קרוז משפחתי באוגוסט: כל מה שצריך לדעת
לקחת את עצמכם ואת הילדים לטיול משפחה בקיץ זו לא משימה פשוטה. ליאור קורן שמנוסה בעניין בחר בפעם הראשונה לעשות זאת באמצעות קרוז בים התיכון. השילוב בין האטרקציות והנוחוּת שעל האונייה הגדולה לבין ביקור במספר ערים אירופיות גרם לו ולמשפחתו לחזור מבלי להרגיש צורך בחופשת מנוחה נוספת
אוגוסט מגיע ואנחנו ההורים מאמצים את המוח ומחפשים פיתרון לחופשה שתשלב גילוי מקומות חדשים, אטרקציות לילדים ואם אפשר אז גם פינוק קטן למבוגרים. לא פשוט למצוא את המינון הנכון שיספק את כל המשתתפים. בשנים האחרונות, שמענו המלצות על שייט באוניות הענק
והחלטנו לנסות את הקונספט בעצמנו.
הגענו לקרוז על אניית ה-Epic ("אפיק") של חברת נורווג'יאן קרוז ליין (NCL) האמריקנית כמתנת בת מצווה לבת הגדולה. האם אהבה את המתנה? מאוד. עלינו בהרכב של זוג הורים, שתי בנות ומשפחה נוספת. זו היתה אחת הפעמים הבודדות בהן חזרנו מטיול משפחתי פעיל מחו"ל ולא חשנו שאנחנו צריכים חופש נוסף לנוח מהמאמץ.
זו אונייה גדולה בהחלט, עם 19 קומות, מספר נוסעים שעולה על 4,000 וכמות אנשי צוות לא קטנה, כ-1,700. זה אומר שיש בחישוב גס איש צוות על כל 2.5 נוסעים, האם זה מרמז על רמת שירות גבוהה?
אל דאגה לא אשאיר אתכם במתח ואגלה כבר עכשיו מה השורה התחתונה: כולם מצאו מה לעשות על האונייה. בין אם מדובר במגלשות והבריכה, מופעי המוזיקה והריקודים, מועדוני הנוער והילדים, צעידה במרץ ביעדים חדשים שבהם עגנה האונייה וכמובן מנוחה מבורכת. אה, ואם כל זה לא מספיק מכנע גם השירות באונייה היה מצויין והאוכל ניתן בשפע.
ישנו מספר רב של מסלולי הפלגה בעולם, אנחנו בחרנו לשוט במסלול מעגלי בים התיכון וזאת במטרה לנצל את מזג האוויר החם וליהנות מהפעילויות על סיפון האונייה. עוד שיקול שנכנס לבחירת האונייה הוא הרצון של שתי הבנות. להן היה חשוב שהקרוז יכלול גם פארק מים ולכן נבחרה ה"אפיק" שמציעה שלוש מגלשות - אחת מהן עם אבובים.
70 שפים על הסיפון: ביקרנו באוניית הפאר הבוטיקית שעוגנת בחיפה
עגינה באי מלאכותי פרטי ומחזמר ברודוויי על הסיפון
לראשונה: MSC תעלה נוסעים אל ומישראל
אל הקרוז הזה היה ניתן לעלות או בברצלונה או בנמל צ'יוויטווקיה שסמוך לרומא, ממנו אנחנו עלינו. עבורנו היה זה התכנון הנכון יותר: אשתי ובנותיי לא ביקרו לפני כן ברומא ולכן העדפתי לטייל בעיר יומיים לפני הקרוז, במקום להגיע אל בירת איטליה בביקור יום חטוף ולחוץ (הנמל מרוחק כ-90 ק"מ מהעיר). החיסרון הוא שבהמשך הקרוז מגיעים לביקור בברצלונה ביום ראשון - מה שאומר שרוב החנויות בעיר סגורות, כמו גם השוק "לה בוקרייה" המפורסם.
