיל לרוץ בחצר בהיסטריה ולחפש את אשתו, את הילדים ואת השוורים. בדרך הוא הבחין שהמים במעיין הסמוך הפסיקו לנבוע, היתה לו תחושה שזה קשור למה שקורה לאדמה. דיוניסיו התחיל לברוח לעבר פריקוטין ולשמחתו גילה שהאישה והילדים כבר הספיקו להגיע לשם. הם ברחו מיד כשהאדמה התחילה להשתגע - גם השוורים היו איתם - ואיכשהו הוא לא שאל למה הם זכרו את השוורים אבל שכחו אותו. יש שאלות שעדיף להשאיר בלי תשובה.
24 שעות מאוחר יותר הבור התפתח לגבעה בצורת חרוט שהתנשאה לגובה 50 מטרים. תוך שבוע הגובה הכפיל את עצמו, ובמקום תירס צמח לדיוניסיו הר געש בשדה. פחות מחודש אחרי שהופיע הבור שהפך להר, עננת האפר הגעשי שנפלטה כבר נורתה בקצב אחיד למרחק של מספר קילומטרים.
ההר המשך לגדול. בתחילת הקיץ, נחשול של לבה התחיל לזרום לכיוון הכפר פריקוטין ואילץ את תושביו להתפנות לכפר השכן, שגם אותו נאלצו לפנות מאוחר יותר. כעבור שנה, כל מה שנשאר משני הכפרים היו רק צריחי הכנסיות שניצבו בתוך שדה ענקי של לבה קרושה ואפר געשי. ההתפרצות הזאת נמשכה תשע שנים ובסופה ניצב במקום שבו היה פעם הבית של דיוניסיו הר געש בגובה 424 מטר. הוא נמצא שם עד היום.
הר הגעש פריקוטין בא לעולם מול עד ראייה. הסיפור של דיוניסיו - אמיתי לגמרי למקרה שתהיתם - היה הפעם הראשונה שבה קיבל עולם המדע הזדמנות לחזות במחזור חיים שלם של הר געש. דיוניסיו נחשב לאדם היחיד שהיה עד לאחד הפעלולים הכי קיצוניים שהכדור שעליו אנחנו חיים יודע לעשות.
כבר אלפי שנים שהמין האנושי מנסה להסביר לעצמו את התופעה הזאת שבמסגרתה הרים מתחילים לעשן, להתפוצץ ולפלוט סלעים מותכים בעוצמות בלתי נתפסות. במיתולוגיה היוונית ייחסו את התופעה לאל האש והנפחות הפייסטוס (במיתולוגיה הרומית קראו לו וולקן). הם האמינו שהר הגעש הוא קצה הארובה של סדנת הנפחות שבה מחשל האל את כלי הנשק שלו ואת הברקים שזאוס מטיל ממקום מושבו בשמיים.
היום אתם יכולים לשאול כל וולקנולוג והוא יסביר לכם שהרי געש הם כמו חורי הצצה אל מה שקורה עשרות קילומטרים מתחת לפני האדמה, בין קרום כדור הארץ שעליו אנחנו חיים לליבת הברזל שנמצאת במרכז. הוולקנולוג יספר לכם על המאגמה, נוזל סמיך ולוהט שהוא בעצם סלע שהותך בחום עצום של מעל אלף מעלות.
המאגמה שואפת להתרחב לכל מקום שבו קרום כדור הארץ מאפשר. נקודות החולשה האלו הן בדרך כלל נקודות מפגש או התרחקות של לוחות טקטוניים, שזזים בקצב איטי אבל די קבוע. זה יהיה פחות או יותר השלב שבו הוולקנולוג ימשיך לדבר ואתם תתחילו לחשוב שהגיע הזמן לאכול משהו או להדליק טלוויזיה, ותצטערו שבכלל שאלתם אותו. אז בואו נסכם שאם התשובה לשאלה איך נוצר הר געש באמת מטרידה אתכם אז גוגל ימצא לכם את התשובה די בקלות ושהרבה יותר מעניין לענות על השאלה אם הוא כבר פה - מה אפשר לעשות עם הר געש.
קרקע פוריה ומסריחה
אז קודם כל, הרי געש טובים לקיום של חיים. פחות לחיים של מי שגר מתחת להר כשהוא מתפרץ ויותר לחיים באופן כללי. במקור, האטמוספרה של כדור הארץ הכילה רק שני גזים והיתה רעילה. רק כאשר הצטרפו לתערובת גם גזים שנפלטו ממאגמה במהלך התפרצויות געשיות, היא הפכה פחות רעילה ואיפשרה להתחיל לנשום.האפר הגעשי מעלה אל פני כדור הארץ גם כמויות עצומות של מינרלים שמעשירים את איכות האדמה בסביבת ההר. בדרך כלל בקרבת הרי געש אפשר למצוא אדמה דשנה ופוריה, מה שגורם לחקלאים לרצות לגור מתחת להר כדי לגדל מזון, עד להתפרצות שמסלקת אותם משם.
