מכונית בזול לסטודנט? יש פתרונות לתלמיד התפרן

רגע לפני שאתם מתחילים ללמוד, ולזגזג בין האוניברסיטה והמכללה לעבודה, כבר הבנתם שאתם צריכים אוטו לאור מצב התחבורה הציבורית. ואם ההורים לא ממש עשירים, אתם מחפשים כנראה אופציה משומשת, זולה, אמינה וחסכונית. וזו לא משימה בלתי אפשרית, שכן יש לא מעט מכוניות בנות פחות מעשר שנים שתוכלו לרכוש בפחות מ-15 אלף שקל. דווקא קיה פיקנטו, שם נרדף בארץ למכונית מיני, יקרה יותר כי הגיעה ב-2011 ומחירי השוק שלה גבוהים יחסית.

שוק מכוניות המיני, שזינק ב-2009, מציע מבחר דגמים ובמדינה העקומה שלנו, גם עלויות כוללות נמוכות מקטנוע. חלקן, בעיקר בגרסאות הידניות, ישיגו כ-20 ק"מ לליטר בנסיעות בין עירוניות, למרות המנועים הקטנים הן עולות את הקסטל ואת הכרמל, הביטוח השנתי שלהן יהיה זול מביטוח דו-גלגלי באותו מחיר, ועם ממד אורך של סביב 3.5 מטר בלבד קל למצוא להן חנייה. חלקן מציעות חמישה מקומות ישיבה, אבל שלושה מאחור זה תיאורטי עד הטרדה מינית כאשר מדובר בסטודנטים.

סוזוקי אלטו. הלהיט הראשון של השוק הזה, ומי שהייתה הראשונה לנצל לפני עשור את הטבות המיסוי הירוק, ולהשיק דגם אוטומטי בפחות מ-70 אלף שקל וידני בפחות מ-60 אלף, מחירים שלא היו מוכרים אז ברכב חדש. כמעט היחידה עם גיר אוטומטי אמיתי (4 הילוכים), אם כי במקרה כזה היא גם די איטית. הידנית דווקא זריזה מאוד. מצד שני היא פשוטה, אפילו את המראות תצטרכו לכוון ידנית והיא תזכיר לכם כל הזמן שהיא יוצרה בהודו. עם זאת, אמינה מאוד עם טיפולים וחלפים זולים. מחירי שוק: 10-15 אלף שקלים לידנית עד 2012, תוספת של 20-25 אחוז לאוטומטיות הנפוצות פחות.

פיז'ו 107. נמכרה גם כסיטרואן C1 וכטויוטה אייגו, תוצאה של תכנון ופס ייצור משותף לכולן בצ'כיה. לכולן מנוע טויוטה, עיצוב משתדל מבפנים ומבחוץ, ביצועים זריזים יחסית, ונסיעה מהנה וכמעט ספורטיבית. נהגתם פעם במכונית קרטינג? אז ככה. מצד שני הן צפופות כמו אלטו, החלונות האחוריים נפתחים רק הצידה במסגרת צעדי החיסכון וגרסת ה"שתי דוושות" מגיעה עם גיר רובוטי חד-מצמדי וקצת קופצני. זהו גם הרכיב הכי פחות אמין במכונית, שמפגינה בדרך כלל אמינות גבוהה. מחירי שוק: מ-8,000 שקל לידנית מ-2009, תוספת 10% לרובוטית. המחיר של דגמי סיטרואן דומה, הטויוטה יקרות יותר ב-20%, רק בזכות הסמל - השאר זהה.

שברולט ספארק. הסמל אמריקאי, הייצור בקוריאה. דגמי השנים הראשונות מוצלחים פחות, עדיף להתמקד בדגמי 2013-2015 האיכותיים יותר, עם גיר ונוחות נסיעה עדיפים. בחירה בין מנוע 1.2 ליטר חזק יחסית לקטגוריה לליטר חלש יותר אבל עדיף, עם ארבעה צילינדרים בניגוד לשאר הקטנות באותו נפח, שקט ונעים יותר ודי חסכוני וזול. מרווחת יחסית במושב האחורי ובתא המטען. עיצוב קצת מוזר. לא לבעלי אזניים רגישות, לא הכי נוחה וידנית בלבד. מחירי השוק ברצפה, מה שמאפשרים לרכוש אותה חדשה יחסית. מחירי שוק: מ-16-18 אלף שקל למנוע הקטן מ-2013.

יונדאי i10. רבות המכר במכוניות חדשות הן קוריאניות, אז הנה אחת שווה גם כמשומשת. ה-i10 "דור ראשון" מעניקה תחושה של מכונית גדולה, איכותית יחסית, ומזדקנת בסדר. מרווח הרגליים מאחור צנוע וגם נוחות הנסיעה לא מהטובות. 5 מושבים, גיר אוטומטי אמיתי. ה-1.1 האוטומטי די עגלה ודי צמא, אבל זול, והרבה יותר נחמד כידני. ה-1.25 ליטר בהחלט עדיף ללומדים בירושלים ובחיפה. מחירי שוק: מ-12-15 אלף שקל לדגמי 2009.

סקודה סיטיגו. גם קבוצת פולקסווגן מייצרת שלוש מכוניות מיני על אותו בסיס, כשלצד הסקודה ישנה סיאט מי המשווקת בארץ כמוה מאז מ-2012, ופולקסווגן אפ! היקרה והחדשה יותר (מ-2014 בארץ). שלושתן גדולות יחסית, מרווחת, חסכוניות ונעימות מאוד לנסיעה. מנגד, תא הנוסעים פשוט מאוד, הגיר האוטומטי הוא רובוטי מעצבן, ולמרות שהיה מקום ל-5 מושבים, יש רק 4. היתרון הגדול: הכי בטוחות כאן, גם 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי וגם מערכת בלימה אוטונומית עד 30 קמ"ש (שיש רק גם לפנדה-2 המאובזרת, "מילאנו" והנדירה). מחירי שוק: מאיזור ה-18-20 אלף שקל לידניות הראשונות.

פיאט פנדה-500. סביר להניח שלהורים שלכם הייתה איזו פיאט קטנה כשהם היו סטודנטים. קטנות הוא תחום התמחות מסורתי של האיטלקים והפנדה ממשיכה בו. אחת ממכוניות המיני הכי מרווחות, נוחות ואמינות. ישיבה גבוהה יחסית, מנוע 1.2 ליטר לא הכי חזק, אבל פשוט ואמין. מ-2012 נמכר במקביל הדור החדש, קצת יותר גדול ובטוח יותר. היותה ידנית (יש מעט רובוטיות לא ממש אמינות מהדור הראשון, כדאי לוותר), הרע של פיאט שוחט את מחירי המשומשות והרוכשים מרוויחים. מ-2009 מוצעת גם ה-500, המבוססת על הפנדה, אך עם 3 דלתות בלבד ובטוחה יותר (5 כוכבים), אופציה למנועים חזקים יותר וגיר רובוטי, ומחירים גבוהים משמעותית, לרוב יותר מפי 2. מחירי שוק: מ-10,000 שקל ל-2009, מ-15-16 אלף שקל ל-2012 המעודכנת.