יש גרמניה אחרת: טיול בדיסלדורף
היא לא מתוירת כמו ברלין ופחות פרועה ובועטת ממנה - אבל היא עיר גאה עם תרבות, שמחת חיים וחיי לילה רוויי אלכוהול. שלחנו את עורכת ערוץ היחסים, שמבינה דבר או שניים בסצינה הגרמנית, לבדוק מה הסיפור של דיסלדורף
"רוצה לטוס לדיסלדורף?" שאל אותי העורך וגרם לי לפלוט כזה "איי דו!" מתלהב משל הנסיך הארי בעצמו הציע לי הרגע להינשא לו. כבר שמונה פעמים שהייתי בברלין, ואף על פי שאחזור אליה כבר מחר - אם יזדמן לי, בתוכי תמיד ידעתי שקיימת גם גרמניה אחרת שאינה כוללת את ימי ראשון במועדון "ברגהיין", וששווה לי לטעום ערים נוספות ב"בונדסרפובליק דויטשלנד", הלוא היא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
כילידת עיר בעלת שם מצחיק - כפר סבא, לא הופתעתי לגלות שגם לדיסלדורף משבר זהות, כשפירוש שמה הוא "הכפר שעל נהר הדיסלי". אז אומנם דיסלדורף היא כבר מזמן לא כפר הדייגים הקטן שהייתה, אבל היא עדיין נחשבת לקטנה מאוד יחסית לערים אירופיות אחרות - בשטחה מתגוררים קצת מעל 600 אלף תושבים.
דיסלדורף ממוקמת במערב גרמניה, לא רחוק מהגבול עם הולנד ובלגיה, כך שבהחלט אפשר להמשיך ממנה ברכבת היישר לתחנה המרכזית של אמסטרדם (שעתיים ורבע של נסיעה ישירה) ולצאת לטיולי כוכב נוספים מכאן.
12 דקות עד הלובי
"נמל התעופה הבינלאומי דיסלדורף" הוא נמל התעופה הגדול והחשוב ביותר במדינת נורדריין-וסטפליה ובמטרופולין ריין-רוהר, אך מרגיש כמו נמל תעופה קטן ואינטימי, בטח כשמשווים אותו לנתב"ג המפואר והגרנדיוזי שלנו. מרגע שנוחתים בו הכול מתקתק מאוד מהר: גם הדרך למלון שהיה ממוקם בעיר העתיקה (Altstadt), הייתה מהירה משציפיתי. אמרתי מהירה? התכוונתי שתוך 12 דקות כבר היינו בלובי.
בדיקה קצרה בגוגל חשפה ששדה התעופה ממוקם שבעה קילומטרים בלבד ממרכז העיר ושהמלון שלנו ממוקם ממש בלב ליבה של העיר העתיקה. זה אומר שהמלון מוקף חנויות בגדים, בוטיקים, ברים, כנסיות ומסבאות ישנות.
דיסלדורף עצמה התגלתה כעיר קטנה, אינטימית וכיפית, שלפחות את החלקים המעניינים בה בהחלט אפשר לעשות ברגל. אם אתם לא בקטע אז באוטובוס, מטרו, חשמלית או מוניות.
לא ברלין אבל זה לאו דווקא רע
הדבר הראשון שצריך לדעת על דיסלדורף הוא שהיא לא ברלין, אבל את זה כבר שיערתם לעצמכם. לא תמצאו בה פאנקיסטים ליד המועדונים הכבדים, מלכות דראג ססגוניות בדרכן לערב בורלסק נוצץ, מהגרים מוסלמים או פליטים סורים.
ומה בכל זאת תמצאו כאן שמזכיר את העיר הגדולה? שווארמיות טורקיות שפתוחות כל הלילה, אבל בכמות מועטה למדי. אפילו דוכני נקניקיית "קארי וורסט" קשה להשיג בעיר הזאת, וחיפשתי דווקא, אך במרכז העיר ספרתי לא יותר משני דוכנים.
