האם תחבורה שיתופית היא הפתרון?
מדי יום עולות לכביש מכוניות חדשות. הפקקים מתרבים והדרך לעבודה מתארכת, האם תחבורה שיתופית, לאו דווקא ציבורית, היא הפיתרון? הפרופ' אראל אבינרי, מכללת אפקה להנדסה ואבי בן ארי, סמנכ"ל השיווק של הנתיב המהיר השתתפו בפאנל באולפן ynet והציגו את האפשרות הזו. זה באמת משהו שיכול לעזור להפחית את הפקקים? צפו
בשיתוף שפיר הנדסה
כבכל שנה, בערב יום העצמאות ה־69 התבשרנו על גודלה של האוכלוסייה בישראל. בין הנתונים המשמחים על מספר העולים ועל מספר היילודים בשנה החולפת, ייתכן כי המספר הבא חמק מהעין: למעלה מ־3.2 מיליון רכבים גודשים מדי יום את כבישי המדינה.
אחת המשמעויות: בכל רכב פרטי בעל 4־5 מושבים, ממוצע הנוסעים עומד על כ־1.1 בלבד. והתוצאה של אי מימוש הפוטנציאל הגלום ברכב הפרטי היא הפקקים.
"לא רק התפוסה בכלי הרכב בישראל בזבזנית", אומר פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, "אלא גם השימוש בהם. משך השימוש במכונית עומד על כשעה, שעה וחצי ביום. כלומר, ביתר 22 השעות הרכב מושבת ותופס מקום חניה. את זה אנחנו יכולים למנוע".
אחת השיטות לטפל בבעיה היא תחבורה שיתופית. שיתוף הנסיעות מבוסס על שני מודלים עיקריים: נסיעה משותפת (Ride sharing) ושיתוף רכב (Car sharing). בראשון, הנהג מסיע ברכבו הפרטי נוסעים מזדמנים או נוסעים קבועים. במודל השני, רכב אחד משמש בנקודות זמן שונות נהגים שונים, ובכך מפרק את הברית הבלעדית בין הבעלות על הרכב והשימוש בו.
עיריית תל־אביב-יפו פועלת במסגרת המודל השני. "בעיר יופעל בקרוב מערך שיתוף רכבים פרטיים, 'תל־אוטו', שיאפשר שימוש ברכב פרטי בתשלום לפי שעה", מספרת מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה בעיר. "מערך השכרת האופניים, 'תל־אופן', יורחב לערים נוספות במטרופולין, ובעתיד אף ישולבו אופניים חשמליים בשירות".
גם למעסיקים יש אינטרס לעודד הגעה לעבודה ברכב משותף. אבינרי מספר על מיזם משותף של אוניברסיטה באנגליה והרשות המקומית, שבמסגרתו הוקצו נתיבים ייעודיים בדרך לאוניברסיטה לא רק לתחבורה ציבורית, אלא גם לנסיעות שיתופיות (קארפול). במקביל, החניות בתוך הקמפוס הוגבלו למפעילי הקארפול. כמובן שהסטודנטים פיתחו אפליקציה שיוצרת את השידוכים בין נהגים לנוסעים.
"מבחינת המעסיק", הוא מסכם, "היתרון הגדול הוא החיסכון העצום במקומות חניה. מבחינת העירייה, היתרון הוא שחרור עומסי התנועה בשעות השיא. ומבחינת הפרט, היתרון הוא נסיעה זולה ונוחה".
בישראל, המהפכה הגדולה בתחום הוא הנתיב המהיר. משרד התחבורה, הקדים להבין את הפוטנציאל הגלום בתחבורה השיתופית והגה את הפרויקט, שנחנך בשנת 2011 כניסיון ישראלי ראשון לנהל ולייעל את זרימת התנועה. כביש מס' 1 נבחר כנתיב התחבורה הראשון שבו ימומש הרעיון מאחר שהוא מנקז מספר שיא של מכוניות שנעות בציר שבין ירושלים לתל־אביב.
