צללתי מתחת לקרח בים הלבן – ואלה התמונות שצילמתי
בחיי היום-יום ד"ר דור ואדאס הוא פיזיותרפיסט שמתמחה בשיקום, אך בזמנו הפנוי הוא חובב הרפתקאות וצילום. כששמענו שהוא חזר ממסע צלילה בצפון-מערב רוסיה תפסנו אותו לשיחה: "התחושה שאי אפשר לעלות למעלה בגלל הקרח היא תחושת אקסטרים"
"נהוג בעולם הצלילה לנקות את פנים המסכה (משקפת) ברוק. זה מונע אדים. יורקים, שוטפים, וזה נקי. אתמול ירקתי והרוק קפא ולא רצה לרדת". זה אחד הפוסטים שפרסם בחודש שעבר ד"ר דור ואדאס, פיזיותרפיסט שמתמחה בשיקום נפגעי שבץ מוחי, שהחליט לצאת בזמנו הפנוי לים הלבן שבצפון מערב רוסיה כדי לצלול מתחת לקרח.
בריאיון לאולפן ynet ניסה ואדאס להסביר מה משך אותו לצלול במקום שהטמפרטורה מחוץ למים נעה בין מינוס 5 למינוס 30 מעלות. "לא יודע", אמר, "כנראה מיצוי הצלילות בעונה החמה ובמקומות החמים. החל משנה שעברה התחלתי לעשות צלילות במקומות יותר קרים, בהתחלה באווירת שלג, אחר כך מתחת לקרח בשווייץ, וזה היה כביכול השיא של החוויה".
ואדאס הוסיף וסיפר: "במים קצת יותר חם מאשר בחוץ - בין 0 למינוס 2. המים בדרך כלל קופאים באפס מעלות, במקום הזה הם קופאים במינוס 2, מינוס 3. מחוץ לחור של הצלילה יש בקתות מחוממות שאליהן אפשר לברוח כשיוצאים מהצלילה. הצלילה מתבצעת בחליפות יבשות, ככה שלובשים פליז מתחת, והאזור היחידי שבא במגע עם המים זה הראש. הקור כמובן מגיע לידיים ולרגליים, ובסוף הצלילה לא מרגישים אותן כל כך".
בפוסט נוסף שכתב בפייסבוק בזמן אמת סיפר ואדאס: "אתמול בבוקר היה מינוס 25, לא נורא כמו שדמיינתי. בזמן הצלילות מעל הפתח של הקרח תמיד עומד אדם שמחזיק את החבל. פעם בכמה דקות הוא מושך כדי לשאול אם הכול בסדר. ואני מושך חזרה בשביל OK".
איך פותחים פתח לתוך המערה התת-מימית הזאת?
"עם מסור חשמלי בהתחלה - ואחר כך עם פטישים ומסורים".
מה ראית שם מתחת לקרח?
"קודם כול זה יפהפה, כל העניין במקומות האלה הן תצורות הקרח, בגלל שזו לא פלטת קרח אחידה, יש גאות ושפל בים הזה ששוברים את הקרח מסביב, וזה מייצר צורות קרח נורא יפות, שהן בעצם האטרקציה המרכזית. וכמובן התחושה שאי אפשר לעלות למעלה, שהיא תחושת אקסטרים בעולם הצלילה. בגדול זה ים לכל דבר, יש דגים שחיים בטמפרטורת האלה, צריך לשאול את הביולוגים הימיים איך. יש שם צמחים, יש חרקים קטנים ואלמוגים רכים".
לפנייה לכתב/ת 