דיסלדורף היא עיר לבנה מאוד, נקייה מאוד ועשירה מאוד, ויעידו על כך עשרות מכוניות הפאר שיחלפו על פניכם. היא נחשבת לאחת הערים החשובות ביותר לכלכלה של גרמניה. בעברה שימשה כמרכז תעשיית הברזל וכיום היא מהווה מוקד לחברות תקשורת, מדיה ופרסום, וגם מרכז חשוב עבור תעשיית האופנה של גרמניה.
הפאב הארוך בעולם
אז אומנם ב-2018 דיסלדורף אינה מתויירת כמו ברלין, אבל זה לא בהכרח רע, כל עוד אם אתם חסידים של שני דברים – בירה ושמחת חיים. תמיד ידעתי שגרמניה היא אומה צוהלת שאוהבת לחגוג, אבל בדיסלדורף מרגישים זאת מייד. בשעות הערב אפשר לראות את ההמונים זורמים להם כנהר בלתי נגמר בסמטאות האבן המיוחדות של העיר העתיקה, חולשים להם מאושרים על הברים השונים, רוקדים, צועקים ושותים. ושותים.
גרמנים אוהבים לשתות והם מקדשים את הבירה שלהם, וכשזה מגיע לדיסלדורף – הבירה המקומית, "הגולדסטאר" שלהם, אם תרצו, היא האלטביר (Altbier). הנחשבת לאחד הסמלים שהמקומיים הכי מתגאים בו. זוהי בירה כהה ומסורתית בעלת טעם כבד ודומיננטי, השונה מאוד מהלאגר שהגרמנים בדרך כלל שותים.
העיר העתיקה מכונה גם ה"פאב הארוך בעולם" (längste Theke der Welt), מאחר שהיא מאכלסת לא פחות מ-300 ברים ומועדונים בחצי קילומטר מרובע בלבד. בגלל שנחתנו בלילה, לא נותר לי מנוס אלא להצטייד במעיל (בכל זאת, גרמניה) ולצאת לסיבוב ברים שהתגלה כמסע מוזיקלי מעניין בין סגנונות מוזיקה שונים.
דורמן גבוה במיוחד שאל מאיפה אני. כשהשבתי "ישראל", הוא אמר: "ישראל? טו פוינטס!", ונראה מאוד מרוצה מעצמו. "דוז פואה!", הוכחתי אותו, והוא צחק בקול גדול ונתן לי להיכנס. הפלייליסט, כמו שחשדתם, היה מורכב בעיקר משירי אירוויזיון.
הבר הבא אליו נכנסתי, התאים לי קצת יותר. זהו בר מטאל בשם Weisser Bar, שמאכלס שלל טיפוסים מוזרים ותמוהים, כמו אותו גרמני כבן 35 שעשה הד-בנגינג לצלילי אליס קופר, אך כשביקשתי לצלם אותו לסטורי שלי צעק עליי משהו לא מובן בגרמנית ונעלם משם. אז תמונה שלו – אין לי, אבל המלצה על בר מטאל כיפי דווקא כן.
בכלל, אם בא לכם על סופ"ש מבוסם של סבב ברים בלתי נגמר, אגב זאת אחלה אופציה למסיבת הרווקים או הרווקות הבאה שלכם, כנראה שהגעתם למקום הנכון. רק קחו בחשבון שייתכן ותיתקלו בשלל יצורי לילה שפחות מפרגנים לזכייה של ישראל באירוויזיון.
איפה יוצא כל הטוב הזה?
אזור הברים של העיר העתיקה מתרכז ברחובות Bolkerstraße, Mertensgasse והמלון המפואר שבו שהיתי - De Medici נמצא ממש ברחוב המקביל Mühlenstraße 31.
רשתות במוזיאון ורשתות אופנה
בדיסלדורף עפים על אומנות ותמצאו בה 11 מוזיאונים ועשרות גלריות, כולל מוזיאון שמהלל את אחד הפֶטישים הכי מוזרים בעיר – החרדל, שאגב הולך מצוין עם ביצה קשה ועם הבירה המקומית, בייחוד בתשע בבוקר (או ככה לפחות, סבורים המקומיים).
המוזיאון בו ביקרתי הוא ה-K21, מוזיאון לאומנות מודרנית שבו הספקתי לתפוס את המיצג In Orbit שהתמקם על גג המוזיאון - מיצג מהפנט שבנה האומן והאדריכל הארגנטינאי תומאס סראסנו (Tomás Saraceno).