היעד הראשון אליו מגיעים אחרי רומא הוא העיר ליבורנו, ממנה אפשר לנסוע אל פירנצה. מצד שני הבקור החפוז בה רק עושה לה עוול. זה אומר להגיע לפירנצה לזמן קצר כל כך ולפספס יותר מדי דברים בעיר. לכן אנחנו לקחנו אוטובוס אל העיר לוקה (Lucca) שהתגלתה כפנינה אמיתית. מימי הביניים, משומרת להפליא, בה בילינו שלוש שעות קסומות בין הסמטאות.
יש בעיר מגדל אליו מטפסים דרך 260 מדרגות, מה שמיוחד במקום הוא שבראשו גדלים עצים ונהנים מתצפית מוצלת של 360 מעלות על גגות העיר האדומים. אחרי המגדל של לוקה נסענו למגדל היותר מפורסם, הלוא הוא מגזל פיזה, לצילום המתבקש בין מליוני תיירים אחרים.
עיר נוספת בה ביקרנו במהלך הקרוז היא קאן בריביירה הצרפתית. שם נסענו על רכבת התיירים הקטנה שעושה סיבוב מקיף בעיר ולאחר מכן ירדנו לטבילה בחוף הים, ממש בכניסה למעגן אליו מגיעות הסירות הקטנות מהאונייה.
תחנה נוספת הייתה בספרד והיא האי פלמה דה מיורקה. לקחנו אוטובוס לעיר ושוטטנו (בחום עז יש לציין) ברחובות העיר. אגב, בחזרה גילינו כי עלות מונית לאונייה זולה יחסית, כ-10 אירו מהעיר, ונוחה כמובן יותר מהאוטובוס.
ביום הרביעי של השייט עגנו בברצלונה ושם עלתה כמות נוסעים חדשה וגדולה מאוד, אז חשנו שרמת הצפיפות באונייה גדלה באופן מוחשי. למחרת – ביום שהיה כולו שייט בים, מי שלא הגיע מוקדם יחסית לשטח הבריכה באונייה, כבר לא מצא בה מיטת שיזוף פנויה.
אם אתם אומרים לעצמכם - נתפוס מקום מוקדם על ידי זריקת מגבות על כמה מיטות כדי לשוב מאוחר יותר - תשכחו מזה. אנשי צוות האונייה מודעים לטריק תפיסת המקומות ליד הבריכה והם עוברים במקום, מדביקים מדבקה על המיטה ואם תוך פרק זמן קצוב האורחים לא מגיעים, הדברים שלהם נלקחים לקבלה.
בברצלונה עלינו על השאטל של האונייה (בתשלום) שמוריד ליד כיכר קולומבוס ומשם עלינו ברגל דרך שדרות לה רמבלס והרובע הגוטי עד כיכר קטלוניה הגדולה. אגב, יש קניון בסמוך לנמל והוא פתוח ושוקק חיים גם ביום ראשון.
לאחר יום שלם בים, חזרנו שוב לאיטליה והפעם אל נאפולי. רבים נרתעים מהעיר ה"מלוכלכת", ולדעתי מפסידים קסם אמיתי. להבדיל מערים אחרות, האונייה עוגנת מרחק הליכה מהמרכז. אנחנו התחלנו בקפה מושלם ועוגות מדהימות בקפה גמברינוס המפורסם.
משם הלכנו דרך הסמטאות אל שוק דגים קטן ומשם עלינו בפניקולר לתצפית מעל העיר. הרחוב המפורסם בעיר נקרא ויה טולדו והוא מלא בחנויות - הזדמנות מצויינת להשלמות שופינג שפוספס בברצלונה.
אכלו ושתו ללא הפסקה
ה"אפיק" מציעה כ-20 מסעדות וברים שונים, חלקם בחינם ואחרים בתשלום. אין צורך לקבוע תור מראש בחדרי האוכל וסידור האכילה החופשי בחברת נורווגיאן התגלה כמוצלח מאוד.
אם אתם רוצים אווירה מהודרת יותר, לכו אל מסעדות "מנהטן" או "TASTE" ותהנו מהגשה על ידי מלצרים. הבופה בקומה 15 הציע כל וכל ובכל ערב היה אוכל בסגנון שונה: איטלקי, ספרדי, מאכלי ים, גריל וכו'. כל אחד מצא אוכל שמתאים לו והרמה הכללית היתה של בית מלון באיכות טובה מאוד.
