איך נפטרים מהפקקים? אתם עניתם
בסקר שנערך ב-ynet על בעיית הפקקים, בשיתוף "שפיר הנדסה ותעשיה" ו"ידיעות אחרונות", השיבו יותר מ-20 אלף גולשים ועלו לא מעט תוצאות מעניינות וגם אולי פתרונות. האם הבעיה בתשתיות הכבישים, שוק העבודה שמשתנה או התחבורה הציבורית שלא עומדת בקצב - והאם יש פתרון? צפו בדיון באולפן
בשיתוף שפיר הנדסה
כבר התרגלנו לסיוט הפקקים, לגב התפוס, לעצבים, לעובדה שאנחנו מכירים בעל פה את כל השירים החדשים ברדיו. בסקר שנערך ב-ynet בשיתוף "שפיר הנדסה ותעשיה" "וידיעות אחרונות", השיבו יותר מ-20 אלף גולשים ועלו לא מעט תוצאות מעניינות - וגם אולי פתרונות לבעיית הפקקים.
כדי לדון בתוצאות הסקר, זימנו לאולפן את שי לינדנר מחברת שפיר הנדסה ותעשייה, והד"ר אבי שניידר, מומחה לתעסוקה, המכללה למנהל.
צפו בדיון באולפן ynet
רוב העונים אומרים שהבעיה העיקרית היא חוסר בתחבורה ציבורית אפקטיבית
"בעשור האחרון נכנסו למעגל התעסוקה יותר ממיליון אנשים", אומר שי לינדנר. "מטבע הדברים זה עוד המון עומס על התשתיות. בד בבד יש השקעה אדירה בתשתיות שמובילים משרד האוצר ומשרד התחבורה אבל זה לא מספיק", הוא אומר. "אנחנו מדברים על פער של הרבה שנים אחורה שצריך להשלים". לדבריו, צריך לבנות את התשתית של הכבישים, צריך השקעה יותר גדולה בתחבורה ציבורית, עוד השקעה ברכבות. צריך להאיץ את הקצב וצריך להאיץ את הכמויות".
רוב הגולשים, 77%, ענו שהם מגיעים לעבודה ברכב, בכלי רכב או באופנוע. אנחנו יודעים מה קורה בלונדון, וערים גדולות אחרות, למה בישראל זה לא קורה?
"בישראל אין לנו תשתיות, פשוט מאוד, קצת קשה להגיע ברכבות בישראל כי אין רכבת תחתית בכל אחת מהערים וגם כשאתה מצליח להגיע לעיר הגדולה עם רכבת אתה לא יכול להתנייד בתוך העיר למעט עם מוניות", מבהיר ד"ר אבי שניידר. אבל פתרונות חדשים נוצרים. עולם העבודה החדש, מעודד עבודה מהבית לפחות לחלק מהאנשים".
אם רוב הגולשים ענו שהם עומדים בפקק בין חצי שעה לשעה, אנחנו מדברים על הפסד של מיליארדי שקלים למשק. יש פיתרון בטווח הקצר?
"בטווח הקצר כן, צריך להעלות את התדירות של קווי אוטובוס, קווי רכבת, כמה שיותר מערכי תחבורה ציבורית", אומר לינדנר. "צריך להחיש את הקצב של תשתיות, לוקח היום יותר מדי שנים לפתח כל כביש, כל רכבת, כל אוטובוס, יותר מדי גורמים מעורבים במכרז, בתיאומי תשתית, עשרות גופים, צריך לחזק את הכוח של משרד התחבורה, לבצע את הפרוייקטים, לתכנן את הפרוייקטים ולהזרים עוד הרבה תקציבים לתחבורה הציבורית".
"אני חושב שארגונים צריכים לפתור את הבעיה", מוסיף ד"ר שניידר. "לדוגמא, שינוי שעות העבודה". לדבריו, לא חייבים בהכרח לעבוד מתשע עד חמש. "יש ארגונים שבהתאם לבעיה מסויימת, למשל בדרום ת"א בעקבות החפירות של הרכבת הקלה, מתחילים לעבוד יותר מוקדם או יותר מאוחר, או אנשים שקובעים פגישה בתחילת היום בבית קפה ורק אחרי זה נכנסים לפקקים".
48% מהגולשים אמרו שהדרך חזרה יותר מהירה. יש לזה הסבר הגיוני?
"אנשים פחות או יותר מגיעים בבוקר באותו זמן כולם לאותו אזור, אבל הפיזור הרבה יותר גמיש", מסביר שי. "יש עובדים שעובדים שמונה שעות, תשע שעות, עשר שעות ואפילו 11 ו-12 שעות, לכן זה משנה את העומס על הנתיבים".
בטווח של עשור קדימה, האם יהיה שינוי לטובה?
שי: "אני אופטימי. יש פה השקעות אדירות שנעשות היום. אני חושב שחלה ההכרה שצריך להעלות עוד יותר את ההשקעות וזה קורה".
ד"ר שניידר: "אני מאוד אופטימי בהקשר הזה מהסיבה הפשוטה ששוק העבודה משתנה בצורה קיצונית מאוד בעולם, והיום המודל הזה של העבודה במקומות קבועים, בשעות קבועות, הולך ומצטמצם עד כדי 40-50% בחלק ממדינות אירופה. המשמעות היא הורדת עומס מהכבישים בשעות הרלוונטיות".
בשיתוף שפיר הנדסה
לפנייה לכתב/ת 
