לטפס על הר געש ולהתגלש למטה על השלג
אפילו חובב אקסטרים כמו סער לא תיאר לעצמו שהוא יתקרב ללוע של הר געש פעיל ואז יגלוש מטה במגלשת שלג. אבל הוא טייל בצ'ילה, ושם בהחלט קורים דברים מהסוג הזה. משוחרר באמריקה, פרק 17
מהעיר ברילוצ'ה שבארגנטינה, שם סיימתי בהצלחה קורס בן חמישה ימים ללימוד ספרדית, המשכתי לעיירה פוקון שבצ'ילה. נסעתי באוטובוס ב"דרך שבעת האגמים" היפהפייה, שמחברת בין שתי הנקודות. במהלך הנסיעה עצרנו בכמה נקודות תצפית מרהיבות.
לפרקים הקודמים - הקליקו
בפוקון נפגשתי מחדש עם החבר'ה שלי וגיליתי שהעיירה מציעה פעילויות אקסטרים רבות, כגון רפטינג, סנפלינג מפלים, טיפוס על הרים ואפילו צניחה חופשית מעל הר געש פעיל. יצאתי עם עומרי, חבר שהכרתי במסע, לטיול סנפלינג מפלים. הלכנו בין נחלים שונים וכמובטח ירדנו בסנפלינג במורד מפלים. לבשנו חליפות צלילה שקיבלנו, כי המים היו מאוד קרים, נעלנו נעלי גומי מיוחדת וחבשנו קסדות. חוויה אדירה.
האטרקציה המרכזית בפוקון היא טיפוס על הוויאריקה, הר געש פעיל שניתן לראות מכל נקודה בעיירה. הנוף משגע, וההר עצמו מושלג בפסגה ו"מעשן" כל הזמן, כאילו הוא עומד להתפרץ בכל רגע. הטיפוס על ההר והירידה הם טרק בפני עצמו. שמחתי לעבור את החוויה עם עומרי, שהפך לחבר מאוד טוב שלי. מוזר להכיר מישהו זמן קצר כל כך, ובכל זאת להרגיש שאתה מכיר אותו כל החיים.
יום שלם חיפשנו את הסוכנות הטובה ביותר, המשתלמת וכמובן - הכי חשוב - הבטיחותית ביותר שבאמצעותה נטפס על ההר. קראתי חוות דעת באתרי טיולים, שאלתי אנשים שכבר סיימו את הטרק וניסיתי לקבל כמה שיותר המלצות.
לבסוף מצאתי את החברה שלדעתי הייתה הבטוחה ביותר. הציוד שקיבלנו היה חדיש, ונתנו לנו למדוד אותו יום לפני הטיפוס. על הפרק: מסכת חמצן נגד העשן במעלה ההר, גרזן לטיפוס בשלג, דוקרנים מיוחדים שמתלבשים על נעלי הטיולים, קסדה ובגדים עמידים במים.
מזג האוויר היה מצוין כשהתחלנו לטפס על ההר, והיום היה שמשי. העלייה הייתה חדה, והטיפוס לא היה קל. הרבה מטיילים מתייאשים בדרך. המדריך אמר לנו: "אני מכיר את הישראלים, בדרך כלל אתם מתלוננים הרבה וקשה לכם לטפס את העלייה, לכן אני ממליץ לכם לקחת את הרכבל ולקצר את הדרך".
עומרי ואני הסתכלנו זה על זה ואמרנו לעצמנו שאנחנו הרבה יותר ממסוגלים לזה, וכבר מתורגלים בטרקים. בסופו של דבר לא רק שעלינו בהצלחה, אלא שאף הגענו בין הראשונים, למרות שהלכנו בקצב שלנו בלי למהר. השארנו רושם טוב וניפצנו לבחור את הסטיגמה הלא-נכונה על הישראלים.
כשהגענו לפסגה, הרחנו את העשן והגופרית היוצאים מלוע הר הגעש. כן, הגענו ממש עד ללוע עצמו. התפלאתי לראות את הלבה פשוט ניתזת למרחק של מטרים ספורים מהלוע. לא אשקר, זה קצת מלחיץ, למרות כל היופי. אחרי שהתפעלנו מהנוף, נחנו ואכלנו סנדוויץ' - הגיע הזמן לרדת.
החלק הזה של הטרק, הירידה, הרבה יותר קל ומהנה. מורידים את הדוקרנים מהנעליים, מוציאים מגלשת שלג אישית מפלסטיק ומתחילים להתגלש למטה. לא חשבתי אף פעם שאחליק במורד הר געש פעיל ומעשן.
באמצע הגלישה, באחד מהמקטעים, בחור לא אחראי דחף סלע, והאבן התגלגלה במורד ההר לעבר קבוצה שגלשה במזחלות. ברגע האחרון הפעילו את משרוקיות החירום כדי להזהיר את הגולשים, והם זזו הצידה. זה יכול היה להיגמר בצורה רעה מאוד, לכן חשוב לדעת עם איזו חברה לצאת לטרק, לראות שהמדריכים אחראים, שהציוד תקין, ולא להיות שאננים אפילו לרגע.
אחרי הטרק המהנה חזרנו לפוקון ולמחרת הלכנו לאגם בעיירה עם פירות שקנינו ונחנו ליד המים. זה היה סוף השבוע הראשון של פברואר, ואני רציתי להתקדם צפונה - לעבר הקרנבל בברזיל.
המשך בשבוע הבא.
סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף היכנסו לעמוד הפייסבוק או לחשבון האינסטגרם שלו.