מנכ"ל בירד: "20% מהנסיעות שלנו הן במקום מכוניות פרטיות"

ב-1 באוגוסט החלה עיריית תל אביב לאכוף את התקנות המחייבות את רוכבי הקורקינטים השיתופיים להשאירם בתום הרכיבה בריבועי חניות מסומנים. זאת כדי למנוע את התמונות השכיחות מדי של כלים שזרוקים על מדרכות, בתחנות אוטובוס ובפתחי הבתים. במקביל הוגבלה כל אחת מהמפעילות לצי של 2,500 כלים. למרות שהאכיפה מתבצעת רק באזור המוכר יותר כ"צפון הישן", מנתונים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" עולה כי בששת השבועות הראשונים לאכיפה החרימו פקחי העירייה כ-2,500 קורקינטים של המפעילות. עלות שחרור כלי אחד היא 63 שקלים. תעשו לבד את החשבון.

יניב ריבלין - "עם קורקינט אתה לא חושש מעומסים"(עידו איז'ק)

בכל יום שלישי מגיעים למגרש ההחרמות של העירייה נציגי חברות הקורקינטים. יניב ריבלין, מנכ"ל Bird ישראל, לא מגלה כמה קנסות שילמה החברה, אך מבהיר כי "הרוב המוחלט של המשתמשים משאיר את הכלים בחניות המוסדרות". היום, כשקורקינטים חשמליים הפכו לאחד מאמצעי התחבורה הנפוצים בעיר, קל לשכוח שבירד החלה לפעול כאן רק לפני שנה וחודשיים, מקדימה את מתחרותיה Lime, Wind ו-Leo, שמאז כניסת התקנות החדשות הודיעה על הפסקת פעילותה. אמנם קורקינטים חשמליים בבעלות פרטית הפכו לחיזיון שכיח בעיר בשנה שקדמה להגעת הכלים השיתופיים, משתווים ואולי אף עוקפים את האופניים החשמליים במספרם. אך זמינות הכלים השיתופיים הגדילה באופן דרמטי את השימוש בהם בעיר.

לפי נתוני בירד ישראל, הכלים שלה ביצעו יותר מ-2 מיליון נסיעות, באמצעות יותר מ-25 אלף משתמשים. ריבלין: "המטרה היא להוריד כלי רכב פרטים מהכביש, ולפי סקרים שביצענו בקרב הלקוחות, 20 אחוז מהנסיעות שהם מבצעים כיום בבירד, הם ביצעו לפני כן במכוניות פרטיות. בנוסף, קורקינטים הם כלי משלים לתחבורה ציבורית. ב-25 אחוז מהנסיעות לקוחות שלנו משתמשים בכלים כדי להגיע לתחנת אוטובוס או רכבת. יותר מ-35 אחוז מהנסיעות מבוצעות בשעות העומס, בין 8 ל-10 בבוקר ובין 5 ל-7 בערב. אנחנו כבר רואים מאות אוהדים שמגיעים על כלים למשחקים בבלומפילד".

למרות השימוש הנרחב בקורקינטים לא מורגשת הקלה בבעיות התנועה והחנייה בת"א.

"למי שגר בתל אביב אין סיבה להחזיק מכונית. מצב התנועה הקשה יחמיר בקרוב כשעבודות הרכבת הקלה יגיעו לאבן גבירול ולרחובות נוספים. עם קורקינט אתה לא חושש מעומסים בדרך שיגרמו לך לאחר".

כיום החברה פעילה בת"א, רמת־גן וגבעתיים. "השנה הקרובה תהיה שנת הפריצה שלנו", מבטיח ריבלין, "ניכנס לערים נוספות ויהיו לנו הכרזות עוד ב־2019". ריבלין (37) סיים לימודי תואר שני במדיניות ציבורית בהרווארד ועבד בקרן שוסטרמן, כשישב לפני שנתיים עם חבר בשדרות בן גוריון בתל אביב וצפה ברוכבי קורקינטים. החבר סיפר לו על סטארט אפ צעיר שהחל להשכיר קורקינטים בלוס אנג'לס בשם בירד. שבועות ספורים אחרי, כבר מצא את עצמו מנסה לשכנע את מייסד בירד, טראוויס ונדרזנדן, שיש הצדקה להשיק את בירד בתל אביב.

"ישראל הייתה השוק הבינלאומי השני של בירד, ביחד עם פריז, וכיום היא מדורגת בין עשרת המדינות עם הכי הרבה נסיעות שלה, למרות שיש ברשימה ערים הרבה יותר גדולות. גדלתי בקצרין ואני רואה איך היא יכולה לשפר גם את הפריפריה, לשמש ככלי משלים למי שצריך להגיע לרכבת, לנסוע למרכז ואז לנוע בו ממקום למקום".

ואיך מפחיתים את מספר התאונות בין רוכבים להולכי רגל?

"כל משתמש באפליקציה שלנו חייב לצפות בסרטון בטיחות, שמדריך אותו שלא לרכב על מדרכות ולחבוש קסדה. חילקנו אלפי קסדות למשתמשים ונמשיך לחלק". בירד מעסיקה 15 סיירים שנעים ברחובות תל אביב ומזיזים כלים שחונים בניגוד לתקנות. באחרונה השלימה בירד ישראל את החלפת צי הקוריקנטים משלה מדגמי שיאומי לדגם חדש, בירד1, שתוכנן לפי דרישות החברה, עמיד יותר ובעל סוללה בנפח כפול. בארה"ב משיקה החברה דגם של אופניים חשמליים, קרוזר, עם סוללת 52 וולט, טווח של 80 ק"מ ובלמי דיסק.

מה תעשו עם השיאומי הישנים?

"אנחנו מתלבטים. יכול להיות שנמכור לחברות שמחזיקות מפעלים ומתחמים תפעוליים עם שטחים גדולים, שעובדיהן יוכלו להיעזר בהם לתנועה קלה ומהירה יותר".