יונדאי גטס - מתיחות קטנות

ספק רב אם בעת השקת יונדאי גטס בתערוכת ז'נבה, מרץ 2002, צפה מישהו כמה חשובה תהיה מכונית זו לשוק הישראלי. כמה חודשים מאוחר יותר, במפגש ראשון על כבישי דנמרק, ספרנו על השיפור הנאה שביצעה בה היצרנית, ועדיין לא ידענו עד כמה זה ישפיע. לבטח לא ידענו לנחש כי ההצלחה של המכונית הזו תזניק את היבואן לעמדת איום על ההגמוניה של דלק מוטורס בשוק הישראלי.

לא שיערנו לעצמנו, בעיקר כי קשה היה להבחין עד כמה מוצלחת תהיה הגטס מבחינה שיווקית, למרות העובדה כי מדובר למעשה בניסיון ראשון של יונדאי לייצר סופר-מיני "אמיתית", כמו שמקובל באירופה. כזו שתתמודד בהצלחה הגורפת עד אז של היצרנים האירופים, שליטי הקטגוריה הבלעדיים. תשאלו את פיאט מה עוללה להם הגטס...

כך שהגרסה האחרונה למכונית הזו, שהגיעה ארצה לפני זמן קצר, עניינה אותנו במיוחד. לאיזה כיוון היא תוליך את היבואן? האם היא טובה כשהייתה, או שהשתפרה עוד יותר עם השנים. האם היא מסוגלת להתמודד בכבוד מול האירופיות לא רק במונחי מכירות, אלא גם בנושאים בהם פחות התבלטה, כמו נוחות, ביצועים, חסכון בדלק ואפילו, כמעט הס מלהזכיר, הנאה מנהיגה.

השינוי החיצוני שעברה הגטס אינו מהותי. בעיקרון נעשה ניסיון לעגל פינות, להפוך את המראה למודרני יותר. בסופו של דבר השינויים מתמקדים בסבכה קדמית שהפכה מעוגלת יותר, ויחידות תאורה אחרות. כמובן שהתוצאה אינה מסעירה, אבל כעת היא יותר הרמונית, נראית גדולה יחסית, אם כי עדיין בסגנון שמרני.

גם בתא הנוסעים וסביבת הנהג השינוי מינורי, ומתמקד בגוונים, איכות המרכיבים והגימור, עם חומרי דיפון וריפוד חדשים ונעימים מבעבר. אלא שבכל זאת, זו עדיין אינה איכות אירופית במיטבה. הפער הצטמצם, אבל יש עוד כברת דרך. ולא, קונסולה מרכזית כסופה בגרסה היקרה אינה מצליחה לשנות את המצב. חלק מהמתגים עדיין זולים לתחושה (למשל האחראי על הפעלת המזגן), ותא הכפפות זעיר מדי. המחוונים עברו שינוי קל ונראים מודרניים יותר, אך איבדו למרבה הצער את מד החום. מדוע?

תנוחת הישיבה מלפנים סבירה, למרות גלגל הגה שמתכוון רק לגובה וכיוון גובה-מושב מסורבל. מאחור לעומת זאת מציעה הגטס מרחב נאה מאד, תודות לממד גובה נדיב. יש גם אפשרות לכיוון המשענות המפוצלות מאחור, לטובת הגדלת נפח תא המטען. וזה חשוב, כי למרות נתון נפח סביר (254 ליטר), לתא המטען מבנה צר ולא נוח. כדאי לציין את הרצפה הכפולה והמתקפלת, שמתגלה כשימושית במיוחד כאשר אין צורך במלוא הנפח.

אלא שמעבר לשינויי עיצוב ותכנון קלים, ההבדל המשמעותי ביותר בגטס החדשה הוא המעבר למנוע 1.4 ליטר עם ארבעה שסתומים לצילינדר ו-97 כ"ס, לעומת ה-1.3 הקודם, עם שלושה שסתומים לצילינדר בלבד ו-84 כ"ס. היחידה הקודמת הייתה בפירוש אחת מנקודות החולשה העיקריות של הגטס האוטומטית, שסבלה מעצלות דינמית יחסית. לא משהו שאתה מצפה לפגוש בסופר-מיני מודרנית.