הנתיב המהיר, שהוקם על ידי חברת "שפיר הנדסה" הינו כביש אגרה בן 13 ק"מ, המחולק לשני מקטעים שבמרכזם חניון "חנה וסע" סמוך למחלף שפירים. הוא מיועד לתחבורה ציבורית, לרכבי נכים ולכלי רכב שבהם שלושה נוסעים ומעלה. כל אלה פטורים מתשלום. רכב שלא עונה על הגדרה זו מחויב בתשלום אגרה, שגובהה משתנה בהתאם לעומסי התנועה.
"כשהתחלנו בפרויקט הנתיב המהיר, הטענה הרווחת הייתה שאין סיכוי שאנשים ינטשו את הרכב הפרטי לטובת קארפול", מספר אבי בן ארי, סמנכ"ל השיווק של הנתיב המהיר בחברת "שפיר הנדסה". "עם זאת, המטרה שלנו הייתה להפחית את מספר כלי הרכב המגיעים לאזור תל־אביב משום שתחבורה שיתופית מצמצמת את העומס בכבישים, מקטינה את הסיכוי לתאונות ותורמת להפחתה בזיהום האוויר ובבזבוז אנרגיה".
שש שנים מאוחר יותר, כ־2,000 כלי רכב חונים מדי יום בחניון "חנה וסע" בשפירים. הנהגים ממשיכים ליעדם, אם באמצעות שאטלים ללא תשלום ואם באמצעות אוטובוסים או נסיעות משותפות. ב"שפיר הנדסה" מעריכים כי הנתיב המהיר מצליח להוריד כ־8,000 כלי רכב שהגיעו בעבר לתל־אביב מכביש מס' 1.
"בסופו של דבר, צריך לתת לאנשים את האופציה לוותר על הרכב הפרטי לגמרי, או להמיר חלק מהנסיעה בחלופה שהיא לא פחות טובה, ואפילו יותר טובה", מדגיש בן ארי. "מיזם של תחבורה שיתופית לא יכול להצליח אם הוא פונה רק לקהל אחד. דרוש פתרון כולל לכל האוכלוסיות הלוקחות חלק בתהליך. בשל העובדה שהצלחנו לבנות מערכת שוויונית, שכוללת בתוכה את מיצוי האינטרסים של כל נוסע, הפקקים בכביש 1 פחתו. כיום יש תכנון לבנייה של קומה נוספת בחניון שפירים בשל התפוסה המלאה והצורך במקומות חניה נוספים".
"המודל של הנתיב המהיר הוא דוגמה מצוינת לכך שכאשר נותנים לאנשים אלטרנטיבה ראויה ויעילה, הם לא מהססים להשתמש בה. פרויקטים מסוג זה קוראים תיגר על הסדר הישן ועל תאוות הקניין של הישראלי לרכב פרטי. הערך המוסף הוא לא רק תחבורתי, כי אם גם חברתי: נוצרות אינטראקציות ושותפויות, שבעקבותיהן מגיעות גם הזדמנויות חדשות – חברתיות ועסקיות", אומרת להבי.
ואכן, משרד התחבורה, מקדם כבר פרויקטים נוספים מסוג זה: בשנים הקרובות עומדים להיסלל נתיבים מהירים נוספים בגוש דן, לאורך נתיבי איילון ובכביש מס' 5. חניונים בשיטת "חנה וסע" מתוכננים באזור מורשה, מחלף קסם, שפיים ומבוא איילון לבאים מדרום ומכביש מס' 431.
"תחבורה ציבורית לא יכולה לפתור לכולם את הנסיעה. טוב שהמדינה מעודדת נתיבים שנותנים עדיפות למי שלא נוסע בגפו ברכב פרטי", מסכם פרופסור אבינרי.
בשיתוף שפיר הנדסה
לפנייה לכתב/ת 