סראסנו יצר קונסטרוקציה בגובה של 20 מטרים מעל הקרקע, שעשויה רשתות על רשתות בגבהים שונים. הרשתות עצמן מופרדות זו מזו בשש בועות ענק, בזמן שהמבקרים במוזיאון מוזמנים להיכנס פנימה וספק להלך - ספק לרחף להם בחליפה המוזרה שהכריחו אותם ללבוש. הבעיה? סראנסו דורש מהמבקרים האמיצים לחתום על טופס ויתור, שבו הם למעשה מאשרים לו לקחת את חייהם ומוותרים על כל אופציה לתביעה עתידית. מאחר שחיי חשובים לי, ויתרתי על התענוג, אבל היה מאוד מרשים להציץ מהצד על המתאבדים הנחושים.
אז מתאבדת אני לא, אבל שטחית דווקא כן, ומה-K21 המשכתי לסיבה האמיתית שבגללה ישראלים אוהבים לטייל באירופה – שופינג! Konigsallee או בקיצור:Ko , היא שדרת הקניות המפורסמת של העיר, ונהניתי מאוד להסתובב בה אף על פי שאינני מרוויחה כמו זמר ים תיכוני מצליח.
מלבד מעצבי העל הנחשבים גוצ'י ופראדה, שתמיד נחמד להציץ על חלונות הראווה שלהם, תמצאו בשדרה גם רשתות מוזלות כמו H&M וזארה, כשהמחירים בהן אטרקטיביים ומוזלים מישראל. את השדרה עצמה חוצה תעלת מים רחבה ומהפנטת, ובין חלון ראווה אחד לשני, שווה להציץ גם עליה וליהנות מעט מהשקט.
רחוב קניות נוסף שאהבתי הוא Schadowstraße. תמצאו שם סניף גדול של פריימארק – אולי אחת הרשתות הכי אהובות על הישראלים כרגע, סניף שווה של Urban Outfitters ועוד.
איפה יוצא כל הטוב הזה?
מוזיאון ה-K21 נמצא ב- Ständehausstraße 1ורחובות הקניות הם Konigsallee ו-Schadowstraße.
בין נפוליאון לראמן הטעים באירופה
שמחתי לגלות שבניגוד לערים גדולות ופופולריות באירופה, סצנת הקולינריה של דיסלדורף לא מושתתת כמעט על מסעדות אסייתיות. זה אומר שהמקומיים מעדיפים את המטבח שלהם אסלי. כלומר, גרמני מסורתי, כזה שמנותיו נוטפות השומן והחזיר ירפדו לכם היטב את הקיבה וילכו מעולה עם כוס בירה צוננת שהוכנה במבשלה שבמקום.
אני דגמתי את "צום שיפשן" (zum-schiffchen), מבשלת הבירה העתיקה ביותר בדיסלדורף, שממוקמת, איך לא, בלב העיר העתיקה. צום שיפשן נוסדה עוד ב-1628 ועד היום עפים שם על הרגע ההוא שבו נפוליאון בונפרטה ביקר בה. נפוליאון הוא בכלל דמות אהובה מאוד בדיסלדורף, ומספרים שהוא העניק לעיר את השם הנחשק "פריז הקטנה".
המלצרים ב"צום שיפשן" אמורים להעניק ליושבים בה חוויה אותנטית, עם מנות בשריות ביניהן סטייק טרטר, שניצל וינאי, נקניקיית דם וחזיר. מאחר שביקרתי בדיסלדורף בשיא עונת האספרגוס – הירק, שנחשב לאחד מסממניה הקולינריים של העיר, הפך לתוספת הקבועה בכל המסעדות בהן ביקרתי (יציאה חמודה שהתחילה להימאס אחרי כמה זמן).
אבל לא רק בסוג המזון מתבטאת החוויה המסורתית של המבשלה, גם בסוג ההומור - המלצר התגלה כבדרן לא קטן, בייחוד כשהעמיד פנים שהוא לא שומע שאני מבקשת כוס בירה גדולה, והחליט למזוג מול עיניי המשתאות את הבירה אל תוך כוס צ'ייסר קטנה. אבל אל תדאגו. כשקלט את המבוכה שאחזה בי, הגיש לי מייד כוס בירה גדולה וצוננת בתוספת חיוך של "צוחקים איתך".
