לבד בברלין #21 טירת החלומות
המלך לודוויג השני, השליט האחרון בממלכת בוואריה העצמאית, הסיט את תסכוליו מהעולם לא למלחמות או למאבקי מלוכה, אלא לבניית טירות. אחת מהן היא נוישוונשטיין המדהימה שבין גרמניה לאוסטריה. סיפור עצוב על מלך חולמני שרק רצה כוכבי זהב נוצצים
לכולנו יש מחשבות רומנטיות על הגשמת חלומות. חיברו לנו בין יצירת מציאות ממחשבה, לבין אושר. לפני כמה שנים קראתי סטטוס שהודיע, שמי שמגשים את החלומות שלו קם עם חיוך בבוקר. אני לא זוכר אם קמתי עם חיוך באותו בוקר, אבל מה שבטוח הוא, שהחיוך נמחק שנייה אחר כך, כי כל מי שמגשים חלומות, ומוכן לגלות לכם את האמת מאחוריהם, לא את זו הרומנטית שמשאירה בחוץ את כל מה שלא יפה, יגיד לכם שחיוכים לחוד וחלומות לחוד.
זו דרך מתסכלת, רצופת אכזבות, קשה הרבה יותר מלהמשיך לעשות את מה שאתם עושים עכשיו וככל שתצליחו יותר, ככה תהיה יותר לבד. אז למה בעצם טוב לעשות משהו אמיתי עם הסיפורים שרצים לנו בראש?
סיפור חייו של המלך לודוויג השני, שהפך לאגדה לצד הטירות שהותיר מאחוריו, הוא כיום השראה להגשמת חלומות. כ-130 שנה אחרי שהודח מכס מלכותו בטענה שהוא משוגע ואחרי שנמצא מת יחד עם רופאו האישי באגם, מגיעים מיליוני אנשים מכל רחבי העולם לחזות במו עיניהם בטירות פנטסטיות פרי דמיונו של המלך, שהיוו השראה אפילו לחולם ידוע אחר, וולט דיסני, ולטירות המצוירות שלו.
רוח התקופה נשפה בדמיונו של המלך והציתה בו את אהבתו לסיפורי האגדות של ימי הביניים ובמיוחד זו על אביר הברבורים, שהגיע להציל דוכסית מפני אויביה, בתנאי שלעולם לא תשאל לשמו.
אז מי אתה, לודוויג?
המלך לודוויג השני נתפס כמלך אהוב, מכיוון שלא היה מיליטנטי ונמנע מלצאת למלחמות, בניגוד לשכנותיו פרוסיה ואוסטריה וכמי שנזהר בכספי קופת המדינה והשתמש בהונו האישי בלבד למימון תחביבו העיקרי, שיפוץ ובניית טירות אגדתיות.
בעלות של 25 אירו בלבד, נכנסתי לראות שתיים מהמפורסמות מביניהן, Hohenschwangau, בה חיו הוריו ודודו, שם ניתן לראות מבפנים איך חיה משפחת מלוכה, דרך סיור שלוקח אתכם מחדר השינה לחדר ההלבשה, המנוחה, הכתיבה והקריאה. לכל חדר כזה חלון שמשקיף לפיסת נוף מהפנטת אחרת שגרמה לי לתהות איך אפשר בכלל להתרכז באיזושהי פעולה בבית הזה, בלי לעצור את הנשימה מהמראה הנשקף מבחוץ. אגב, כמה מיטות קינג וקווין סייז יש לדעכם בבית שישנו בו מלכים ומלכה? רמז, המספר הוא עגול.
השנייה היא Neuschwanstein, שהסיור בה עובר דרך חדר אבירים, אולם שירה עם ציורי קיר מתוך האופרות פרסיוול ולוהנגרין בהן כיכב אביר הברבורים, חדר מלכות עם כיפה כחולה וכוכבים נוצצים מזהב ועדיין, למרות ריבוי החדרים, הפאר, העושר ותעתועי התאורה בטירה שיגרמו לכם לדמיין בטעות מסיבות נשפים מרובות משתתפים, הטירה תוכננה לאדם אחד בלבד, המלך ולא איש נוסף מלבדו.
