מקום שצריך לסמן עליו וי: פסטיבל זיגט
הוא מושך אליו עשרות אלפי מבלים מכל העולם, כשדגל ישראל מתנוסס בגאווה ליד הבמה. לצד עשרות הופעות חיות תמצאו כאן מגוון דוכנים מגניבים וכן, גם אחד ישראלי. מה הופך את פסטיבל זיגט בבודפשט למוקד תיירותי שרק מתחזק מדי שנה? יניב חלילי ביקר, שרד ותיעד כדי לשוב ולספר
הבעת התדהמה על פניו של אד שירן אמרה הכל. כששירן עלה על הבמה, בערב הראשון של פסטיבל זיגט,
הוא הביט בים של עשרות אלפי הראשים ואמר: "או וואו. זו הפעם הראשונה שלי בהונגריה - ולא ציפיתי לקבלת פנים שכזו. יו אר וונדרפול".
זיגט, כמו פסטיבלי מוזיקה גדולים אחרים דוגמת קוצ׳לה וגלסטנברי, הוא לא עוד פסטיבל לכוכבים בליגה של שירן: הם איוונט, מוסד, מקום שצריך לסמן עליו וי.
פסטיבלים ברחבי העולם
פסטיבל זיגט: אי של רוח נעורים
שבוע שלם של לו"ז קשוח, שכולל הופעות חיות של הכוכבים הכי גדולים בעולם, מסיבות לחות, הופעות סטנד-אפ, הרצאות, חוויות מולטי-מדיה, אוכל ושתייה. הרבה שתייה.
והשנה זיגט גם היה ההוכחה לכך שאפשר לכנס המוני בליינים צעירים בלי להרוס את העולם: כוסות הפלסטיק החד-פעמיות נזנחו לטובת כוסות אישיות רב-פעמיות. הצבים באוקיאנוסים נשמו לרווחה - והפעם בלי שפלסטיק נתקע להם בגרון.
"בועה מנותקת שמותר לעשות בה הכל"
מבין 530 אלף פוקדי הפסטיבל השנה, אפשר לקנא ב"זיגט וירג׳ין" - האנשים שזו הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל. את המבטים ההמומים על פניהם אפשר לזהות מרחוק. הכל נראה לא מוכר, הרפתקני, מרגש. יש כאלה שאי החופש, בו מתקיים זיגט, הוא גם החופש מהחיים.
קטה אייברמן, תל-אביבית, שהגיע עם חברתה סופי ליוטווין, היא אחת מאותן "בתולות הפסטיבל". הן ישנות במלון בבודפשט, כי "אנחנו זקנות מדי בשביל לישון באוהלים", הן מציינות.
"אני מרגישה סופר משוחררת פה", אומרת אייברמן. "זו בועה מנותקת מהמציאות, שמותר לעשות בה הכל. יש פה סקס, סמים והרבה מוזיקה, אם כי אנחנו רק מסתכלות על בחורים ולא עושות שום דבר, כי בכל זאת, אני נשואה פלוס שני ילדים ובעל, שפירגנו לי את הנסיעה הזו. פסטיבל בהונגריה זה יתרון גדול - הוא גם קרוב וגם זול".
תומר שרעבי מרחובות, שהגיע לכאן בפעם הראשונה, נראה קורן וזורח. "אני כל היום בפעילויות - זו כמו קייטנה למבוגרים - בבוקר התעוררתי עם יוגה, אחר כך למדתי הליכה על חבל, צפיתי במופע בובות מרהיב, שלא לדבר על הופעות של להקות רוק, שמעולם לא שמעתי עליהן לפני כן ושפתחו לי את הראש. זו הפעם הראשונה שלי בזיגט - אבל בהחלט לא האחרונה".
רחבת הענק מול הבמה המרכזית של הפסטיבל נראית כמו אולם עצרת האו"ם. אנשים מכל מדינה, חלקם מנופפים בדגלי המדינה ממנה באו, למען ידעו האומנים את המרחק ויעריכו את ההשקעה. וכן, ברור שדגל ישראל היה הגדול ביותר והתנוסס למרחקים.
כשפלורנס אנד דה מאשין עלו להופיע, בערב אחר של הפסטיבל, אש נשלחה בקהל - כלומר להבות הקול של פלורנס ווטץ׳ שרפו את כל מה שנקרה בדרכן. אי אפשר היה להפריז באהבה החונקת של הקהל כלפי הזמרת הבריטית המשובחת. בביצוע של Say My Name היא כבר העיפה את השמיים של בודפשט עוד כמה סנטימטרים מעלה.
תיירות המוזיקה היא לא דבר חדש
תיכנון נסיעה סביב תחביב מסוים הפכה את ענף התיירות לתמנון בעל זרועות רבות. כך צצו וצמחו תתי-ענפים כמו "תיירות קודרת", שכוללת ביקורים באתרים מוכי אסונות (היי, צ׳רנוביל), תיירות ספורט, כמו נסיעה לצפייה בגביע העולם בכדורגל ותיירות אוכל.
תיירות מוזיקה היא אחד הענפים הותיקים: תיירים ביקרו בבתי האופרה של וינה ושל בודפשט כבר לפני מאה שנים, כדי להאזין ליצירות של המלחינים הקלאסיים האהובים עליהם.
