רכבי פנאי 7 מושבים במבחן השוואתי
סקודה קודיאק מתייצב למבחן השוואתי ראשון מול מיצובישי אאוטלנדר וניסאן אקסטרייל על ראשות הקטגוריה הפופולארית
בעוד שרכבי פנאי קומפקטים הפכו תחליף למכונית המשפחתית הקלאסית, רכבי פנאי בגודל בינוני מחקו מעשית את קטגוריית המשפחתיות הגדולות, רכבי פנאי בעלי שבעה מקומות ישיבה היו תחליף אופנתי למיניוואן. בארבע השנים האחרונות הקטגוריה הזו נשלטת על-ידי מיצובישי אאוטלנדר, אליו מצטרף בשנה וחצי האחרונות ניסאן אקסטרייל. מול שניהם מתייצב סקודה קודיאק החדש, מהדגמים החשובים שמושקים השנה בישראל, והדגם החשוב ביותר עבור סקודה בשנים האחרונות.
מיצובישי אאוטלנדר
מנוע, תיבת הילוכים: בנזין 2.0 ליטר (150 כ"ס), אוטומטית רציפה
זינוק ל -100 קמ"ש, מהירות מרבית: 11.7 שניות, 192 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 9.3 ק"מ לליטר (15.9 ק"מ לליטר)
בטיחות: שבע כריות אוויר, חמישה כוכבים במבחן ריסוק, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, סטייה מנתיב, תאורה דינמית
מחיר רכב מבחן (בסיס): 185 אלף שקל (170 אלף, ללא מערכות בטיחות)
ניסאן אקסטרייל
מנוע, תיבת הילוכים: טורבו-דיזל 1.6 ליטר (130 כ"ס), אוטומטית רציפה
זינוק ל -100 קמ"ש, מהירות מרבית: 11.4 שניות, 180 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 11.9 ק"מ לליטר (18.8 ק"מ לליטר)
בטיחות: שש כריות אוויר, חמישה כוכבים במבחן ריסוק, בלימה אוטונומית, סטייה מנתיב, שטח מת, ערנות נהג וזיהוי תמרורים
מחיר רכב מבחן (בסיס): 190 אלף שקל (175 אלף שקל ללא התראת שטח מת וערנות נהג)
סקודה קודיאק
מנוע, תיבת הילוכים: טורבו-בנזין 1.4 ליטר (150 כ"ס), שישה הילוכים כפולת-מצמד
זינוק ל -100 קמ"ש, מהירות מרבית: 9.7 שניות, 196 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 9.9 ק"מ לליטר (15.8 ק"מ לליטר)
בטיחות: שבע כריות אוויר, חמישה כוכבים במבחן ריסוק, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, עייפות נהג
מחיר רכב מבחן: 180 אלף שקל
עיצוב ותאי נוסעים
לאאוטלנדר חזות גמלונית והוא הפחות נאה ומרשים בחבורה, עם עודף ניקל מצועצע בחרטום. האקסטרייל לעומתו נראה מודרני ונאה בזכות חרטום אגרסיבי עם יחידות תאורה צרות וסבכת V בולטת, אך גם כאן - האחוריים מגושמים. גם הקודיאק לא מרשים, וכמו שאר דגמי סקודה סובל מעיצוב קופסתי ומגושם מדי ונטול שאר רוח.
תא הנוסעים של האאוטלנדר נראה פשוט ומכיל פלסטיקה מחוספסת ופחות איכותית. המושבים אינם נוחים ותומכים (בעיקר בירכיים) ולהגה זווית אופקית עם טווח כיוון מוגבל למרחק. תאי האחסון מועטים, מתג בקרת היציבות נמצא בסמיכות מטרידה למתג מחשב הדרך והוא היחיד עם בלם יד מכאני (לעומת חשמלי באחרים). יתרונו במרחב מחייה לנוסעים בשורה השנייה והשלישית (למרות בסיס גלגלים קצר של 267 ס"מ), עם שטחי חלונות גדולים יחסית התורמים לתחושה אוורירית. היעדר פתחי מיזוג לנוסעים מאחור הוא מינוס בולט באקלים המקומי. תא המטען מכיל 128 ליטר צנועים כשהשורה השלישית בשימוש ונדיב עם 502 ליטר כשהיא מקופלת.
