פרויקט צילום נדיר: בתוך חברת התעופה של צפון קוריאה
הצלם ההולנדי ארתור מביוס מביא באמצעות עדשת מצלמתו מבט נדיר וקרוב במיוחד על חברת התעופה של צפון קוריאה, אייר קוריו, ועל עובדיה. בריאיון ל-ynet הוא מספר על חוויית הטיסה במטוסים העתיקים ("מעוצבים כמו בשנות ה-60") ועל הצוותים ("מנומסים, מקצועיים וחשים גאווה כשמצלמים אותם"). עכשיו הוא עשה מזה ספר
למרות היותה אחת המדינות המסוגרות בעולם, צפון קוריאה משקיעה בשנים האחרונות לא מעט מאמצים כדי להציג עצמה כמקבלת תיירים ומסבירת פנים. לא מעט צלמים כבר נכנסו לגבולותיה ותיעדו - אם באישור ואם בלעדיו - את המדינה המשונה והמרתקת. אבל אחד הדברים שעדיין לא זכו לתיעוד היא חברת התעופה המסקרנת של צפון קוריאה, אייר קוריו.
החברה, שעושה שימוש אך ורק במטוסים רוסיים משנות ה-60 וה-70, לא פתחה את שעריה לצלמים ולכתבים ולא אפשרה עד היום לסקר את הנעשה בה מאחורי הקלעים.
מי שכן הצליח לעשות זאת הוא הצלם ההולנדי ארתור מביוס, חובב תעופה וצילום, ששילב את שתי האהבות הגדולות שלו - וזכה למבט נדיר לא רק על המטוסים, אלא גם על הנעשה בתוכם ועל הצוותים - שמצידם שיתפו פעולה באופן מפתיע. את עבודותיו הוא כרך לספר שיצא ממש לאחרונה בשם Dear Sky.
"תתפלאו, המטוסים מתוחזקים היטב"
"כחובב תעופה וצילום אני תמיד מחפש פרויקטים חדשים שבהם אוכל לשלב את שתי האהבות הקסומות הללו", מספר מביוס בריאיון ל-ynet. "בשיטוט באינטרנט גיליתי שאפשר לבקר בצפון קוריאה ואף לטוס במטוסים הרוסיים הקלאסיים של חברת התעופה הלאומית שלהם.
"כמו בכל ביקור שם, גם לצורך זה נדרשתי להיות חלק מקבוצה. הגעתי עם חבורה של חובבי תעופה לטיול מאורגן שכולל טיסה בכל סוגי המטוסים. בניגוד לטיולים אחרים במדינה, בזה מותר לצלם את המטוסים".
לא הסתפקת במטוסים, אלא צילמת גם את הטייסים, את צוותי הדיילים ואת הצוותים הטכניים של אייר קוריו.
"זה נכון. מה שתפס לי את העין יותר מכול במקום הזה היו העובדים, עניין שנחשב קצת יותר בעייתי לצילום. צילמתי את הצוותים ללא כל בעיה מיוחדת, אבל היינו צריכים להיות מאוד דיסקרטיים בזמן הצילומים עצמם".
גילית משהו מעניין במיוחד על חברת התעופה ועל העובדים שלה?
"כן. אולי זה נשמע מפתיע, אבל המטוסים מתוחזקים היטב, כולם במצב טוב מאוד. החלקים הפנימיים של המטוסים נראים עדיין כפי שנמסרו לחברה בשנות ה-60 או ה-70. הטיסה במטוסי האנטונוב, האיליושין והטופולב היא חוויה מדהימה של עיצוב, תנועה ולא פחות חשוב מכך: הצליל!"
ואיך השירות?
"העובדה שתנועת המטוסים במדינה דלילה מאוד ולא צפופה כמו בחלקים אחרים של העולם - גורמת לתחושה אצל הנוסע כאילו הוא טס עכשיו בתחילת עידן התעופה ולא בימינו הצפופים והלחוצים. הצוותים מנומסים ומקצועיים".
אחרי שטיילת שם ודיברת עם המקומיים, מהי הטעות הגדולה ביותר של העולם המערבי להשקפתך, בכל הנוגע לצפון-קוריאנים?
"ממה שאני חוויתי, גילתי שלצפון-קוריאנים אכפת ממה שאנחנו חושבים עליהם. הם אומנם יציגו לפניך רק את מה שהם רוצים להראות לך מהמדינה שלהם, אבל הם גם ירצו שתבלה אצלם, תבזבז קצת כסף ובעיקר תצא עם רושם חיובי על ארצם. הם רגישים מאוד לאופן שבו העולם רואה אותם.
"עם זאת, חשוב לציין שהמבקרים עוברים לפני הנסיעה תדרוך 'עשה ואל תעשה', כמו למשל לא לצלם את המקומיים בלי לשאול קודם, לא לצלם את החיילים ולא ללעוג למנהיגים. בהיותה מדינה קומוניסטית, אין פרסום או מותגים בינלאומיים. הערים נקיות וצפופות.
"למי שמגיע מהעולם המערבי יהיה גם מוזר מאוד שפשוט אין טלפונים סלולריים ואין ואינטרנט כמעט בכלל, אבל מצד שני העניין הזה גורם לקשר הדוק בין חברי הקבוצה שאתה מטייל איתה, ללא הסחות דעת מהרשתות החברתיות והסמארטפונים שמזמזמים על השולחן.
"המקומיים שפגשתי היו מאוד חביבים ומסקרנים, ובגלל היעדר אפשרויות בידור אחרות כולם מנגנים מוזיקה ושרים. בסך הכול צפון קוריאה היא יעד ייחודי, ואני מקווה שייצא לי לשוב אליה ביום מן הימים".
תגיד את האמת, אם אייר קוריו הייתה טסה לאמסטרדם, היית טס איתם?
"כמובן, בעיקר אם הם היו טסים במטוס מסוג אליושן 62".
לסיום הסבר לנו את הכותרת שבחרת לספרך, "שמים יקרים".
"ההתייחסות היא למחויבות ולגאווה של הצוותים, בעיקר כאשר מצלמים אותם. מלבד זאת, הכותרת מתייחסת לאהבה הגדולה שלי לחברות התעופה ולמטוסים הקלאסיים".
התמונות מתוך ספרו של ארתור מביוס, Dear Sky