בית האופרה של סידני הוא תחנת חובה לתייר באוסטרליה. העיר ליברפול באנגליה נהנית מזרם תיירים קבוע שמגיעים להתחקות אחר עקבות הביטלס.
בישראל רואים צמיחה אדירה בשנים האחרונות בתיירות המוזיקה: ישראלים אוהבים ונוהגים לשלב ביקור בעיר מהפנטת לצד הופעה של האמן האהוב עליהם.
בזיגט אפשר היה לשמוע לא מעט עברית. קבוצות של ישראלים, לפני או אחרי צבא, נהרו לשבוע של הופעות ופעילויות בכרטיס אחד. בהונגריה מודעים לכוח העצום של זיגט כמנוע תיירותי.
סבלנות לקהילת הלהט"ב או גימיק שיווקי?
העיר נערכת לפסטיבל, נהגי מוניות עושים קופה יפה על התיירים - ולפעמים גם מרמים אותם (מוכר, לא?), המסעדות מפוצצות ובתי המלון מקפיצים מחירים.
רכישת חבילות מבעוד מועד מוזילה את העסק וגם התארגנות מראש מיטיבה עם תיירי הפסטיבל. הונגריה, שלא סובלת מעודף סובלנות בשנים האחרונות, משנה את פניה ומקדמת את כל התיירים בחיוך עם מרק גוּלש.
בזיגט הגדילו לעשות ותלו כרזות, בשיתוף חברת משקאות, עם הסלוגן Love is Love. רוצים לומר: הממשלה שלנו אמנם ימנית-קיצונית, אבל חלקנו סובלניים ומחבקים גם את קהילת הלהט"ב.
פסטיבלי המוזיקה הפכו בשנים האחרונות לזרוע רווחית בענף התיירות. רכובים על גבי הליך הגלובליזציה של המוזיקה, באמצעות מנועי סטרימינג שונים כמו ספוטיפיי, הפכו פסטיבלי המוזיקה לענף תיירותי עצמאי.
פסטיבלי מוזיקה הפכו לכוכבים האמיתיים
הימים בהם טיסות בעולם היו נחלת מעטים חלפו - ועם כניסתם של חברות הלואו-קוסט ושל אתרי השכרת דירות מוזלות, צעירים רבים (ולא רק הם) רואים בפסטיבלים איוונטים חשובים בלוח השנה התיירותי.
במקום לחכות עד שהזמר האהוב יגיע בארץ המוצא, נוסעים תיירים בעקבות ההופעות - ומשלבים הופעות של אומנים רבים בפסטיבל אחד. בזיגט, למשל, מלבד אד שירן ופלורנס אנד דה מאשין הופיעו אייקונים כמו הפו פייטרס, דה נשיונל, ירז אנד ירז ומאקלמור. דור האינסטוש גם עשה את שלו: כשאנשים מעלים תמונות מפסטיבלי מוזיקה, התגובה השכיחה היא בדרך כלל: רוצה-לשם-עכשיו.
נדמה כי היתרון הבולט ביותר של זיגט הוא העובדה שמדובר בפסטיבל שמתקיים לצד עיר גדולה. לא חייבים לישון באוהלים ואפשר בהחלט להתפנק בחדר של מלון טוב, בסוף יום של פארטיות.
מה תמצאו בדוכן היהודי בזיגט?
אבל, כאמור, זיגט הוא לא רק פסטיבל מוזיקה. למעשה, הוא אולי אחד הפסטיבלים היחידים בעולם שמציעים הכל לכולם. באוהל קרקס מתקיימים מופעי סטנד-אפ ומופעי קברט שובביים, בעוד שבאגף אחר של הפארק הענק, שמשתרע על האי אובודה בצפון בודפשט, התקבצו ארגונים לא ממשלתיים רבים, שפועלים להעמקת את המודעות לנזקי איכות הסביבה.
אפילו אוהל יהודי היה שם, שהזמין את בלייני הפסטיבל לחידונים בנושאי יהדות וישראל. הפרס: כוס מיץ פריגת. ביתן אחר הציע שירות פסיכולוגי של סטודנטים לתואר שני, שהזמינו את הבליינים לקונן על מר גורלם באופן דיסקרטי.
מה עוד? עשרות דוכני אוכל מצוין, עץ משאלות שהמשאלה הכי פופולרית בו הייתה "אני מקווה שאמצא אהבה עד השנה הבאה", ביתן משחקים (הקוביה ההונגרית שלטה שם ביד רמה), פסנתרן שניגן על גבי פסנתר נייד ששייט בין שבילי הפסטיבל, קפיצות על טרמפולינה, מופעי קרקס ופינות זולה. ד"ש מנעורייך.
חברת "איסתא מיוזיק" מוכרת חבילות לפסטיבל זיגט, כמו גם לפסטיבלים רבים אחרים ברחבי העולם (כולל לולהפוזה בברלין, שמתקיים בתחילת חודש ספטמבר). החבילות כוללות טיסה, לינה וכרטיסי טיסה לפסטיבל - במחירים נמוכים יותר מרכישה פרטית של כל אחד מהמרכיבים הללו בנפרד.
הכותב היה אורח חברת "איסתא מיוזיק"