אם אנחנו כבר בענייני מזון אז בואו נדבר רגע על סטייקים. ידוע שסטייק טוב צריך טמפרטורה גבוהה בשביל שהבשר ייסגר מבחוץ לפני שיספיק לטפטף החוצה את כל הטעם. ידוע גם שלבה, שהיא מאגמה שפורצת מבטן האדמה במהלך הפעילות הגעשית, מגיעה לטמפרטורה של 1,200-700 מעלות. אז שני סטודנטים מאוניברסיטת סירקיוז שבניו יורק לקחו ממש ברצינות את שתי העובדות האלה והעמידו רשת גריל עם כמה חתיכות יפות של פורטרהאוס מעל זרם של לבה רותחת שיצרו במעבדה. הבשר נאטם התבשל ונטרף תוך כמה שניות. לידיעת הקורא נ. קיפניס, הסטודנטים מדווחים שטעמי הבשר נשתמרו באופן מושלם ושאת הניסוי הם הספיקו לקנח במרשמלו שנצלה מעל הלבה.
יש עוד דברים שאפשר לעשות עם מעל ובתוך הרי געש. קחו לדוגמה את הדוגמנית האיטלקיה רוברטה מנסינו. התחביב שלה הוא צניחה חופשית מכל מיני מקומות מוזרים, ותשמחו לשמוע שלפעמים היא צונחת גם בעירום. רוברטה זכתה בעשרות פרסים על צניחות חופשיות ואחת ההתמחויות שלה היא דאייה באמצעות חליפת כנפיים (wingsuit) היא תמיד חלמה על דאיית ראווה כזאת מעל לוע של הר געש. אחרי הרבה אימונים, רוברטה עלתה על מסוק שלקח אותה אל הר הגעש וייריקה בצ'ילה. היא קפצה מהמסוק בגובה של 15 אלף רגל ודאתה דרך מערבולות אוויר חם ומצחין מאדי גופרית מעל בריכת הלבה המבעבעת בלוע הר הגעש. בדיוק באותו מקום התרחשה באמצע השנה שעברה גם קפיצת באנג'י היישר מהמסוק אל הלוע.
בניקרגואה, שנמצאת על "טבעת האש" (טבעת שמקיפה את האוקיינוס השקט וזרועה ברצף של אתרים עם פעילות וולקנית ערה), יש מקום שבו אפשר ממש לגלוש על הר געש. האפר הגעשי של ההר סרו נגרו ליד העיר לאון נערם במדרונות תלולים שמציעים זווית מושלמת לגלישה. אפשר לשכור שם קרש מייצור מקומי שמזכיר סנובורד ופשוט לגלוש במורד.
אם אתם בקטע פחות אקסטרימי אתם יכולים סתם לקחת טיול אל הפסגה של הר געש פעיל ולראות ממרחק בטוח יחסית את בריכת הלבה או את ענני הקיטור והאפר הגעשי שהוא יוצר.
בחלק מהמקרים, בתוך המכתש שעל פסגת הר הגעש נוצרת בריכה. רובן חומציות מכדי לשכשך בהן אבל הר הגעש פינטובו שבפיליפינים הוא יוצא דופן. במשך 500 שנה פינטובו נחשב להר געש רדום, יער גשם צמח על מורדותיו ומספר שבטים מקומיים ניצלו את האדמות הפוריות שסביבו לצרכיהם. ב-1991 הפינטובו התפרץ באחד האירועים הוולקנים הקיצוניים ביותר שהתרחשו במאה הקודמת. השלטונות אמנם הספיקו לפנות את תושבי האזור, אבל גשמים עזים גרמו לשטפונות ולמפולות ענק של בוץ געשי שחיסלו מאות בני אדם.
היום כבר בטוח יחסית לטפס אל הלוע של ההר שנחשב לאחד ממסלולי הטיולי המרהיבים ביותר בפיליפינים. זה מסע קצר של יום או יומיים שמתחיל בהקפצה באמצעות רכב שטח, כולל עלייה רגלית מתונה וצעידה במורד התלול של הלוע. אגם מי הטורקיז החמימים שנוצר בתוך המכתש שעל הפסגה מאפשר רחצה, והעונה המומלצת לביקור היא ינואר כי אז החום והלחות פחות נוראיים. אם אתם מהאנשים שיכולים לישון בכל מקום תוכלו גם להקים אוהל על הפסגה ולעשות שם את הלילה. רק שלא תתעוררו כמו דיוניסיו.
הכתבה התפרסמה במגזין "בלייזר"