בנייתה של טירת Neuschwainstein ("אבן הברבור החדשה", בגרמנית) הסתיימה למרבה האירוניה רק כחמש שנים לאחר מותו. כ-6,000 איש המבקרים בה מדי יום הפכו אותה למבנה המצולם ביותר בעולם, ועדיין, אף אחד מהצילומים לא מתקרב למחזה האמיתי של הטירה בסביבה הטבעית שלה, תרתי משמע, נוף שהוא חלק בלתי נפרד מהקסם.
את שתי הטירות בנה על הריסות של טירות אחרות מימי הביניים, כל אחת מהן על ראש הר למרגלות האלפים, הגבול הטבעי בין אוסטריה לגרמניה. הן משקיפות על הכפר Schwangau ועל העיירה הציורית Füssen, רקע מושלם לסיפורו של מלך אחד שהפך לאגדה - רק כי רצה לחיות באחת.
במרחק שבע שעות נסיעה ברכב מברלין וכשעה וחצי ממינכן, לודוויג השני השתמש במרחב הטבעי של בוואריה ובטכנולוגיה של אותם זמנים, כדי לבנות עולם אמיתי וקסום מסיפורי האגדות ששקע לתוכם, כי המציאות אליה נולד ובה גדל היתה כזו, שלא ידעה להכיל את הילד חובב המוזיקה והאמנות, וכמו שהמלחין ואגנר כתב עליו אחרי פגישתם הראשונה, "הוא כה יפה, נשמתו כה עשירה ונהדרת, שאני פוחד. חייו יעברו כמו חלום אלוהי וייעלמו מעולם כה גס".
עדכונים נוספים גם בפייסבוק ynet חופש
ואכן, העולם היה גס ללודוויג. בנוסף לכך שהכנתו כיורש העצר הרחיקה אותו מהעולם, החינוך שקיבל מאביו, המלך מקסימיליאן, היה חינוך נוקשה שמנע ממנו ומאחיו אוטו ארוחות על כל עבירה. כשיועציו של המלך מקסימיליאן הציעו לו לצאת לטיולים עם בנו המתבודד ובכך להכין אותו יותר לתפקיד, פטר אותם מקסמיליאן בכך שאין לו על מה לדבר איתו, כי שום דבר לא מעניין את הבן שלו.
מהצד השני, אמו לא השכילה להבין את חוכמתו ולא אהבה אותו. האישה היחידה שהצליח להתאהב בה, הנסיכה האוסטרית, בת דודתו האהובה אליזבת, כבר הייתה נשואה והכנסייה הקתולית שבה האמין אסרה עליו לממש נטיות הומוסקסואליות שכנראה היו לו. לבסוף ממלכת בוואריה בראשותו איבדה את עצמאותה, לאחר שתמך באיחוד האימפריה הגרמנית, לבקשת מנהיג פרוסיה.
את כל זה ביקש להשאיר מחוץ לממלכת הטירות שבנה, שהפכה השראה למליוני אנשים. אך כאשר אלה חוזרים הביתה, הם מופתעים לגלות, שכשבונים מציאות מחלומות, לרוב אין שם חיוכים, כוכבים ואף אחד לא יורה להם זיקוקים מאחורי טירות. הדרך קשה אף יותר, אבל זה בדיוק העניין. אצל רוב האנשים, בזמן שכואב להם הם הולכים ומכאיבים לעצמם או למישהו אחר. אביר הברבורים הלך לבנות מזה עולם טוב יותר, כדי לשמור לעצמו על השפיות, ולא בשביל להיות מאושר.
רוצים לדבר עם חזי? כתבו לו מייל לכתובת Chezy.coach@gmail.com
לאתר של חזי מנע
