תחילת הביקיני בבריכה ההיסטורית

כן, בשנת 1946, הופיע הביקיני הראשון. "מוליטור" - בריכה פריזאית אגדית, שאחרי שנים נסגרה ו"הופקדה" בידי נוודים וציירי גרפיטי למכביר. הבריכה שהייתה סגורה במשך כ-25 שנה פתחה את שעריה לפני כ-3 שנים, במאי 2014, והפכה לאתר נופש יוקרתי שבמרכזו - מלון, ספא ומסעדה שנפתחו לאחר שיפוץ שארך כשנתיים וחצי ועלותו נאמדת בכ-80 מיליון אירו. 

בריכת הקיץ הפתוחה(צילום: piscine molitor)

בריכת החורף פתוחה כל השנה(צילום: רחל קדרס)

(צילום: piscine molitor)

בהליכה על גדות הבריכה ניתן לדמיין את השחיינים, הצחוק וחגיגות עבר. המנהל וינסט מזארד, חקר את ההיסטוריה של הבריכה לפני שניגש לחדש אותה בכדי להגיע למקסימום דמיון למה שהיה שם, לפני כמעט 100 שנה.ה

אומנות השימור

סביב בריכת החורף עדיין שולטים הפסיפס והקירות הצהובים - מעט חרדליים שנעשו על ידי אותו יצרן ב-1929, שמצא את אותו צבע. הצבעים המקוריים שוחזרו במעקות ובחלונות המשופצים לאותם צבעים ממש, בהם צבע החרדל ששולט עדיין גם במלון היוקרתי.

(צילום: piscine molitor)

ב"מוליטור" - היו מאז ומעולם שתי בריכות במקום אחד, עובדה שאז נחשבה לייחודית לבריכות. הבריכה החיצונית פתוחה כל השנה ואורכה 55 מטרים, עד סוף שנות ה-70 היא שימשה בחורף כמשטח החלקה. השנייה - בריכה מקורה באורך 33 מטרים ומסביב לה שתי גלריות של תאי הלבשה. שתיהן מחוממות בטמפרטורה של 28 מעלות כל השנה.

אבל למיתוס מחיר כבד, והוא מחירו של כרטיס לבריכת השחייה העירונית. מוליטור לא מתאימה לפריזאי הממוצע. כדי לשחות, עליך להיות אורח במלון המדורג בדרגת חמישה כוכבים המכיל 124 חדרים. המחיר הממוצע לחדר המשקיף אל הבריכה מתחיל ב-300 אירו, אלא אם אתם חברי מועדון, כשעלות שנתית במועדון האקסקלוסיבי של המלון עולה 4,500 אירו. המלון המפואר ממוקם מול יער בולון, 700 מטרים מהאיצטדיון של רולאן גארוס ו-500 מטרים מ"פארק דה פראנס".

(צילום: רחל קדרס)

המלון מאופיין בעיצוב ארט דקו אך משלב גם את אומנות הרחוב - הגרפיטי. הבקתות סביב הבריכה מזכירות את תקופת הזוהר של תצוגות האופנה. המסעדה היוקרתית, הבר והמרפסת בקומה הרביעית מזכירים את העושר של תקופת בין המלחמות, ומשקיפים על מגדל אייפל. במלון נמצא הספא של חברת הטיפוח קלרינס היוקרתית שהוא גם הספא הגדול ביותר באירופה (1,700 מ"ר). מועדון החברים שהזכרנו, מוגבל לאלף חברים. 

המלון פתח, כאמור, את שעריו במאי 2014, על יסודות הבריכה הישנה שנקראה תחת אותו שם. הבריכה היוותה לסמל הבילוי בתקופת הזוהר של שנות ה-30 בעיר.

(צילום: piscine molitor)

בין השנים 1920-1930 נפתחו כ-15 בריכות ברחבי פריז. צרפת אומנם מדינה מתקדמת ברוב התחומים אבל היא הייתה באיחור רב אחרי שכנותיה האירופאיות בכל הנוגע לבריכות. ב-1922 היו בה 20 בריכות שחייה, כשמתוכן רק שבע בפריז. לצורך ההשוואה, באותה תקופה בגרמניה היו כבר 1,360 בריכות ובאנגליה 800 בריכות שחייה. 

בריכת הקיץ עם 3 קומות של תאי הלבשה ומרפסת סולריום בבר בקומה הראשונה(צילום: piscine molitor)

מי שהופקד אז על בניית הבריכה היה האדריכל לוסיאן פולט (LUCIEN POLLET) שעיצב ובנה את בריכת "מוליטור" ועוד שלוש בריכות אחרות ברחבי העיר, אחת מהן הרוסה היום. האתר היה דומה יותר לספינה מאשר לבריכה והיה היחידי בעל שתי בריכות במקום אחד. בנוסף, "מוליטור" היה רשום כאתר היסטורי ממרץ 1990.

(צילום: רחל קדרס)

פולט הביא את טובי האמנים של פעם. לדוגמא, פולט הביא אמן זכוכית בכדי ליצור את חלונות הוויטראז' שעיטרו את הכניסה לבריכת הקיץ. בעבר, בריכת הקיץ הייתה מוקפת בחול המדמה חוף ים. כיום בריכת הקיץ מעוטרת במרפסת סולריום ובר בקומה הראשונה ועד היום קיימים במקום שלוש קומות של תאי הלבשה מעוצבים מסביב לבריכת הקיץ.

(צילום: רחל קדרס)

הבריכה הופכת להיות אתר החלקה על הקרח בחורף(צילום: piscine molitor)

תצוגות אופנה וחשיפת הביקיני הראשון(צילום: piscine molitor)

(צילום: piscine molitor)

בשנת 1989, פרויקט הנדל"ן הזה מוצע לעיר פריז. העירייה מקבלת אותו, הורסת את בריכת החורף ומשחזרת את בריכת הקיץ בתוך מתחם המלון ובונה חניון.

(צילום: piscine molitor)

(צילום: piscine molitor)

(צילום: piscine molitor)

(צילום: piscine molitor)

תמונה אחרונה ביום סגירת הבריכה(צילום: piscine molitor)

למחרת הסגירה, החזית והכניסה נאטמו. הבריכות ספגו את זעמו של מזג האוויר, בריכת הקיץ נסדקה, הצבעים בתאים ובמעקות דהו ונשארו מהם רק תזכורת של תקופה. לבסוף, "מבקרים" מכל סוג וגוזלי מזכרות שהגיעו לקחת חלקים מהספינה הישנה, היו העדות האחרונה של תקופת הזוהר והארט דקו.

חלק מהגרפיטי בקירות והמעקות שומרו עד היום(צילום: piscine molitor)

(צילום: piscine molitor)

http://www.piscine-molitor.com/  http://www.piscine-molitor.com/histoire