והמנוע החדש מצליח במשימה, תוך שהוא נעזר גם בקיצור יחס ההעברה הסופי בתיבת ההילוכים. כך מרגישה הגטס המחודשת נמרצת בהרבה, עם ביצועים מהטובים בקטגוריה. עזבו את צמצום זמן הזינוק ל-100 קמ"ש בכמעט שתי שניות (13.1 לעומת 14.8 שניות) ומהירות מרבית של "כמעט" 170 קמ"ש. ההבדל הגדול הוא בתחושה.

לעומת המנוע הקודם, הנוכחי שקט בהרבה ואינו מתקשה לפעול בסל"ד נמוך או גבוה. כרגיל, הוא עדיין רועש מדי תחת עומס רב (היכן שמרבית הכוח מרוכז). זאת, למרות שיונדאי מציינת שיא מומנט ב-3,200 סל"ד, אבל מעשית מאפשרת לו "לנשום" היטב רק מעל 4,000. חדשות טובות יותר בתחום פעולת התיבה האוטומטית. כיום היא חלקה יותר, ומעודנת מבעבר. בתוך העיר לעומת זאת, במהירות נסיעה נמוכה ומשתנה תדיר, היא מתקשה לעיתים להציג פעולה אחידה. במילים אחרות - מתבלבלת.

ומה על צריכת הדלק שהפכה לסימן ההיכר הלא-מחמיא של הגטס בעבר? ובכן, נעזוב ראשית את נתוני היצרן המאד-מחמיאים אך לחלוטין לא-ריאליים. הנה התוצאות. בכביש המהיר, בנסיעה סופר-נינוחה שמקרבת את הגטס למיטב שניתן להשיג, עמדה צריכת הדלק על כ-12 ק"מ לליטר. לא מרשים במיוחד עבור התנאים, אבל סביר. לעומת זאת, בקצב מציאותי יותר, עלתה הצריכה באופן תלול לתשעה קילומטר לליטר, ואף שמונה בתנאים קיצוניים יותר.

מבחינת התנהגות, לא מפתיע שאין חדש תחת השמש. כשהוצגה לראשונה, הפגינה הגטס שיפור אדיר לעומת המוכר לנו עד אותו זמן ביונדאי, אבל בהחלט לא יכולה הייתה להתמודד עם הטובות בקטגוריה. גם היום כך. ההגה מעט קל מדי לטעמנו, האחיזה סבירה בלבד, הניהוג בטוח אמנם, אך רכינת הגוף בפניות מורגשת מדי, אות ועדות לבולמי זעזועים מעט רכים, ושיכוך מעט רפה.

וכפועל יוצא, כאשר נוהגים בכביש המהיר, בעיקר עם מספר נוסעים, מתקשה מערכת המתלים לרסן את המרכב, ונוחות הנסיעה נפגעת למרות הרכות היחסית. ולמרות התחושה הרכה מתקשה הגטס לייצר נוחות טובה. הבלמים הפגינו יכולת סבירה, אך נעדרו דיוק ותחת עומס הציגו רעידות מתמשכות ולא נעימות.

שיפור או לא?

למרות שמבחינה חיצונית ההבדל אינו גדול, מקצה השיפורים שעברה הגטס עושה לה טוב. היא אינה מסוגלת עדיין להתמודד מול הטובות בקטגוריה בכל הנוגע לנוחות, אך היא לפחות אינה סובלת ממנוע נוראי. האם זה שיפר את מעמדה? תתפלאו, התשובה אינה דווקא חיובית.

כי מעבר לתחרות הרגילה עמה התרגלה להתמודד, מצפה לגטס תקופה לא קלה. סוזוקי סוויפט מגיעה, רנו קליאו חדשה עומדת בפתח, ועוד לא דיברנו על מחיר אטרקטיבי במיוחד לאחרות, כמו דייהטסו סיריון הזולה יותר, ואפילו פיז'ו 206 עם מנוע 1.6 ומחיר מצוין ורק במעט גבוה יותר, בסוף חייה.

במחיר של 98,000 שקל, או 102,000 לגרסה המהודרת שנבחנה, הגטס אינה זולה כלל ועיקר. וכמובן שאנחנו מדברים על הלקוח הפרטי, זה שאינו זוכה להנחות המפליגות להן זוכים ציי הרכב. מה זה אומר? שללא קשר ליכולתה העדיפה, הגטס תמשיך לככב בציי רכב, ואלי אף יותר מתמיד. בקרב הקהל הפרטי היא עדיין תהיה בבחינת "קניה נבונה", אבל לא יותר מכך.