בחזרה למרוקו: תחייתו של הרובע היהודי במרקש
רק כ-100 יהודים נותרו במלאח, הרובע היהודי של מרקש, מתוך 50 אלף היהודים שגרו במקום ב-1947. לאחרונה זוכה המקום לעדנה מחודשת עם המוני תיירים, רבים מהם מישראל, שמגיעים אל הרובע הציורי. כך נראו חגיגות סוכות ושמחת תורה בבית הכנסת העתיק שנבנה ב-1492
המלאח (Mellah), הרובע היהודי במרקש, חווה בתקופה האחרונה התעוררת מחדש כשתיירים, כולל ישראלים רבים, מגיעים לבקר במקום. "אתם כעת נכנסים לבית הכנסת האחרון של הרובע", אומר יצחק אוחיון כשהוא מוביל את התיירים אל תוך החצר של בית הכנסת לאזאמה (Lazama) שנבנה ב-1492 במהלך האינקוויזיציה כשהיהודים גורשו מספרד.
המקום העתיק זכה לכינוי "בית הכנסת של הגולים" ואירח דורות של צעירים ברברים (תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה) שהתגיירו ונשלחו מכפרים באזור ללמוד תורה. באחת הכיתות, שהפכה כעת למוזיאון, תלויים צילומי צבע דהויים שמספרים את הסיפור הקהילה שהתפזרה. יהודים רבים עזבו את מרוקו לצרפת, ואחרים עברו לצפון אמריקה וכמובן לישראל.
לפני גלי העזיבה הגדולים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת חיה במרוקו הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בצפון אפריקה – בין 250 ל-300 אלף בני אדם. במרקש בלבד התגוררו ב-1947 50 אלף יהודים. כעת, 70 שנה לאחר מכן, נותרו כ-100 יהודים בלבד, רובם קשישים. במרוקו כולה, לפי מספרים בלתי רשמיים, מתגוררים פחות מ-3,000 יהודים.
"לפעמים לא הצלחנו אפילו להגיע למניין כדי להתפלל", סיפרה מתפללת בבית הכנסת שביקשה להישאר בעילום שם. אולם, בשנים האחרונות חל שינוי והיהודים החלו לשוב אל המקום, הפעם כתיירים. בסוף חג הסוכות ובשמחת תורה כבר חגגו במקום המוני תיירים יהודים ששרו ורקדו.
יעקב אסייג, 26, מכנה את עצמו בגאווה היהודי הצעיר האחרון במרקש. "מאז שהרובע שוקם מגיעים אליו יותר ויותר תיירים", הוא אומר. השגשוג לא הגיע במקרה. פרויקט שיקום ושחזור הרובע החל לפני יותר משנתיים ועלה עד כה 17.5 מיליון אירו.
הרחובות עם המראה החום-אדמדם שוב נושאים שמות עבריים. בית הקברות, לדוגמה, שוכן ברחוב שנקרא "תלמוד תורה". "רבים מגיעים מישראל בכל שנה בתקופת החגים. השנה הגיעו יותר מהרגיל, אולי 50 אלף", אמר מדריך תיירים ישראלי בשם דויד שהדריך קבוצה מתל אביב.
"אני מרגישה במרוקו כמו בבית בגלל שנולדתי פה", הוסיף מדריך התיירים בן ה-56 מאשדוד. הוריו עזבו את מרקש בשנות ה-60 כשהוא היה בן 4, "בגלל שהם היו ציונים". לדברי אוחיון, "יהודי מרוקו לא יכולים לשכוח את המולדת שלהם וישראלים שמגיעים לכאן בפעם הראשונה מגלים כאן את רוח הסובלנות".
לפנייה לכתב/ת 
