ניצחון ראשון לטויוטה בדקאר
מירוץ הסיבולת המפרך היה השנה קצר מתמיד, אבל לא פחות דרמטי תודות לדיונות החול הענקיות של פרו. סיכום מאובק למירוץ קלאסי
לפני הזינוק לדקאר 2019 נראה היה שמירוץ השטח המפורסם בעולם, זה שנחשב כבר ארבעה עשורים לקשה ולמפרך מכולם, איבד קצת את הכיוון. לא רק שהוחלט כי הוא יהיה הקצר בהיסטוריה של הדקאר עם 10 ימים במקום שבועיים לפחות וכ-5,000 ק"מ לעומת כפול מכך בדרך כלל, זו הייתה גם הפעם הראשונה בה האירוע הקלאסי לא חצה מדינות, אלא נערך כולו בפרו.
אלא שהמציאות הוכיחה כי המרחק והזמן לא קובעים במקרה של הדקאר, שכן לבסוף תזכר גרסת 2019 כאחת המותחות והמרתקות בהיסטוריה. הוויתור המודע על קטעי שבילים מהירים ופחות מאתגרים בהם לכלי רכב של קבוצות העלית יש יתרון עצום, והתמקדות בדיונות ענק הידועות לשמצה של פרו (70 אחוז מקטעי הדירוג), בהן קשה בהרבה לנווט ושקיעה היא עניין שכל אחד צריך לקחת בחשבון, עשתה את האירוע ליוצא דופן. וכן, גם הפעם נרשמו 50% פרישה.
אופנועים
כצפוי, קבוצת הרוכבים של KTM כבשה את הפודיום עם מקום שלישי (סם סנדרלנד), שני (מתיאס וולקנר) וראשון (טובי פריס). זו פעם 18 ברציפות בה יצרנית האופנועים האוסטרית מנצחת בדקאר, אבל האופוזציה בה נתקלה השנה הייתה בכל זאת משמעותית מאוד.
אחרי שהרוכבים המובילים של הונדה, חואן ברדה ופאולו גונקאלבס, יצאו מתמונת ההובלה (הראשון לאחר טעות ניווט, השני לאחר נפילה ושבירת צלע), היה זה ריקי בארביק שהוביל את המירוץ בבטחה ובמפתיע יש לומר עבור האדומים מיפן. אלא ש-56 ק"מ לתוך קטע הדירוג השמיני שבק מנוע ההונדה והותיר את הרוכב האמריקאי המוכשר עם דמעות בעיניים. "זה היה מירוץ מושלם בשבילי, האופנוע לא נפל פעם אחת, ודווקא היום בתנאים מצוינים לרכיבה שבק המנוע. אין לי מילים".
טובי פרייס (KTM) תפס את ההובלה, אבל האוסטרלי שהתמודד לכל אורך המירוץ עם החלמה משבר בזרוע כחודש לפני הזינוק, ידע שהוא עשוי לאבד אותה ברגע. לא רק בגלל הכאבים האיומים, אלא בעיקר כשאחריו דולקים בפער קטן אדריאן ואן ביברן (ימאהה) ופאבלו קווינטנילה (הוסקווארנה). אבל המזל לא האיר לשניים פנים. ביברן איבד מנוע בקטע הדירוג הבא ואילו קווינטנילה שהוזנק לקטע הדירוג האחרון בפער של דקה בלבד מפרייס ניסה יותר מדי והתרסק 10 ק"מ מהזינוק. הרוכב הפנטסטי התאושש וחזר לאוכף לאחר כמה דקות, אבל הזמן שאיבד דרדר אותו למקום הרביעי.
רכבים
נאסר אל עטייה הוביל את המירוץ החל מקטע הדירוג השלישי ועד קו הסיום, השיג לעצמו ניצחון שלישי במירוץ ולטויוטה ניצחון ראשון בהיסטוריה מאז נכנסה לדקאר ב-2012. "זו מתנת יום הולדת 43 מושלמת לנווט המצוין שלי, מתיו באומל. לא פחות מכך, אנחנו שמחים להביא ניצחון ראשון לטויוטה. הצוות של קבוצת המירוץ עבד כל-כך קשה כל-כך הרבה זמן, וזה מגיע להם".
האיום הגדול ביותר על הקטארי הגיע מסטפן פטרהנסל, "מר דקאר", שלאחר התרסקות חברו לקבוצת מיני X-רייד קרלוס סיינז בחלקו הראשון של המירוץ, נותר התקווה היחידה לניצחון לרכב המירוץ החדש. בקטע הדירוג התשיעי נפגע בגבו הנווט החדש של פטרהנסל, דיויד קסטרה, והשניים נאלצו לפרוש.
סבסטיאן לואב שהתייצב למירוץ עם הפיז'ו 3008DKR במדי קבוצת HP הפרטית, קבע לא פחות מארבעה זמני דירוג מהירים ביותר, והיה מהפייבוריטים לניצחון. למרות שהוכיח שהוא מהיר גם בקטעי הדיונות, נאלץ הנהג הצרפתי האגדי להסתפק במקום השלישי בגלל טעויות ניווט, תקרים ותקלות טכניות. את המקום השני תפס נאני רומה שנהג במיני ALL4 כפולת-הנעה, תוך נהיגה שקולה ואחראית, ללא ניצחון באף קטע דירוג.
משאיות
אדוארד ניקולייב, הנהג הבכיר בקבוצת קמאז, הוביל את המירוץ כמעט לכל אורכו עד ששקע באמבטיית חול בקטע הדירוג השמיני ואיבד זמן יקר ואת ההובלה. מי שנטל אותה היה בן קבוצתו, דמטרי סובניטקוב, שפתח פער של 26 דקות. הקבוצה הרוסית אינה קובעת הוראות קבוצתיות, וניקולייב פתח מבערים, סגר את הפער וחזר להוביל בקטע הדירוג הבא כשהוא שומר את ההובלה עד קו הסיום ודואג לניצחון 16 במספר לקמאז ורביעי לעצמו.
סובנטיקוב נאלץ להסתפק במקום השני. חרארד דה רוי ההולנדי מקבוצת איווקו, שחזר השנה לדקאר לאחר שנעדר ממנו אשתקד, לא יכול היה להגמוניה הרוסית וסיים שלישי.
לפנייה לכתב/ת 