עיצוב הפנים של האקסטרייל טוב יותר ואיכות החומרים עדיפה, למעט מתגי כיוון המראות המיושנים ותפעול המתגים על גלגל ההגה מסורבל. המושבים מציעים נוחות ותמיכה טובים, אך קורה A רחבה פוגעת בשדה הראיה. חסרונו הגדול של האקסטרייל מתבטא במרחב פנים צנוע כשהשורה השלישית בשימוש, והיא מתאימה לכל היותר לילדים עד גיל עשר. מרחב המחייה לנוסעים – כאשר השורה השלישית מקופלת - בשורה השנייה עדיף על האאוטלנדר, בזכות בסיס גלגלים ארוך יותר (270.5 ס"מ). תא המטען זעיר (135 ליטר) עם שורה שלישית ניצבת, וסביר (455 ליטר) כשהיא מקופלת.
לקודיאק תא נוסעים שבלוני וקודר משהו, אך למרות זאת הוא מרגיש האיכותי והשימושי מכולם תודות לאינסוף תאי אחסון ופתרונות מקוריים דוגמת חלל בדלתות הקדמיות לאחסון מטריה והגנה נשלפת בדלתות המונעת פגיעה בחניון. המושבים נוחים ובעלי תמיכה סבירה, והוא היחיד עם מושב נוסע מתכוון לגובה. מרחב הפנים הוא הטוב ביותר (279 ס"מ בסיס גלגלים) גם בתפוסה של שבעה נוסעים. יושבי השורה השנייה נהנים גם משליטה נפרדת במיזוג, שקע USB ושקע חשמל. תא המטען הוא הגדול ביותר עם 233 ליטר כשהשורה השלישית בשימוש, ו-593 ליטר כשהיא מקופלת.
אבזור ובטיחות
שלושת המתחרים מצוידים במסכי מגע כמקובל כיום, אלא שבאאוטלנדר ובאקסטרייל מדובר בהתקנה מקומית בגודל "7 (עם מצלמת נסיעה לאחור במיצובישי) בעוד בקודיאק המסך מקורי וגדול יותר ("8) עם צימוד לסמארטפון דרך Apple CarPlay ו-Android Auto אך ללא מצלמת נסיעה לאחור. הקודיאק מציע כניסה והתנעה ללא מפתח כציוד תקני, באאוטלנדר ובאקסטרייל זוכים לכך רק בגרסאות בכירות שמוסיפות גם ריפודי עור, מושב נהג מתכוון חשמלית (באקסטרייל גם לנוסע) וחלון שמש (באקסטרייל פנוראמי). האקסטרייל הנבחן הוסיף גם מערכת מצלמות היקפית.
כדאי לציין כי הקודיאק משווק כעת עם מערכת בלימה אוטונומית והתראה על עייפות נהג, ורק גרסאות שיגיעו במשלוח הבא יצוידו בבקרת שיוט אדפטיבית ושמירה אקטיבית על נתיב. כמו-כן, האאוטלנדר בגרסת הבסיס אינו כולל מערכות בטיחות אקטיביות ומסתפק במערכת התראה של מובילאיי.
יחידת הנעה וביצועים
לשלושת הנבחנים מנועים שונים. בנזין "רגיל" במיצובישי (2.0 ליטר 150 כ"ס), טורבו-בנזין בסקודה (1.4 ליטר 150 כ"ס) וטורבו-דיזל בניסאן (1.6 ליטר 130 כ"ס) בשידוך לתיבה רציפה באאוטלנדר ובאקסטרייל וכפולת מצמד עם 7 יחסים בקודיאק. איך זה משפיע? במבחני התאוצה הקודיאק הפגין יתרון ברור ומובהק, הן בזינוק מהמקום והן בתאוצות ביניים תודות לזמינות כוח טובה ותיבה מהירת-תגובה.