האוכל לא היה מוצף בשמן והיה גיוון יפה. לילדים יש כמובן את כל ה"פאסט פוד" שרוצים, כולל עמדת פיצה ללא הפסקה, מכונות גלידה אמריקאית ועוד. אחת המסעדות החינמיות היא "שנגחאי" עם אוכל אסייתי, אבל אשתי ואחת הבנות שהגיעו אליה דווקא לא התלהבו במיוחד ונראה שלא שווה את התורים אליה. יש מכונות עם שתייה ממותקת ומים לאורך היממה, כמו גם קפה אמריקאי.
אם תרצו קפוצ'ינו איכותי יותר, תצטרכו להזמין אותו בתשלום בבר של הבריכה או בבר הקפה בקומה 5. אגב תוספות בתשלום, מחיר הקוקטיילים לא זול - כ-11$ לקוקטייל רגיל ועל זה תוסיפו 20% תוספת שירות.
קחו בחשבון שאם אתם מזמינים בזמן בו האונייה עוגנת בנמל, תגבה מכם גם תוספת מע"מ מקומי של המדינה בה עוגנים. ואם מדברים על אוכל, אז כדאי לדעת כי ישנה הקפדה רבה על הגיינה – מחטאים ידיים לכל מי שנכנס לאונייה ובכניסה לכל מסעדה.
יש על מה להתפשר
באונייה יש שלל סוגי חדרים: מפנימיים ללא חלון, דרך חדרי מרפסת ועד לסוויטות יוקרתיות. משפחות יכולות להזמין חדרים עם דלת מקשרת. הפשרה שעשינו בשייט היא לקחת חדר אחד לארבעה. היה צפוף, אבל הסתדרנו טוב מאוד בזכות הסבר מוקדם לילדות.
תכנון חדרי המרפסת באונייה לא משאיר הרבה מקום לפרטיות, אין חדר אמבטיה מופרד לגמרי אלא תא שירותים ותא מקלחת סגורים בזכוכית חלבית אטומה עם וילון.
עם זאת, המרפסת משפרת את החוויה - גם מכניסה אור ואוויר לחדר, מאפשרת לראות נוף בחלק מהעגינות ומשמשת גם כמקום לייבוש בגדי הים מהבריכה. חשוב לציין כי השינה בלילות היתה מצויינת, עם מיטה נוחה ותנודות מרדימות מהאונייה. החדרנית סידרה וניקתה פעמיים ביום ובערב פתחה את המיטה הרביעית מהתקרה וסגרה שוב חזרה בבוקר.
בנוסף, קראנו מראש על הבריכות שהן קטנות יחסית וזה נכון, אבל מצאנו עצמנו מבלים הרבה באמבטיות הג'קוזי שעל הסיפון והילדות "חרשו" על המגלשות.
כמה זה עולה?
מחירי השייט משתנים בין העונות ותלויים כמובן בסוג החדר שתבחרו וכמות הנוסעים. למשפחה בת ארבע נפשות, שייט לשבוע בחופשת הקיץ המחיר יכול לנוע בין 3,500$-6,000$ בחדרים פנימיים או עם מרפסת. לפעמים החברה מציעה מבצעים כמו נוסע שני ב-50% הנחה, שווה לעקוב אחר זה.
מעבר לכך יש להוסיף את מחיר הטיסות, מחירי האקסטרה באונייה וגם עלות סיורי חוף ושופינג.
לסיכום, שייט גם באוגוסט החם (מכל הבחינות) התגלה כמוצלח מאוד. אם אתם שטים בשיא עונת התיירות אז יש לקחת בחשבון את עניין הצפיפות על האונייה. אך לאור ההתנהלות היעילה והמתוקתקת וניתן לומר בפה מלא שקיבלנו תמורה הולמת לכספנו, שעבורו אנחנו עובדים קשה כל כך.
חשוב לציין שהקרוז מומן מכיסנו הפרטי בלבד.
הכותב הוא מנכ"ל אתר הטיסות אקספלורר .
