בגשם ובברד: יומן מסע מטרק קשוח בצ'ילה
אחרי ההפלגה הבלתי נשכחת לאנטרקטיקה סער לא בזבז אפילו יום והחל לתכנן את היעד הבא – טרק בפארק טורס דל פיינה שבצ'ילה. גם מזג האוויר הסוער ושותף לדרך שנשבר באמצע לא עצרו אותו מלהגיע לקו הסיום. משוחרר באמריקה, פרק 13
טרק טורס דל פיינה (צילום: סער יעקובוביץ)
אחרי שבוע באנטרקטיקה שבו בקושי ישנתי, כי קשה לישון כשאין חושך ויש כל כך הרבה מה לראות מסביב, הגעתי לעיר פונטה ארנס שבצ'ילה. נפרדתי מהחבר'ה מהמסע ליבשת הלבנה, דיברתי בטלפון עם המשפחה והגעתי אל ההוסטל. ישנתי עד הערב וכשהתעוררתי כבר התחלתי להתכונן ליעד הבא - הטרק המפורסם טורס דל פיינה.
לפרקים הקודמים - הקליקו
למחרת בבוקר קניתי גזייה, מקלות הליכה ומזרון שטח, ובכך הפכתי למוצ'ילר עצמאי שיכול להסתדר בכל מקום. ארזתי הכל ועליתי על אוטובוס בדרכי לעבר העיירה פוארטו נאטאלס שממנה יוצאים אל הטרק בפארק הלאומי טורס דל פיינה, שם אנחנו קצת ידועים לשמצה בגלל התקרית שבה מטייל ישראלי נחשד כי גרם לשריפה בפארק.
פוארטו נאטאלס (צילום: שאטרסטוק)
בתים אופינייםבלעיירה פוארטו נאטאלס (צילום: Alex Proimos מתוך ויקיפדיה)
לפני שיצאנו לטרק הלכנו להרצאה מאוד מועילה שבה הסבירו לנו מה צריך לקחת, עם כמה אוכל צריך לצאת לדרך ואיך נכון לתכנן את המסלול (מאיפה מתחילים, איפה מסיימים, כמה קילומטרים מומלץ ללכת בכל יום וכו'). הקנייה הכי טובה שעשיתי בשביל הטרק הייתה כוס מים ממתכת שמתחברת עם תופסן למוצ'ילה וניתנת לשליפה בקלות. בפארק הלאומי כל המים בנהרות ובמפלים (שמקורם בקרחונים) טובים לשתייה, כך שהכוס הזאת היא בעצם כמו בקבוק שתמיד מלא.
הכוס בפעולה
יוצאים לדרך(צילום: סער יעקובוביץ)
ירוק, לבן וכחול - הנוף שבדרך(צילום: סער יעקובוביץ)
אחד מהאגמים שבפארק(צילום: סער יעקובוביץ)
ואז הגיע הלילה. ואיתו הקור, הגשם והרוח. היה הרבה יותר קר מאשר באנטרקטיקה. תלינו לייבוש את הבגדים הרטובים בתוך האוהל הזול שקנינו שבאורח פלא עמד ברוחות החזקות ולא התעופף באוויר.
קמנו ליום גשום. קיפלנו את האוהל שהיה רטוב ומלוכלך בבוץ. גם שאר הציוד נרטב מהגשם. התלבשנו בבגדי סערה והתחלנו ללכת. חצינו גשרים, עברנו נהרות ואחרי שעה יצאה השמש. אבל רק לשעה עד שהגיעה סופת ברד. חווינו את כל עונות השנה ביום אחד.
שומר על מצב רוח
אחד מהגשרים שעברנו בדרך
קפיצה של אושר בנקודת הסיום
ביום הרביעי והאחרון, לאחר עלייה ארוכה וקשה, הגענו סוף סוף לטורסים – שלושה עמודי גרניט שעל שמם קרוי הטרק ומתחתם לגונה ירקרקה. הצטלמנו, נהנינו, וקינחנו בפחית קולה קרה. משם, חזרנו להוסטל, וחיכתה לנו חגיגה עם ישראלים לכבוד נר ראשון לחנוכה עם ספינג'ים טעימים. ככה מסיימים טרק.
המשך בשבוע הבא
סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף כנסו לעמוד הפייסבוק .
לפנייה לכתב/ת 
טרק קשוח בצ'ילה
מומלצים