האאוטלנדר היה מהיר מהאקסטרייל בזינוק מהמקום תודות למשקל עצמי נמוך בכמעט 300 ק"ג ויתרון של 20 כ"ס, אך בתאוצות הביניים התחלפו היוצרות תודות לזמינות כוח עדיפה של מנוע הטורבו-דיזל. יש לציין שגם בשימוש יומיומי, יחידות ההנעה של שניהם פחות הרשימו. בניסאן זהו רעש הדיזל ותיבה מהוססת בזינוק ראשוני, במיצובישי זו דוושה רגישה מדי המייצרת תחילת נסיעה קופצנית, יחד עם אופי פעולה גס של התיבה, הדוחקת במנוע לעלות לסל"ד גבוה בהאצה חזקה. לאאוטלנדר אין מצב ספורט (בשונה מהשניים האחרים) המחדד את תגובת המצערת ותיבת ההילוכים, ולכן נדרש תפעול ידני באמצעות מנופים מאחורי ההגה שמתקשה לספק בלימת מנוע בירידות.
האקס-טרייל היה כצפוי החסכוני במבחן המאומץ עם 11.9 ק"מ לליטר סולר בממוצע. הקודיאק השיג 9.9 ק"מ לליטר בנזין בין היתר תודות למערכת ניתוק אספקת דלק לצמד צילינדרים בעומס נמוך והאאוטלנדר גמא 9.3 ק"מ לכל ליטר.
נוחות והתנהגות
האאוטלנדר התקשה בספיגת שיבושים במהירות נמוכה, ועוד יותר בשמירה על ריסון במהירות גבוהה. לכן, נוחות הנסיעה בו בכל טווח מהירות היא הפחות טובה. היכולת הדינמית סובלת מזוויות גלגול מוחשיות והיעדר ריסון מרכב. ההגה נטול תחושה, הבלמים הציגו יכולת בינונית ובשיוט בלטו רעשי רוח ודרך מוחשיים. יתרונו ברדיוס סיבוב קטן ממתחריו (5.3 מטר לעומת 5.6 מטר בניסאן ו-6.1 מטר בסקודה).
לאקסטרייל מתלים רכים יחסית כך שהוא סופג שיבושים טוב יותר, אך אף הוא מתקשה לשמור על ריסון מרכב במהירות וזוויות הגלגול בו מוחשיות. התחושה הכללית גמלונית והגה קל ונטול משוב אינו מסייע לביטחון, אך ההתנהגות צפויה. ברכב המבחן הותקנו מסיטי רוח מיותרים שגרמו רעש רב בשיוט.
לקודיאק כיול מיתלים מוקפד ממתחריו וחישוקים קטנים יותר ("17 לעומת "18 באאוטלנדר ו-"19 באקסטרייל) המציעים שילוב נכון בין ספיגה לשיכוך, הן במהירות נמוכה והן גבוהה. נוחות הנסיעה כאן היא הטובה ביותר וכך גם בידוד רעשי רוח, דרך ומנוע. התנהגות הכביש עדיפה על השניים האחרים בכל פרמטר, וכך גם פעולת ההגה – אם כי אף הוא חסר משוב ראוי.
סיכום
מיצובישי אאוטלנדר מתקשה במבחן הזה, והסיבה לכך ברורה – הוא ותיק ממתחריו המודרניים. הוא אמנם הזול מכולם בגרסת הבסיס נטולת מערכות הבטיחות האקטיביות ויש לו תא נוסעים מרווח, אך אלה שתי הנקודות היחידות העומדות במבחן זה לזכותו.
נקודות הזכות שמביא ניסאן אקסטרייל למבחן הן צריכת דלק וזמינות כוח עדיפות, יחד עם איכויות נסיעה טובות. אך הוא סובל מתא נוסעים צפוף החשוב בקטגוריה ולכן הוא מסיים שני.
סקודה קודיאק מנצח בהשוואה עם יתרונות בכמעט כל סעיף. הוא אמנם היקר מכולם וזו בפירוש נקודה שיש לתת עליה את הדעת, אך לתוספת המחיר יש ביטוי בתא הנוסעים הטוב והמרווח מכולם, יכולת דינמית וביצועים עדיפים כמו-גם שלל מערכות בטיחות מתקדמות כציוד תקני. בכך הוא גם מציב רף מאד גבוה בקטגוריה.
השתתף במבחן: רוני נאק
לפנייה לכתב/ת 
