הצלם שטס לצלם לבה וחזר עם עדשה שרופה
הצלם הישראלי ארז מרום חזר לארץ לא מזמן מטיול לא פשוט בהוואי. מרום נסע לתעד את הלבה המתפרצת בהר געש קילוואה וחזר עם כמות אדירה של תמונות מרהיבות, וידאו מדהים ביופיו ומצלמה אחת קצת שרופה. "היה שווה להתיך את המצלמה". צפו בצילומים הנדירים
לטוס לצד השני של כדור הארץ כדי לתעד הר געש פעיל לחלוטין. זאת ההחלטה שהצלם הישראלי ארז מרום (36) קיבל לפני מספר חודשים ויישם בחודש שעבר, מה שגרם לו לחזור עם מגוון עצום של תמונות וסרטוני וידאו עוצרי נשימה ומצלמה אחת קצת שרופה.
מרום הוא צלם מקצועי שבחמש שנות עיסוקו בצילום כבר הספיק לכבוש הרבה פסגות מושלגות, צחיחות וירוקות בעולם. בחודש האחרון נסע להוואי לשבועיים כדי לתעד פסגה נוספת, חמה במיוחד. הר געש ובעיקר לבה, הרבה לבה.
אחרי שכבר צילם התפרצות געשית באיסלנד ב-2014, הר געש באתיופיה, את הזוהר הצפוני בנורבגיה, קרחונים על חול וולקני שחור באיסלנד והרשימה עוד ארוכה, מרום הבין שהלבה בהוואי היא דבר שמושך אותו ובעיקר ההזדמנות לצלם את הלבה ונופים נוספים מתוך מסוק, חיבתו השנייה של מרום.
"כחובב לבה התעניינתי בנהרות הלבה הזורמים מהר הגעש המפורסם קילוואה (Kilauea) שבביג איילנד בהוואי (האי הגדול ביותר בארכיפלג ההוואייני). יום לאחר הנחיתה, נפגשנו עם מדריך מקומי והתחלנו טרק של כשמונה קילומטרים עד לצלע ההר ממנה זרמה הלבה. כיוון שלקחנו מדריך פרטי, יכולנו לתזמן את ההגעה כך שהיינו באזור הזרימה כשעתיים לפני שהתחילו להגיע קבוצות התיירים הרגילות. למרבה המזל, הזרימה היתה חזקה מהרגיל וצילמנו תמונות רבות ממרחק קצר מאוד", מספר מרום ל-ynet.
"מזל קיצוני"
הטיסה להוואי לא הייתה פשוטה: ארבע טיסות הלוך וחמש טיסות חזור, 22 שעות טיסה לכל כיוון והמון שעות המתנה בין לבין. ועדיין על השאלה המתבקשת - האם הכל היה שווה את זה? עונה לנו מרום כי "זה הרבה יותר משווה את זה. זה היה אחד הטיולים המדהימים בקריירה שלי (טיילתי בכ-45 מדינות), וכזה דבר עוד לא היה לי. היה לנו מזל כל כך קיצוני, חזינו בפריצת נהרות לבה עצומים מצלע ההר בזמן אמיתי, רק שעה אחרי שהגענו, וכל זה מחוץ לפארק הלאומי. אפשר להגיע למקום הזה במשך חודשים ולא לראות כזה דבר".
כדי להגן על הגוף מעוצמת הלבה והחום שיוצא ממנה, מספר מרום כי יש להצטייד בביגוד ארוך ובכפפות הגנה כדי למנוע כוויות מהחום הרב (טמפרטורת הלבה כ-1,100 מעלות). "כשעה לאחר הגעתנו התחלתי לשמוע צעקות וכשהסתכלתי, ראיתי נהרות ענקיים של לבה מתפרצים מצלע ההר, מתפצלים ומתאחדים, במופע שלא ראיתי כמותו מעולם".
הגנה על הגוף? יש. על המצלמה? פחות
"המזל האמיתי היה שהיינו מחוץ לגבולות הפארק הלאומי וכך שימוש ברחפנים היה אפשרי וחוקי. צילמתי מהרחפן כשעה בסך הכל, בשעות היום, השקיעה והלילה. בשלב מסויים שמתי לב שיש כתם כהה מצד ימין של התמונה, אך לא ייחסתי לכך חשיבות יתרה", מספר מרום ומתאר איך לאחר שסיים את הצילומים וחזר לדירה בה התאחסן, הוא הוציא את הרחפן וגילה לתדהמתו שהפלסטיק השחור שמקיף את המצלמה הותך. "למזלי, התמונות היו שוות את הנזק. בימים שלאחר מכן צילמנו את הלבה מתוך סירה בעת הזריחה וכן ממסוק".
מרום זכה ב-2015 בפרס הצילום היוקרתי "כוכב הזהב" בתחרות הנחשבת "ND Awards", (ראשי תבות של Neutral Density). הפרס ניתן לו על צילום הר געש בשדה לבה באיסלנד. מאז זכה גם במדליית כסף בתחרויות Epson Pano Awards ובמדליות כסף וזהב ב-Arctic awards.
מעוניינים במידע ובתמונות נוספות של הצלם? כנסו לאתר, לעמוד הפייסבוק ולאינסטגרם של ארז מרום.