המשפחה שעצרה הכל ויצאה לטייל בעולם
כשהם בשנות ה-40 לחייהם, החליטו נעה ופז להגשים חלום ישן ולצאת עם שלושת ילדיהם לטיול חובק עולם של שמונה חודשים. התחנה הראשונה: סין
לפני כשנה הבנו שזה עכשיו או לעולם לא והחלטנו שאנחנו הולכים על זה. רוני הגדולה הייתה בת עשר וחצי, יובל האמצעי בן 8 ואלון הקטן בן שלוש וחצי. אני מודה שהייתי קצת מסויגת ותהיתי איך ננתק את הילדים לשמונה חודשים מכל המסגרות, אבל פז הדביק אותי בהתלהבות והתחלנו לתכנן את הטיול.
ואז סין נכנסה לתמונה. הטיסה לניו זילנד ארוכה מדי וצריך לשבור אותה. אבל סין?! עם ילדים?! כשהיינו שם לבד לפני 19 שנה היה קשה לטייל שם, אז עם 3 ילדים... הנסיעות, התקשורת (או חוסר התקשורת), החום והלחות האיומים באוגוסט - אבל פז שלף את הקלף המנצח: ההר הצהוב (Huangshan), מקום שתמיד הצטערתי שלא הגענו אליו בטיול הקודם שלנו בסין. טוב בסדר, אז סין. שבועיים וחצי. עם ילדים. על החיים ועל האורז.
התחלנו את הטיול בשנגחאי, ומשם המשכנו להאנז'ו, הואנגשאן, סוג'ואו וחזרה לשנגחאי. סין היא מדינה מיוחדת במינה, מעין פלנטה אחרת, יקום מקביל. הסינים בטוחים שסין זה העולם והעולם זה סין. השימוש בגוגל ובוואטסאפ חסום, אבל לא נראה שזה מפריע להם במיוחד. במקום וואטסאפ יש להם וויצ'ט. במקום יוטיוב יש tudou, ובמקום גוגל יש Baidu.
אני חושבת שמה שקוסם לי כל כך בסין זה שהכל עדיין אותנטי. הם לא מתחנפים לתיירים המערביים, אין הצגות והעמדות פנים, וזה נפלא. אז נכון שגם הפעם רוב הסינים שפנינו אליהם לבקשת עזרה לא ידעו מילה באנגלית, אבל אין ספק שרובם יצאו מגדרם לעזור לנו בכל צורה, עד כדי להוביל אותנו ליעד שחיפשנו, גם אם זה לא בכיוון שלהם. ונכון שלנסות להסביר במסעדה שאנחנו צמחונים (שניים מאיתנו) היה קשה למדי, אבל זה גרם לנו ללמוד את ההגייה הנכונה של המילה צמחוני בסינית – סוצ'יי, אם תהיתם.
כבר בשדה התעופה הבנו שאנחנו אטרקציה כששתי נערות סיניות צחקקו לעברנו, ואחר כך ביקשו להצטלם איתנו. זכרתי מקרים כאלה מהטיול הקודם בסין, אבל אני מודה שלא ציפיתי שגם 20 שנה אחרי, ועוד בשנגחאי הגדולה, המחזות האלה יישנו.
השיא היה כשטיילנו באחד הרחובות הראשיים בשנגחאי, התיישבנו לתומנו על מדרגות בצד הדרך כדי שאלון יאכל גלידה מעשנת מוזרה שקנינו לו, ולפתע עשרות סינים עצרו לידנו וביקשו להצטלם איתנו. לא פעם תושבים מקומיים הופתעו מכך שאנחנו משפחה עם שלושה ילדים, ספרו אותנו והביטו במבט מופתע ומלא הערכה.
הילדים אהבו את הטעמים החדשים שלא הכירו בארץ. נרשמה התלהבות רבה מההוט פוט - שזה בעצם סיר מרק שמתבשל על השולחן והסועדים בוחרים מה להוסיף לו (ירקות, אטריות או טופו). גם הדאמפלינג על סוגיו השונים היה פופולרי, והבאבל טי (תה עם חלב שמוסיפים לו כדורי טפיוקה מתוקים) שיגע את רוני.
והיו גם ממתקים משונים שמעלים עשן - סוג של כדורי גלידה יבשה שברגע שנוגסים בכדור אפשר לנשוף עשן לבן מהפה ומהנחיריים. כן, גימיק אחרי גימיק, את כולם היינו חייבים לבדוק.
הטיול בסין לא היה קל לילדים. ההליכה המרובה, הנסיעות במטרו, החום הגדול שעם הלחות המטורפת היה לפעמים בלתי נסבל, גם יחסית לאוגוסט הישראלי, האינטנסיביות והקצב. הגענו לחופש הגדול גם בסין, וזה הורגש היטב, בכל אתר היו המוני סינים שגדשו את המקום ולפעמים היינו צריכים ממש לפלס דרך בין ההמונים.
לא היה סיום מושלם יותר לטיול מאשר ביקור בדיסנילנד בשנגחאי, ועוד ביום הראשון ללימודים בסין, מה שהפך את החווייה לקצת פחות צפופה. זה היה יום שכולו כיף טהור, מסיבת סיום מושלמת שכללה גם מופע זיקוקים בסוף. אין לי ספק שעוד נחזור לכאן, בעיקר עכשיו כשיש טיסה ישירה לשנחאי. הילדים, אני מקווה, יעבדו את החוויה ויזכרו את סין כשונה ומעניינת. התחנה הבאה: ניו זילנד.
נעה הולנדר היא צלמת ועורכת וידיאו. אתם מוזמנים לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של הטיול המשפחתי וליהנות מתמונות נוספות בעמוד האינסטגרם של נעה .
המשך יבוא