אבל לא רק אוכל גרמני אסלי אכלתי בטיול הזה. בין הרחובות Immermannstraße ו-Oststraße שוכנת לה "טוקיו הקטנה" - הקהילה היפנית הגדולה ביותר בגרמניה והשנייה בגודלה באירופה, אשר מונה לא פחות מ-7,000 אזרחים ממוצא יפני.
Immermannstraße הוא רחוב חמוד שכולל בתי עסק, מסעדות, סופרמרקטים יפנים וחנויות קומיקס מגניבות ביותר. תמצאו בו גם את מסעדת טאקומי (Takumi) שאם תהיו סבלניים מספיק כדי לצלוח את התור הארוך שמשתרך בכניסתה, תקבלו את הראמן הטעים ביותר שתאכלו באירופה.
איפה יוצא כל הטוב הזה?
"צום שיפשן" ממוקמת ב-Hafenstraße 5 ומסעדת טאקומי ממוקמת ב-Immermannstraße 28
המגדלים שעל שפת הנהר
את יומנו האחרון העברנו באזור המדיה האפן (MedienHafen) – נמל המדיה התעשייתי שממוקם על גדות נהר הריין. בהגיענו לשם הדבר הראשון שמשך את עיניי היה בבואתו של מגדל הריין (Rheinturm) - הסמל של דיסלדורף, אשר השתקף במלוא תפארתו בתוך המים והזכיר לי קצת את מגדל הטלוויזיה של ברלין - למרות שהוא נמוך ממנו ביותר ממאה מטרים.
בכלל, אזור המדיה האפן מהווה תצוגה מהפנטת שתלהיב את חובבי האדריכלות מביניכם. המדיה האפן שימש בעברו כנמל תעשייתי והיום הוא מקום משכנן של חברות תקשורת, אופנה ועיצוב.
ליד הנהר תמצאו דוכני אומנים, מסעדות חמודות, ברים ובתי קפה שכיף להסתובב ביניהם. בלילות הופך האזור למתחם שוקק חיים עוד יותר, כשהמקומיים צובאים על הברים והלאונג'ים האלגנטיים ולוגמים קוקטיילים צבעוניים (לא הכול זה בירה, ראיתם?). אחרי הביקור המשכנו למלון ומשם בחזרה לישראל. עוד חופשה תמה לה.
איפה יוצא כל הטוב הזה?
בין הרחובות Hammerstrasse, דרך Kaistraße ועד Speditionstraße .
ועוד מידע בקטנה
• מדי שבוע "גרמניה איירליינס" מפעילה טיסות ישירות מתל אביב לדיסלדורף בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי, מה שמאפשר לכם לבחור אם ברצונכם להגיע לסופ"ש קצר של שתייה מאסיבית וחגיגות, או ללכת על האופציה הארוכה יותר, ואולי לכלול בטיול שלכם גם יעדים נוספים.
• הטיסות עצמן הן טיסות בשירות מלא, ומחיר הכרטיס כולל בתוכו מזוודה של עד 25 ק"ג ותיק יד עד 6 ק"ג – כבודה כל כך גדולה שאני, חסידת טיסות הלואו קוסט, לא רגילה אליה.
• עלות רכבת מנמל התעופה דיסלדורף למרכז העיר (כ-7 דקות נסיעה) הוא 2.80 אירו למבוגר ו-1.60 אירו לילד. עלות מונית מנמל התעופה בדיסלדורף למרכז העיר (כ-10-15 דקות) עולה כ-29 אירו.
• כרטיס "דיסלדורף קארד" עולה 9 אירו ליום או 14 אירו ליומיים, והוא יעניק לכם הנחות בכניסות לאתרים ומוזאונים ברחבי העיר, כמו גם נסיעה חופשית חינם בתחבורה הציבורית.
• בדיסלדורף מתקיימות כל הזמן תערוכות וכנסים, כך ששווה להזמין מקומות לבתי מלון כמה שיותר מוקדם.
הכתבת הייתה אורחת של "גרמניה איירליינס" ולשכת התיירות של דיסלדורף
